עלון קיבוץ גן שמואל

גיליון 175 | 20.02.2026
עץ הטבבויה
התמונה באדיבות מיכל שבולת

חברנו היקר דוד שני איננו


1938 - 2026


יהי זכרו ברוך

0
לדף ההנצחה >

יש להתחבר כדי להגיב

משולחן המזכירים | עילם בר-לב


שלום לכולן וכולם,


הבוקר נקיים את המפגש האחרון במסגרת ג"ש היום ומחר.

זהו מפגש של שיח חברים בו נשתף במחשבות, ברצונות ובתחושות, כיצד, לאור תהליך הלמידה, ניתן לקיים כאן חיים טובים יותר. אני מזמין את כולם, גם מי שלא היה כלל במפגשים, לבוא ולשוחח.

מפגש של שיתוף והקשבה הוא מפגש של כוח, של יחד. ככל שנאמן את היכולת שלנו לשבת יחד סביב שולחן ולהחליף דעות ומחשבות, לעיתים מנוגדות, כך נהיה חזקים יותר כקהילה.

ב- 8.3 מתוכננת שיחת קיבוץ שתוקדש כולה לסעיף ההצבעה הבא, כפי שניסחה המזכירות:

לאור תהליך הלמידה ותוצאות השאלון הציבורי בו מרבית המשיבים ציינו כי ברצונם להגדיל את עצמאותם הכלכלית מבלי לפרוץ את גבולות הקיבוץ השיתופי, תתקיים במהלך 3.2026 ההצבעה הבאה:

הקמת צוות ציבורי שיגבש הצעות אופרטיביות להתאמות ושינויים במסגרת הקיבוץ השיתופי הכולל בחינה של המודל הקיים כיום, המודל המשולב והמודל השיזורי, ויביא הצעה או הצעות להכרעת הציבור.

  • הצוות יורכב מכ- 10 משתתפים, יהיה מגוון גילאית ומגדרית ומאוזן מבחינת עמדות.
  • הצוות ילווה ויונחה ע"י יועץ חיצוני שייבחר על-ידו.
  • מלאכת הקמת הצוות וכתיבת כתב המינוי שלו יוטלו על המזכירות ויגיעו לאישור הציבור.

הצבעה בעד = תמיכה בהקמת הצוות ובקידום פעולות של בחינת התאמות במסגרת הקיבוץ השיתופי.

הצבעה נגד = התנגדות להקמת הצוות ועקב כך השארת המצב הקיים ללא כל בחינה.

חשוב לי להדגיש שהמזכירות הגיעה אל הנוסח הזה בהסכמה רחבה ומתוך רצון לגשר בין הקצוות בקהילה שחלקם אינם מעוניינים כלל בתהליך וחלקם כבר לא יכולים לחכות לשינוי אורחות חיינו לקיבוץ מתחדש.

לאור תהליך הלמידה ולאור האופן בו המטה השיתופי של התק"צ מתייחס למודל המשולב ולמודל השיזורי בתחומי הקיבוץ השיתופי, פנינו למשרד עורכי הדין המלווה את הקיבוץ לקבלת חוות דעת משפטית מנומקת באשר למודל השיזורי והאם ניתן להפעילו, כפי שנאמר בתהליך, בסיווג של קיבוץ שיתופי. חוות הדעת תמכה באפשרות ההפעלה של המודל בסיווג השיתופי כתקופת מעבר ולא כדרך חיים. והרי מי שהיה בתהליך הלמידה כבר יודע שגם המודל המשולב וגם המודל השיזורי נועדו להיות שלבים בדרך של תהליך שינוי של קיבוץ ולא מודלים שנועדו להפעלה לאורך שנים רבות.

המודל המשולב יכול להיות מופעל עד 15-20% מהכנסות החברים שייכנסו באופן דיפרנציאלי לתקציבם הפרטי ועדיין להישאר בסיווג של קיבוץ שיתופי.

ההצבעה שתתקיים ב- 8.3 משמעותית מאוד לעיצוב המשך הדרך המשותפת שלנו כקהילה וחשוב שאחוזי ההצבעה יהיו כמה שיותר גבוהים על-מנת שהיא באמת תייצג את מרבית החברים ורצונותיהם.

אני יודע שהנושא מעורר אמוציות גבוהות בחלקים של הציבור ואני קורא מכאן גם לאלה שאינם רוצים כל שינוי וגם לאלה המעוניינים בשינוי "על מלא" לגלות איפוק ואחריות ציבורית ולתת לתהליך להמשיך ולהתקיים ללא מחנאות, ללא ביטויי אלימות וניסיונות השתקה וללא קרעים שיהיה קשה לאחות בקהילה.

