עלון קיבוץ גן שמואל

הדיון האמיתי הוא על חדר העיון בלבד. אותו "חדר" שבעבר השתמשנו בו כאשר עשינו עבודות גמר, או כשעשינו עבודות סמינריוניות וישבנו שם.

היום זה כבר לא קורה: חדר העיון מכיל ספרים אך לא מכיל אנשים שפעילים בו.

זו הסיבה לרעיון להפוך אזור גדול - כמחצית משטח הספרייה  - שהפעילות בו מצומצמת מאוד ורובה למטרות אחרות, לאזור פעיל, שיש בו צורך אמיתי בקיבוץ, לכל החברים ולא רק לממלאי התפקידים.

לסיכום, לחברי הקיבוץ המשתמשים בספריה להחלפת ספרי קריאה לא ייגרם כל נזק. עדיין כולנו נוכל ליהנות מספרים מעולים לקריאה, מספרי עיון לקריאה וללמידה, מנכס תרבותי וקהילתי במרכז הקיבוץ, וגם מחדר ישיבות נרחב לשימוש החברים בוועדות השונות הקיבוץ.

ההצעה התקבלה ע"י הנהלת המגזר הצרכני וע"י המזכירות המורחבת. שתי ההנהלות ראו מול עיניהן את כלל צרכי הקהילה: הצורך בספרייה עשירה ונגישה והצורך בחדר ישיבות מותאם לימינו.

ולשמחות אחרות: ברצוננו לברך את בנות ובני המצווה החוגגים היום במשותף את סיום שנת המצוות שלהם. אנו שמחים לראות אתכם גדלים ומתבגרים בינינו. עלו והצליחו, הגשימו חלומות ותיהנו מהחיים.

שבת שלום, עילם ואיריס

ואשר לתוכנית ולמה מעבר לחזון אנחנו רואות בה תוכנית רעה שהציבור יתחרט עליה שנים רבות באם תתממש.

התוכנית היא לפרק את ספריית העיון ולהעביר חלק מהספרים ל'קומפקטוס': ארונות על גלגלים שנמצאים במעבר קטן וצר בחלק השמאלי של הספרייה, ובמקום זה לבנות שם חדר ישיבות ומשרדים.

לטענתם ספריית העיון לא נראית כמו ספריה, ונלקח שם רק ספר אחד לשבוע. למה האמירה הזו שגויה מיסודה? ספריית העיון שימשה במשך שנים ועדיין משמשת סטודנטים בכל המקצועות הנלמדים, ריאליים והומאניים.

כאשר סטודנט מתחיל שנת לימודים, אנחנו מציידות אותו בכל הספרים להם הוא נזקק ומאפשרות לו/לה להחזיק בהם כל זמן שנדרש. בוודאי שאין טעם לבקשו להחליפם פעם בשבוע רק על מנת לספק טבלה סטטיסטית חסרת משמעות. סטודנטים רבים מודים לנו עד היום על העזרה בהשלמת הלימודים בהצלחה.

כמו כן, משמשת ספריית העיון חברים אשר לא קוראים ספרות ומעדיפים ספרי עיון בשלל נושאים. האם יש לנו זכות למנוע זאת מהם?

באשר לאמירה שהספרייה לא נראית כמו ספריית עיון, זה מגוחך מפני שהיא מסודרת ממש לפי הכללים של הספריות בעולם כולו. לפי מספרי עיון של הנושאים השונים ושמות הסופרים. כמובן שניסיון להעביר את הספרים לקומפקטוס הדחוס, אינו מתאים לספריות ולא ישרת את המטרה.

בספריה פועלים היום 3 משרדים, שניים בספריית העיון ואחד בספריית הספרות. משיחותינו עם המשתמשים במשרדים אלה, הם לא סובלים. להיפך, נאמר לי אפילו שזה כייף גדול לעבוד בינות לספרים, ושיתוף הפעולה בינינו לבין המשתמשים האחרים במבנה הוא נפלא.

בנוסף, בכל שנה פונים אלינו עוד ועוד אנשים שצריכים חלל שקט ללמוד בו, מה שלא מתאפשר להם בבית המשפחה. לכל הדורש אנחנו מספקות מפתח ואפשרות להיכנס וללמוד בכל שעה משעות היום. תופעה מבורכת זו תיעלם מן הסתם כאשר ממלאי תפקידים שונים יראו במקום את משרדם הפרטי.

למה לא נוכל להמשיך ולעבוד בספריה? מעבר למה שכבר הוזכר, נוכחנו שהכוונה היא לבנות משרד ממש מול דלת הכניסה לספרייה. במקום יש כיום מעקה עץ עליו מונחים ספרים שנכתבו על ידי חברי גן שמואל, ומיד אחריו נמצא ארון המתנות והחלון הגדול והיחידי שהוא המקור לאור יום ולאוויר בספריה. למותר לציין למה אי אפשר לעבוד במקום שאין בו אור ואוויר לנשימה.