הנוסח של המזכירות הוא מראש נוסח מגשר בין הקטבים. הוא מעוגן משפטית והוא מגביל את גבולות מגרש הבדיקה של הצוות, אם יוחלט שיקום.

חשוב שנבחן אחת ולתמיד אם הציבור בקיבוץ מעוניין לקדם בחינה של שינוי. רק הצבעה ורצוי עם אחוזי השתתפות גבוהים, תספק לנו תשובה על כך.

שבת שלום, עילם

0

יש להתחבר כדי להגיב

שיחת קיבוץ | הזמנה


יום ב', 23.02.26, 20:30


שיחת הקיבוץ ביום שני הקרוב משמעותית ביותר ויש בה מספר נושאים חשובים:


1. בחירה של 9 מועמדים לחברות


הצטברה לנו קבוצה נפלאה של בני קיבוץ ונקלטים המגיעים לחברות בהמלצת ו. קליטה והמזכירות. בפרוטוקול המזכירות המצורף ישנו פירוט של המועמדים ודברים שכתבו על עצמם. מומלץ לקרוא וקצת להכיר...


2. בחירת מזכירי קיבוץ


צוות האיתור למזכירי קיבוץ מביא לשיחה 2 סעיפים:

  • בחירתה של חגית קורן למזכירת קיבוץ בהיקף משרה של 60-80%, לקדנציה של 5 שנים. תחילת תפקיד: מיידית. חגית עברה בהצלחה יתרה את האבחון לקראת התפקיד. בהצלחה!
  • הצבעה עקרונית המאשרת חיפוש מזכיר.ה נוספים מחוץ לקיבוץ – וזאת לאחר שצוות האיתור פנה לחברות וחברים רבים ולא מצא מזכיר או מזכירה נוספים.

3. מסמכי הסדרת תשלומי פיצויים בין הקיבוץ והחברים


המזכירות, יחד עם מערכת השיקום והרווחה, מביאה לציבור חידוש של תקנון מיושן המתייחס לפיצויים של נכי צה"ל. בתהליך החידוש יצרנו 2 מסמכים נפרדים, קצרים ובהירים לציבור המסדירים את ההתנהלות הכספית בין החבר לקיבוץ:

  • הסדרת פיצויים של נכי צה"ל ונפגעי פעולות איבה
  • הסדרת פיצויים מתביעות ביטוחיות

מצורף מטה קישור לכל החומרים לעיון לקראת השיח.

חשוב לקרוא ולהכיר.

אני מזמין את כולם לבוא לשיחה או לצפות בה בזום ולאחר מכן להשתתף בהצבעה.

אחוזי ההצבעה הממוצעים שלנו נמוכים מאוד ועומדים על כ- 40% בלבד מתוך 570 חברים.

השתתפות מרבית חיונית ביותר בהצבעות שיש להן השפעה ישירה על החיים שלנו ואני קורא לכולם להשתתף בהצבעה.

עילם

0
לעיון בחומרים לקראת השיחה >

יש להתחבר כדי להגיב

משולחן המזכירות


בישיבת המזכירות שהתקיימה ביום ד' ה- 11.02.26 עלו לדיון הנושאים הבאים:

  1. קבלה לחברות – 9 מועמדים ומועמדות
  2. פרסום החלטת מזכירות מיום 17.12.25 בנוגע לנוסח ההצבעה בתום תהליך הלמידה של ג"ש היום ומחר

 

לפרוטוקול המלא >

0
לכל הפרוטוקולים באתר הקיבוץ >

יש להתחבר כדי להגיב

מהנעשה בחינוך החברתי | יונת דומב

< דפדפו ימינה ושמאלה בגלריה >

ניתן להגדיל את התצוגה בתנועת צביטה נפתחת


חוגגים ט"ו בשבט במפגשים


השנה כיתה א' במפגש אלה אירחו את ילדי גן שיבולים לחגיגות חג הט"ו בשבט.

ילדי המפגש הדריכו את ילדי הגן ויצרו יחד כדורי זרעים של ירקות ופרחי העונה וזרעו בערוגות שהכינו בגינה.

הילדים שרו ורקדו יחד את שירי החג וקינחו בעוגת תפוזים שאפו ילדי המפגש.

היה מקסים ומרגש!

במפגש שביט חגגו את יום המשפחה יחד עם ההורים, במשחק מחניים משותף, סלט פירות ומיץ תפוזים, היה כיף ומאחד.

במפגשים ברוש ורימון ערכו פעילות משותפת של פיתות בטאבון ומשחקים בדשא.

0

יש להתחבר כדי להגיב

מהנעשה בגיל הרך | עדכון


מיגון מבני הגיל הרך


לאחרונה התקיימו פגישות בנושא מיגון מבני הגיל הרך, בעקבות דרישת הורי הילדים.

מדובר בנושא טעון ורגיש, וחשוב לנו להציף אותו למודעות הציבור ולשיח הקהילתי.

נכון להיום, לילדים במסגרת הגיל הרך - מבית התינוקות ועד גיל 6 - אין מרחב מוגן תקני שאליו ניתן להגיע בזמן אזעקה.

עד לאחרונה ההתנהלות בעת אזעקה של צוותי החינוך הייתה לאסוף את הילדים לחלל מסוים בגן, וכל שנותר היה לקוות לטוב.

לפני למעלה משנה, כאשר כבר היינו כשנה לתוך המלחמה, פנתה קבוצת הורים גדולה לגורמי ההנהלה בקיבוץ – מרכז המשק, מנהל הכספים, הנהלת החינוך ומזכירות הקיבוץ – והעלתה בפניהם את הצורך הדחוף במיגון. הצורך התחדד במיוחד לאחר מספר אזעקות שבהן רמת החרדה לשלום הילדים של הצוותים, וכמובן של ההורים, הייתה גבוהה במיוחד.

בעקבות אותה פנייה הוצבה בטונדה שנועדה לשמש כ"מיגון זמני": חדר אחד עם חלון שצופה בניילון מיוחד למניעת שברי זכוכית. ההנחיה כיום היא לרכז את הילדים בזמן אזעקה באותו חדר. עם זאת, חשוב להדגיש - אין מדובר במרחב מוגן תקני, וזהו אינו פתרון קבוע או מספק.

חלפו יותר משנתיים מתחילת המלחמה. המדינה מאפשרת כיום הקלות בירוקרטיות משמעותיות לצורך בניית ממ"מים (מרחב מוגן מוסדי). בקיבוצים סביבנו כבר נבנו ממ"מים לכל מערכת החינוך, בהתאם לצרכים.

בגן שמואל, נכון לשיחה שהתקיימה לפני כשבועיים, טרם תוקצבו ממ"מים.

נמסר לנו כי בדצמבר האחרון התקבלו אישורים לבניית ארבעה ממ"מים, וכי ניתן לבנות ממ"מ אחד במסגרת תקציב השנה הנוכחית.

עם זאת, דרישתנו כהורים היא לבנות את כל ארבעת הממ"מים יחד, בהקדם האפשרי, ולהכניס את הפרויקט לתקציב הוצאות הקיום.

עד כה טרם נענינו לבקשה זו.

אנו מאמינים כי ביטחון ילדינו הוא אחריות משותפת של כולנו, וכי ראוי שהנושא יזכה לעדיפות המתבקשת.

אנו מבקשים לקדם שיח פתוח ומכבד, ולהוביל לפתרון שיבטיח מיגון מלא למסגרות הגיל הרך בקיבוץ.

לוטם אהרון והורי הגיל הרך

0

יש להתחבר כדי להגיב

בין השבילים | תלמה דאונוב מראיינת


ראיון עם עינת בן זאב


אני תמיד נוהגת לעקוב אחרי השיתופים הקבועים של עינת ב"דף הבית", בליווי תמונות מהנעשה בספרייה, והחלטתי לתת לה מקום נוסף באותו פורמט ולשמוע ממנה על המיזם הנחמד שבניצוחה. אנחנו נפגשות בשעת הפעילות הקבועה בימי שני, בספריית הילדים כמובן.


עינת, ספרי לי איך כל זה התחיל?


אני אוהבת מאוד ספרים מילדות. עד לא מזמן עבדתי בהלל יפה כמידענית רפואית. לספרי הילדים התוודעתי דרך בנותיי. עם הזמן למדתי מה הילדים בקיבוץ אוהבים לקרוא והשלמתי חוסרים באוסף שלנו. למשל, הכנסתי ספרי קומיקס רבים. ביקשתי מהילדים המלצות לספרים – מה חסר להם ומה היו רוצים למצוא בספרייה.

כשאני הגעתי לספריית הילדים לפני כשלוש שנים, היא הייתה למעשה מחסן. היא לא הייתה פעילה. מצבה הבריאותי של נעמי ארבל, שניהלה במשך שנים את ספריית הילדים, מנע ממנה להמשיך לעבוד בה. בעבר הספרייה הייתה במקום שבו נמצאות כיום ה"גומות", ושם פעלו גם ג'ימבורי וגם ספרייה. כשהגעתי הייתה כבר רק ספרייה, ולא הייתה אפשרות פיזית להמשיך לשלב בין השניים, כי החלל קטן.

עלתה השאלה – האם הספרייה בפני עצמה תהווה מקור משיכה לילדים? והתברר שבהחלט כן.