לבסוף, מנסים לשכנע אותנו ואתכם שמה שהכי נחוץ עכשיו בגן שמואל, והמקום בו הכי שווה להשקיע כספי מענק זה חדר ישיבות גדול וחדרי משרדים. גם אם זה נכון, הפתרון האחרון היה צריך להיות מבנה הספרייה. הוצעו להוגי התוכנית רעיונות נוספים שנדחו על הסף, חלקם הגדול, על פי הטענה, מפני שהם רחוקים מהמרכז. כמו כן קיימת הצעה, שלפי עניות דעתנו כדאי לקדם, להשקיע את הכסף בשיפוץ ואיחוד של ספריית המבוגרים עם ספריית הילדים. רעיון שיש בו חזון, אמירה ורצון לקדם ולבנות ולא להרוס את היפה הקיים.

גילה ואסנת

מביקור במטה התנועה שבאזור המשרדים שהוקם בסמוך לקיבוץ יקום, התרשמתי מאוד מהמבנה החדש והצנוע של התק"צ. העזיבה של בית התנועה ברח' לאונרדו דה וינצ'י בתל אביב הייתה מתבקשת ונראה כי הבית החדש מתאים בהרבה.

נציגינו בתנועה הקיבוצית, או כפי שנקראים "הצירים מטעם גן שמואל", שהם בעלי זכות ההצבעה במועצת התנועה הם: מאיר בראון, דוד עמיר ואני שהצטרפתי אחרון לפני כשנתיים.

מאז תחילת הקורונה הישיבות עברו לזום והן מתקיימות אחת לרבעון. הגיל הממוצע של נציגי הקיבוצים הוא כ-70 (אין לי נתונים מדויקים, אבל זו הערכתי בהתחשב בפרצופים בחלוניות במחשב).

מאז שנכנסתי כציר במועצת התנועה כל ההצבעות עברו ברוב גדול, בעיקר מכיוון שלא עלו נושאים שנויים במחלוקת. בתאריך 7.4.2022 התקיימה הצבעה בנושא שינוי אופן בחירת המזכ"ל באמצעות צירים ולא באמצעות כלל חברי התנועה. בניגוד להצבעות קודמות, לא התקבל רוב נדרש. המשמעות היא שאופן ההצבעה למזכ"ל התנועה נשאר כשהיה וכל חברי הקיבוצים הרשומים בפנקס הבוחרים יוכלו להשפיע על זהות המזכ"ל הבא. החלטה זו היא בניגוד לרצונו של ניר מאיר שקידם את השינוי באופן ההצבעה.

לפני כשבועיים הוזמנה סגנית מזכ"ל התנועה הדס דניאלי ילין (יגור) למפגש עם המזכירות המורחבת (יחד עם רכז אזור גרנות, אייל אלקלעי – מעגן מיכאל), הדס הציגה צילום מצב של התנועה הקיבוצית על שלל ארגוניה ופעילויותיה המגוונת והתייחסה לשאלה הבסיסית: "כיצד חברי קיבוץ גן שמואל מושפעים מהתק"צ?" הדס ענתה על כך בהרחבה.

בתמצות שלי אומר שההשפעה עלינו פחותה בחיי היומיום ומתרחשת בעיקר סביב הפעילות של תל"ם וסיוע פוטנציאלי לתמיכה כספית לפעילות שלנו עבור משפחת הפליטים מאוקראינה. כמו כן, אנו נעזרים מעת לעת בשירותי הגישור של התנועה ובשלל הדרכות, קורסים וימי עיון של התק"צ למגוון רחב של ממלאי תפקידים.

התנועה מסייעת רבות לקיבוצים בקשיים תוך שילוב כוחו הכלכלי של שולחן הארגונים (לדוגמא סיוע לקיבוץ ניר דוד בפרשת נחל האסי). מוסדות התק"צ עומדים לרשות כל קיבוצי התנועה במשברים שונים באמצעות הדובר שמסייע מול אמצעי התקשורת ובאמצעות תיאום בין קיבוצים במשברים ביטחוניים, שריפות וכיו"ב (האירוח שנתנו לילדי קיבוץ בארי ב-"שומר החומות" לדוגמא).

פעילות מסייעת שפחות מורגשת ביומיום היא הפעילות תחת הכותרת "קשרי ממשל" או מה שכונה בעבר המחלקה הפוליטית. התק"צ הבינו שחייבים לבזר את המאמץ הפוליטי בין המפלגות השונות, ועם נוכחות שיא של 7 חברי קיבוצים בכנסת ישראל (כן, גם עמיחי שיקלי נחשב קיבוצניק), התק"צ משתמש בכל הכלים הקיימים להשפעה על מקבלי ההחלטות בנושאי חקלאות, קרקעות, מיסוי ועוד.