הספרים בספרייה מיועדים בעיקר לגילאי 0–6, שכן הילדים הגדולים יותר יכולים להשאיל ספרים בבית הספר. ובכל זאת מגיעים גם ילדי בית ספר, ואני תמיד שמחה לראותם – הם מתקבלים בברכה. עבורם ההגעה לכאן אינה מחליפה את ספריית המועצה שבבית הספר, אך אני בהחלט מעודדת אותם להגיע גם לכאן. אני מחזיקה ספרים גם לילדים גדולים יותר ואשמח מאוד אם יגיעו מוסדניקים להשאיל. הם מוזמנים בשמחה.

לא הכרתי את ספריית הילדים בתקופה שנעמי ניהלה אותה. כשהגעתי היה כאן מחסן ספרים שחייב סדר וארגון. היו עותקים כפולים וספרים במצב לא תקין. הדברים הראשונים שעשיתי היו מיון, סדר וגריעה של ספרים שלא ניתן היה להשתמש בהם. לאחר מכן ביצעתי דיגיטציה לכל האוסף – כיום כל השאלה והחזרה נרשמות במחשב. אין כרטיסיות יותר.

מהלך הקטלוג והדיגיטציה היה כרוך בהרבה עבודה – מדובר בכאלף ספרים. נערים מהנעורים קיבלו על כך שעות וסייעו לי מאוד, וכך הצלחנו להשלים את הקטלוג ולפתוח כרטיסי קורא. מדי כמה חודשים אני שולחת תזכורות להורים לגבי ספרים שלא הוחזרו, וכמו בספריית המבוגרים יש לנו גם ארון החזרות.

בתחילת המלחמה ארנון פנה אליי וביקש שנפתח את הספרייה גם בשעות היום, כאשר בתי הילדים לא היו פתוחים. זה יצר לא מעט עומס, שכן הצטרפו גם ילדי משפחות מפונות.

בתחילה התלבטנו האם להשאיל להם ספרים, כי לא ידענו לכמה זמן יישארו. אך כשנוכחנו שהם נשארים לתקופות ארוכות החלטנו להשאיל גם להם. הם התרגשו מאוד והשתלבו יפה. היו אף הורים מהמפונים שנתנו יד וסייעו – אחאי ורותם מיד מרדכי וחווה מקיבוץ אורטל.

האתגר המרכזי הוא שאין כאן צוות – זו רק אני, וגם אני בהתנדבות. אני מתקשה למצוא מתנדבים נוספים. זו הזדמנות לצאת בקול קורא למתנדבים. כאן גם המקום להזכיר ולהוקיר את צילה בראון, שמתנדבת קבוע בהקראת סיפורים לילדים (גם בגנים).

פניתי בבקשה לאפשר תקן ימי עבודה לספרייה, אך לא נעניתי. רוצים שזה יישאר מיזם התנדבותי, אך לא תמיד מבינים שמפעל כזה דורש אחזקה שוטפת לאורך זמן. ברוב הספריות באזור, בנוסף למתנדבים, יש גם ספרנית בתקן קבוע.

גן "פרפר" מקיים כאן שעת סיפור, וגם אני הנהגתי שעת סיפור בספרייה. בתחילה הזמנתי אנשים מהקיבוץ שקשורים לילדים שמגיעים לספרייה, ובהמשך זה התארגן באופן ספונטני.

אנחנו צפויים לעבור ל"גומות" הקודם – לא ידוע עדיין מתי. המתחם החדש יכלול חלק של ג'ימבורי וחלק של ספרייה. המעבר מרגש מאוד ויאפשר לנו להרחיב את האוסף, שכן החלל יהיה גדול יותר. נוכל גם לקיים יותר פעילויות עם הגנים. המיקום החדש, מול חדר האוכל, צפוי להגדיל את תנועת הילדים.

אחד העקרונות המנחים עבורי הוא הנגשה – שהילדים יוכלו להגיע בעצמם לספרים. כך יהיה גם במקום החדש: כונניות ותצוגות נמוכות, בגובה ילד, כדי לאפשר עצמאות מרבית.

כמו כן מתקיימת כאן בקיץ פעילות של הכנה לכיתה א'.


איך זה בשבילך לעסוק בכך?


אני מאוד אוהבת ונהנית. זו דרכי להראות לבנותיי מהי אהבת חינם ונתינה. אני רואה בספרייה מקום שיכול להתפתח – לציין את שבוע הספר, להביא תערוכות הקשורות לספרי ילדים. לפני שנה, בשבוע הספר, הבאנו (מתן קופרשטיין ואני) את ההצגה "טרמפ על מטאטא", על פי ספרה של ג'וליה דונלדסון. עשינו הכנה לקראת ההצגה, ונוצר קשר טוב עם מתן בתפקידו כרכז תרבות.

במהלך המלחמה עם איראן בקיץ נפתחה הספרייה כמה פעמים גם בשעות היום והתקיימו כאן פעילויות לילדים. מאחר שאני לא הייתי כאן בשעות אלה ועבודתי היא בהתנדבות, איריס כנען פתחה את הספרייה במספר הזדמנויות.

יש לנו דף שבו הורים יכולים לרשום השאלה בבוקר. המיזם מושתת על אמון. גם אמהות שמגיעות ל"גומות" עם תינוק יכולות להשאיל ספר ולרשום בדף.

אני מבקשת להזכיר גם את סבתא תמי ריינס, אמא של גיא (של סמדר), שמגיעה עם נכדיה ולעיתים קרובות מקריאה סיפור לכל הילדים בצורה יפה ותיאטרלית. בגן "פרפר" המטפלת לנה מקדישה בכל שנה בשבוע הספר זמן לשיחה על ספרים ומובילה פעילות סביב ספר מסוים, ששיאה בביקור בספרייה ובהקראה.

לסיום, אומרת עינת שכאשר יעברו למקום החדש יוזמנו כולם לפתיחה המחודשת, בתקווה שניתן יהיה לפתוח יותר ימים בשבוע.

עינת מבקשת להודות לנעמי ארבל, שניהלה ותפעלה את הספרייה במשך שנים רבות; לארנון כץ שסייע בתחילת הדרך; לשי אורן על שליחת נערים לסיוע; למיכל כהן שעזרה; למתן קופרשטיין על הסיוע בתכנון המעבר; לחובב שלח שפתח את הדלת; ובעיקר לעמר, בעלה – יד ימינה.

ואני מצידי נהניתי לשמוע על כל הנעשה בספרייה ועל ההתמסרות, הנאמנות והלב שעינת מביאה עמה. אני מצטרפת לקריאתה: כל מי שילדיו או נכדיו נהנים מהמקום (ולא רק) ומעוניינים להושיט יד בתפעול – מוזמנים להצטרף. נדמה לי ששני הצדדים ייצאו נשכרים.

0

יש להתחבר כדי להגיב

פורים אפוקליפסה | הזמנה


חברות וחברים יקרים


יום שישי ה-27.02.26 בשעה 22:30


פורים אפוקליפסה מתקרב בצעדי ענק ואנחנו כאן כדי להזכיר לכם שהכי כיף לחגוג אותו עם חברים!

אז אם יש לכם חברות או חברים שעוד לא יודעים על המסיבה הכי טובה של השנה, או שמתלבטים ומתמהמים עם הזמנת הכרטיסים הגיע הזמן לעורר אותם ולעדכן שבקרוב עולים המחירים ושממש לא כדאי להם לפספס את ההזדמנות!

מזכירים שאת שמות החברים יש לשלוח בהודעה לטליה אדוט או לעדן בן שימול

אז יאללה תנו בראש וניפגש על הרחבה!

קישור לכרטיסים מטה

0
לכרטיסים >

יש להתחבר כדי להגיב

תרבות גן שמואל | סיכום

< דפדפו ימינה ושמאלה בגלריה >

ניתן להגדיל את התצוגה בתנועת צביטה נפתחת


חג הקיבוץ 105 לקיבוץ, 85 למפעל


ביום שישי האחרון חגגנו יחד יום שלם של קהילה, שמחה וגאווה מקומית - חג הקיבוץ ה־105 שלנו, ו־85 שנים להקמת המפעל.

היום נפתח בבוקר חגיגי עם ברנץ' מפנק בחדר אוכל ומפגש קהילתי נעים, כזה שמזכיר למה אנחנו אוהבים את המקום הזה.

בהמשך עברנו לאווירת צהריים קלילה עם בירה קרה ונקניקיות – פשוט, טעים, מדויק. בדיוק כמו שאנחנו אוהבים. ואז הגיע הערב. ערב חג הקיבוץ היה שיא של אנרגיה, שמחה והתרגשות – עם חידון על המפעל, ברכות וכמובן - עינת שרוף הנדירה, שהרימה את הרחבה וגרמה לכולנו לשיר, לרקוד ולהרגיש ביחד. היה שם משהו אמיתי, קיבוצי במובן הכי טוב של המילה.

105 שנים של קהילה. 85 שנים של עשייה ותעשייה.

החג הזה היה תזכורת יפה לכוח שלנו כקהילה – לשורשים, למסורת, אבל גם לחיים שממשיכים להיבנות כאן בכל יום מחדש.

תודה לכל מי שארגן, הפיק, סחב, תלה, בישל, תיאם, ופשוט הגיע להיות חלק.

הלב מתמלא כשאנחנו ביחד.