בשבוע שעבר נסענו מורן, עילם ואני לכנס המטה השיתופי במשמר העמק. הכנס עסק באופן רשמי בשמירה על ממלאי תפקידים והתמודדות עם ביקורת, אך בעיקר נתן הזדמנות לשיחות ישירות ומובנות בתוך הלו"ז בין ממלאי תפקידים בקיבוצים שיתופיים במגוון סוגיות שמעסיקות את כולנו.

עבורי היה זה מפגש מעשיר ומעניין בהרבה מפורום עמיתים של קיבוצי גרנות שבו ישנם רק שלושה קיבוצים שיתופיים. בסיום המפגש העלה מזכיר קיבוץ עין חרוד איחוד, עמיר פיין, את נושא שינוי אורחות חיים שחברי הכנס הרבו לעסוק בו בשיחות האישיות, אך לא נכנס לתוך הלו"ז באופן רשמי. ניכר כי יניב (בארי) ודניטו (זיקים), מנהלי המטה השיתופי ומארגני הכנס, לקחו את ההערה לתשומת ליבם והנושא יקבל התייחסות שונה בכנסים הבאים.

הכנס במשמר העמק הסתיים בביקור במערת הפלמ"ח. מודה שמעט קינאתי ביכולת של משמר העמק להרים מיזם תיירותי נחמד וצרם לי מאוד שאנחנו, עם תנאים אובייקטיביים טובים בהרבה, לא מסוגלים למנף את האוצרות שיש לנו מתחת ליד למשהו דומה או אפילו טוב משלהם.

ארנון

הנספח הכלכלי סייע לנו בעיקר ביצירת קשרים עם יועצים ועורכי דין אוסטרלים שיכולים ללוות אותנו בתחומים של מיסוי ורגולציה. כתוצאה מהיחסים הטובים שנרקמו, השגריר האוסטרלי הביע עניין רב בקידום הפעילות שלנו, וביקש לבקר בקיבוץ.

השבוע הגיע השגריר פול גריפית' לביקור בקיבוץ. במהלך הביקור, בין היתר, הסברנו לו על המאפיינים של קיבוץ מסורתי שיתופי, אופן החיים המשלב חיי קהילה, מסורת והקמת פעילויות כלכליות מגוונות, משמעותיות ומתקדמות.

הצגנו לו את הפעילות של Vgarden וכן את התפתחות הפעילות באוסטרליה וכיצד אנחנו מתכננים להמשיך לפתח אותה ביחד עם השותפים האוסטרליים שלנו. בהמשך, יצאנו לסיור במפעל והמשכנו לסיור בקיבוץ שכלל את הרפת, האתר לזכר קורבנות השואה, שכונות המגורים, החצר הישנה ועוד. סיימנו, איך לא, בארוחת צהרים מסורתית בחדר האוכל.

בתום ביקור מוצלח ביותר, נפרדנו לשלום. נוצרו קשרים מאד יפים עם השגריר האוסטרלי הנחמד, ואנחנו ממשיכים את היחסים עם הנספח הכלכלי שנמצא כאן בשגרירות.

יש כמה טכניקות בגידול הידרופוני, שאחת מהן היא שיטת גידול בבריכות מים עמוקות הנקראת DWC – Deep Water Culture. זו השיטה שבה עובדת החממה אצלנו: בריכות מים עמוקות (כ-1 מ'), עליהן צפים מגשי קלקר בהם נשתלים הצמחים, כשרק קצות שורשי הצמחים נוגעים במים.

בדרך זו, השורשים הנמצאים כל העת בתוך המים יכולים לאסוף את חומרי ההזנה בצורה מיטבית: כאשר הצמח זקוק להם הם זמינים לו בתמיסה עליה צף הקלקר.

לשיטה זו מספר יתרונות, שהחשובים הם:

• קצב צימוח מהיר - הצמח משקיע כמעט את כל האנרגיה שלו בצימוח העלים והגבעולים ולא בגידול בית השורשים (כמו באדמה), דבר זה מזרז משמעותית את קצב הגידול של הצמחים ההידרופוניים לעומת אותם צמחים שגדלים באדמה
• חסכון במים - המים מסתחררים כל העת ולא מחלחלים למי התהום והולכים לאיבוד, כך גם לא מחלחלים למי התהום חומרי ריסוס והדברה שנפוצים בגידול בשטחים פתוחים
• חסכון בשטח גידול - באדמה שותלים חסות במרווחים של 40 ס"מ בין ראש לראש. בשיטה שלנו המרווח הוא 18-20 ס"מ, כלומר צפיפות גבוהה פי 2, על אותו תא שטח!
• שליטה על חומרי ההזנה – להבדיל מגידול באדמה, כאן ניתן לנטר בכל רגע נתון את המים בעזרת בדיקות מעבדה, לנתח בדיוק איזה מינרל חסר בתמיסה, ולהוסיף אותו למערכת בכמות המדויקת (ביחס לנפח הידוע של המערכת)

עד כאן על השיטה ההידרופונית, ממש על קצה המזלג...

מקווים שאתם נהנים ונהנות מהירקות והירוקים שלנו, וניפגש בשבוע הבא!