נתראה בחג הבא,

מתן

0

יש להתחבר כדי להגיב

המלצה לשבת | אסנת ברדה

< דפדפו ימינה ושמאלה בגלריה >

ניתן להגדיל את התצוגה בתנועת צביטה נפתחת


משכן לאמנות בעין חרוד


ביקור במשכן (איזה שם!) לאמנות בעין חרוד אף פעם לא מאכזב.

כעת מוצג שם מקבץ תערוכות שמצדיק בהחלט נסיעה של כ־50 דקות.

כבר ליד החניה מקדם את פני הבאים פסלו של יעקב דורצ'ין, "סטלה מאריס". העבודה נראית כמעט כ"רדי-מייד" - כמו חלק מהמוביל הארצי שנשלף ממקומו והפך לפסל. דורצ'ין, חתן פרס ישראל לאמנות פלסטית (2011), נולד בחיפה ברחוב טבריה שבהדר; "סטלה מאריס" היא גם שכונה וכנסייה בעיר, ושמה פירושו "כוכב הים". מאז 1967 הוא חי ויוצר בקיבוץ כפר החורש.

מהחניה אל המוזיאון – הראשון שנבנה בישראל. המשכן לאמנות בעין חרוד נוסד ב-1938 ביוזמת האמן וחבר הקיבוץ חיים אתר (תחילה בצריף עץ). מבנה הקבע המרשים, בתכנונו של האדריכל שמואל ביקלס, נחנך ב-25 באוקטובר 1948 והורחב בהדרגה. זהו מבנה שהוא יצירת אמנות בפני עצמו: תאורה טבעית מדויקת, דלתות וחלונות ברזל מפוסלים, תחושת חלל ייחודית ויפהפייה.

במשכן מוצגת תערוכת הקבע "קיבוץ מקום", בגלגול נוסף, ובה עבודות מאוסף של כמאה שנות יצירה: יוחנן סימון, גרשון קניספל הריאליסט החברתי, הילה לולו לין, עבודה מוקדמת של סיגלית לנדאו ועוד.

כעת מוצגת במקום גם הרטרוספקטיבה הראשונה לאמנית ביאנקה אשל גרשוני (1932–2020).

עבודותיה נעות בין צורפות, אסמבלאז', פיסול וציור, ומשלבות חומרים "נמוכים" והמוניים לצד יוקרתיים. היא הייתה מהאמניות הישראליות הראשונות שעסקו במפורש בחוויה הנשית ובחומרים שנתפסו כ"נשיים".

אשל גרשוני נולדה בסופיה ועלתה לארץ ב-1939. בשנות השישים למדה במכון אבני, שם הכירה את משה גרשוני. את הצורפות למדה באופן אוטודידקטי ולימים לימדה בבצלאל. עבודותיה מצויות באוספים מרכזיים בארץ ובעולם.

הרטרוספקטיבה, באוצרות אבי לובין, מציגה מגוון מדיות - צורפות, רישום, ציור שמן ופיסול - כולל אסמבלאז'ים גדולים ומרשימים שבהם האמנית משלבת את דמותה כדימוי כמעט איקוני, כמעין קדושה נוצרית.

לצד אלה מוצגות גם תערוכה של אסי משולם, ותערוכתו של דידי כליפה, "אקרופוליס" (משכן האלים). כליפה מציג כדים גדולים שעליהם דימויים של נוער הגבעות כיצורים מיתולוגיים - עבודות טעונות שאינן חפות מביקורת.

ואל תחמיצו את בית הקפה "ביקלס" המקסים, השוכן בתוך גן הפסלים (הכניסה מתוך המוזיאון).

ובדרך חזרה - עצירה במנחת מגידו, שפורח עכשיו בכלניות צבעוניות, סוגרת יום תרבותי מושלם.

שבת שלום,

אסנת פיינזילבר ברדה

0

יש להתחבר כדי להגיב

ספרים רבותיי, ספרים | חדש בספרייה

ניתן להגדיל את התצוגה בתנועת צביטה נפתחת


זרוק אותי לוואדי – אמנון לורד


זביג היה נתח שלם מהעבר. כל מה שעשה עוד לפני שהצטרף לקיבוץ התערבל והתערפל. נשאר רק הזיכרון של אדם שעסק איכשהו בענייני ביטחון, אבל היה גם אידיאולוג, ופה ושם התגלה כתיאורטיקן, והכול בגוון קומוניסטי חריף, אם כי רק מעטים יכלו לקלף את הז’רגוניזמים שלו ולראות מתחת לדיבורים על ביטחון, חינוך וערכים, מאחורי ענני המלל, את המקור המרקסיסטי לניניסטי. הספר מתאר סיפור עלילתי הכולל דמויות מהקיבוץ, ביטחון, ואידיאולוגיה, ובוחן יחסים בין דורות וערכים.


בספרייה מחכים לכם ולכן מגוון ספרים נוספים להשאלה. לעיון ברשימת הספרים החדשים, כולל תקצירים, לחצו על הקישור מטה.

0
ספרים חדשים בספריה (פברואר) >

יש להתחבר כדי להגיב

מועדון יום ב' | הזמנה


ניתן להגדיל את התצוגה בתנועת צביטה נפתחת


מפגש עם הסופר חיים באר

במפגש יספר באר על כתיבתו ועל סיפור סודי שברשותו על גן שמואל. מוזמנים כולם לשמוע!


יום ב' הקרוב (23.02.26)

בשעה 17:30 בבית אורי


גם אם אינכם מגיעים בדרך כלל, זו הזדמנות מצוינת להתחיל..

מוזמנים ומוזמנות!

שבת שלום ולהתראות,

צוות מועדון יום ב' והמתנדבים.ות

0

יש להתחבר כדי להגיב

מהנעשה בבית נחמה | עדכון

< דפדפו ימינה ושמאלה בגלריה >

ניתן להגדיל את התצוגה בתנועת צביטה נפתחת


חברות יקרות וחברים יקרים


בתמונות חלק מפעילויות השבוע: התעמלות עם אירית רדו, תנועה עם ערן צנטנר, משחקי שולחן וביקור של העיזים ממשק ילדים.


מצורפת תכנית הפעילות לשבוע הבא, נשמח שתבואו.


גם אם אינכם מבאי הבית הקבועים, אנו מזמינות אתכם להצטרף אלינו בכל עת לאתנחתא קלה.

התוכנית אינה מחייבת הגעה לכלל הפעילויות - ניתן לבחור לאלו פעילויות להצטרף.


עותק מודפס של לוח הפעילות החודשי ניתן לקבל אצלנו.


שבת שלום,

צוות בית נחמה

0

יש להתחבר כדי להגיב

רגע של היסטוריה | מן הארכיון

ניתן להגדיל את התצוגה בתנועת צביטה נפתחת


היינו חמישה חברים


בקיץ 1957 התגייסנו לצבא כל הנערים שסיימו ללמוד בקבוצת "נשר". מתוכם חמישה נערים התנדבנו לשרת בצנחנים בגדוד 890.

החלטה האישית להתנדב באותם ימים לצנחנים נבעה בעיקר מהרצון לשרת ביחידה הכי הכי קרבית של אותם ימים ולתרום למען המדינה, (צריך לזכור שהיו אלה הימים שלאחר פעולות התגמול ומלחמת קדש. ויחידת הצנחנים היוותה את חוד החנית של צה"ל ).

סיבה נוספת להתנדבות הקבוצתית הזאת, הייתה הרצון שלנו להמשיך ולשמר ביננו אותה חברות רבת שנים של ילדות משותפת שהלכה והתגבשה בעיקר בתקופת הלימודים במוסד החינוכי. 

יחד באותה פלוגה עברנו את מסלול הטירונות, קורס צניחה ושרות כחיילים עד אחרי קורס מ"כים. דרכנו המשותפת לא הייתה קלה ופשוטה. היא הייתה מרובת אימונים קשים ומפרכים, צניחות רבות ובעקבותיהם פשיטות ותרגילים רבים, ימי כוננויות, והכנות לאירועים מלחמתיים (שלמזלנו לא התממשו באותם ימים). כל זה רק חיזק את הקשר שביננו. וזאת יחד עם הקשרים הנוספים שקשרנו עם שאר חיילי הפלוגה, וחיילי הגדוד.

כשהשתחררנו בראשית שנת 1960 נשלחנו כולנו לשנת שירות בקיבוץ נחשון. באותם ימים של נחשון, פחות או יותר כולנו בנינו קשרים זוגיים. נישאנו ,והרחבנו את משפחותינו בצאצאים. וראה פלא שוב מצאנו את עצמנו באותם בתי ילדים, ויחד מגדלים את ילדינו בחינוך המשותף. 

הראשון שעזב אותנו בטרם עת היה אריה אלון ז"ל. אריה שאהב עד מאד את הצניחות , וכשניתן היה היינו "מנדבים" לו את צניחותינו (אני עשיתי זאת בחפץ לב). אם אינני טועה הוא צנח כ- 100 צניחות.

אריה למרות שהיה נמוך קומה ונראה שבשל כך מתקשה באתגר הקושי, לא ויתר ובמסעות ובאימונים מפרכים נשא תמיד את הבזוקה על שכמו (נוסף על המטען הרגיל). אריה הפליא בשימוש שעשה בכלי ירי זה בתרגילים שביצענו. אריה נפרד מעולמנו בטרם עת. הוא נפרד תוך כדי עבודתו על קטפת הכותנה אותה אהב כל כך. 

השני שנפרד מאתנו לעולמים היה אלי שילוני ז"ל ,(בן דודי האהוב). אלי היה שם דבר לכושרו הגופני הבלתי נלאה והיה לשם דבר בגדוד כולו באותם ימים. בין שאר האירועים שהשתתפנו בם, הייתה אליפות צה"ל בריצה של 20 ק"מ, בה זכינו במקום הראשון. אלי היה זה שרץ סביב הפלוגה בכדי לדחוף קדימה את המתקשים. לאחר שנים בקיבוץ עבר למושב תימורים שם בנה את ביתו. 

השלישי שהלך לעולמו היה גבי גרביה ,שאהב את המעשה הצבאי בכל נימי נשמתו. הוא עבר לאחר קורס המ"כים, קורס קצינים, ועזב את פלוגתנו על מנת לשרת כמ"מ בפלוגה אחרת.

לגבי גבי אנקדוטה קטנה - היינו אמורים לבצע צניחה גדודית ותרגיל בעמק החולה. בהיותנו בלילה באוויר לקראת צניחה, הסורים שגילו את קיום התרגיל הגדודי, סימנו שטח ברמה הסורית כשטח צניחה, בכדי לגרום לאסון נורא, הטייסים גילו את זממם של הסורים וביטלו את התרגיל. אנו החיילים קיבלנו פקודה שלא לקחת לתרגיל, תחמושת חיה. היחידי שלא נשמע להוראה היה גבי. אצלו אין דבר כזה לשאת נשק ללא תחמושת. גבי נפצע קשה בקרב במלחמת ששת הימים על ירושלים במה שנקרא "סמטת המוות". (שם נהרגו קצין וחייל מפלוגתנו). גבי לא ויתר על השתתפות פעילה גם במלחמת יום כיפור. 

ועכשיו בימים אלו אנו נפרדנו מדוד שני ז"ל הרביעי בחבורתנו. דוד כמו דוד של כל חייו, לקח את הצבא ביסודיות האופיינית לו. החגור של דוד היה תמיד ערוך פיקס, ותמיד כלל בחובו גם אי אלו שיפורים שהקלו על חייו והסובבים. היותו חייל לדוגמא לא נעלם מעיני מפקדיו, והוא נקבע כחייל מצטיין וכמייצג גדוד 890 בבית הנשיא. דוד גם היה הצלם הפלוגתי שהנציח לאורך השנים את פעילותנו בצבא. 

ואני, עמנואל האחרון מבין החמישה שנותר להזכיר את ארבעת חברי, בלב כבד ובהחלט בהרגשת יתמות מסוימת החלטתי לכתוב ולספר ולהזכיר על קצה המזלג לקיבוץ את סיפורם חמשת החברים שהלכו יחד לאורך כל חייהם. (אגב, בשנה הבאה אנו נציין 70 שנה לגיוס, שרידי הפלוגה שהולכים ומתמעטים לאורך כל השנים נפגשים כל שנה מדי חודשיים שלושה).

כתב: עמנואל סולניק

0

יש להתחבר כדי להגיב

נקודה למחשבה | גלעד קאלך


חידת תרתי משמע


מרים את האחרונה

לפני ניצחון בשח

וכרטיס לפלאפון.

שמותיהם של הנשיאים

הולכים לפניה,

מעופפים בשמה

ועליה והיא שטה.

(5, 6)


שלחו את התשובה למייל שלנו:
AlonGS@ganshmuel.co.il

בין הפותרים.ות נכונה יוגרל שי צנוע
שיחכה לזוכה בתא הדואר


פתרון החידה הקודמת: ברית עולם

השיבה נכונה וזכתה בהגרלה: אורלי קרם

0

יש להתחבר כדי להגיב

השיבוץ הקרוב | שיבוץ ד'

שישי-שבת, 20-21.02.26


שיבוץ הבא | שיבוץ ה'

שישי-שבת, 27-28.02.26

0
לתאריכי השיבוצים | 2026 >

יש להתחבר כדי להגיב

זה הכל להפעם


תודה לכל מי שנתנו יד להוצאת העלון


ככל והדבר אפשרי, העלון מנוסח
באופן המתאים לכל המינים.
במקרים בהם הנוסח איננו כזה,
אנא קבלו זאת בהבנה.


תגובות, שאלות, רעיונות ושאר ירקות
יתקבלו בברכה כאן או במייל:
AlonGS@ganshmuel.co.il

להתראות בעלון הבא,
איילת ייטב

0
לכל העלונים >

יש להתחבר כדי להגיב

דילוג לתוכן