עלון קיבוץ גן שמואל

גיליון 41 | 21.04.2023
בשער: אבני הזיכרון באתר ההנצחה לקרוביהם של חברי וחברות הקיבוץ אשר נספו בשואה
יום הזיכרון לשואה ולגבורה | 18.04.2023

משולחן המזכירים | איריס ועילם


יום הזכרון לשואה ולגבורה הוא עבורנו צו מצפוני, וזוהי זכות גדולה לציין כקהילה את התהום אליה הגיע עמנו והאובדן הבלתי נתפס.

הטקס ליד בית אורי, ערב בהנחיית הנעורים, הנחת הפרחים באתר ההנצחה ואף הטקס של תלמידי ומורי בית אקשטיין - כבר הפכו כולם למסורת קבועה.

בנוסף לכך אנו מקיימים, כמו במקומות רבים בארץ, את אירוע "זיכרון בסלון": כמאה חברים וחברות נפגשו באופן אישי, קרוב ומרגש, עם שלוש חברות - כל אחת עם מאבקה האישי לחיים.

זיכרון כזה מתקיים אצלנו כבר מספר שנים. בזכותו זכינו לשמוע סיפורים רבים של שורדי ושורדות השואה שחיים איתנו בקיבוץ, ודרך הסיפורים, להכיר ולהעריך אותם עוד יותר.

תודה לכל אלו שפותחים את ליבם, תודה למשפחות המארחות בביתן, תודה גדולה לצוות המארגן, ולכל אלה שנותנים יד באופן קבוע באירועי היום הזה.

שבת שלום,

איריס ועילם

0

יש להתחבר כדי להגיב

הנהלת המגזר הצרכני | רכז שירותים


בישיבת הנהלת המגזר הצרכני שהתקיימה ביום א',16.04.23, דנו בנושאים הבאים:

המלצות צוותי איתור: מנהלת מכבסה - אורלי ניסן, רכז בניין - חיים טובול | מעקב עלות עבודה שכירה במגזר הצרכני מול תקציב 1-3.2023 | הקמת צוות ייעודי מטעם הנהלת המגזר הצרכני בנושא המועדונים.

0
לסיכום הישיבה >

יש להתחבר כדי להגיב

משולחן משאבי אנוש | אלון קרל


שינויים במערך העבודה


לייזר הרשקוביץ מסיים את ניהול המכבסה, לאחר לא מעט שנות עבודה מסורות ופעילות, בשעות מוקדמות ובכלל. איחולי מזל טוב ליום הולדתו, תודות על עבודתו רבת השנים וניהול המכבסה, ורב נחת ולפרישה מהנה.

אורלי ניסן, שעובדת גם היא במכבסה, לקחה על עצמה את הובלת המכבסה, לצעידה לעתיד טוב, נקי ובהיר. נאחל לאורלי בהצלחה רבה בהובלת המכבסה.

ניר ברנע סיים את עבודתו במערך הבנייה, לאחר שנות עבודה מסורות של עשייה רבה. מאחלים לניר בהצלחה בכל אשר ייבחר ללכת.

חיים טובול נכנס לתפקיד המאתגר, בתקופה מאתגרת. מאחלים בהצלחה רבה ובנייה מרובה.


דרושים | דרושות


אחראי/ת שיבוצים ותורנויות - לחצו כאן.

ממונה למניעת הטרדות מיניות - לחצו כאן.


תזכורות


שיבוצים ותורנויות הם חלק ממערך העבודה בגן שמואל. אי-הגעה לשיבוץ, כמוה כאי הגעה לעבודה. בבקשה לשים לב ולהגיע לתורנויות ולמנוע פגיעה באלו שכן הגיעו ובחברים בכלל.

ומעניין לעניין, באותו עניין, תזכורת לדאוג כי דוחות העבודה לחודשים ינואר ופברואר יהיו מסודרים. בקרוב לא ניתן יהיה להשלים רישומי עבודה על חודשים אלו.


סופ"ש נאה ומהנה, ושבוע טוב לאחריו,

בשם צוות מש"א - אלון

0

יש להתחבר כדי להגיב

טקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה | בית אקשטיין - גן שמואל


<דפדפו ימינה ושמאלה בגלריה >

ניתן להגדיל את התצוגה בתנועת צביטה נפתחת

התמונות באדיבות בית אקשטיין


חברי קיבוץ גן שמואל היקרים,

לפני כ-15 שנה החלה מסורת מרגשת לקיום הטקס הבית-ספרי ליום הזיכרון לשואה ולגבורה בסמוך לאתר ההנצחה לבני משפחות חברי גן שמואל שנספו. אנו רואים בחיי השותפות עם קהילת גן שמואל ערך מרכזי, ולכן נראה לנו אך טבעי לקיים טקס זה עם הקהילה אתה אנו חיים.

במהלך השנים הפכו הטקסים למרגשים יותר ויותר, בשל הנוכחות של חברי גן שמואל ביום זה. תלמידי ביה"ס מופיעים בכבוד רב ועוצמה רבה, ובמהלך הטקס מקריאים, שרים ומצלמים את האירוע. מעמד מיוחד זה גורם לתלמידים שלנו להיות במיטבם, ולנהוג בכבוד וברגישות.

אנו נרגשים ומודים על ההזדמנות לחיות בקהילת גן שמואל ולקחת חלק ערכי ומשמעותי בהעמדת טקס ביום רגיש וחשוב זה.

חשוב לציין, שגם הטקס הבית ספרי ביום הזיכרון לחללי צה"ל מתקיים במדשאה בה נערך הטקס הקיבוצי בערב יום הזיכרון. ביום זה חולפים על פנינו חברי הקיבוץ מבית העלמין ואנו עם תלמידינו מגיעים בכל שנה לבית העלמין, מניחים פרחים על הקברים של חללי צה"ל, מסבירים על אורי אילן ומחברים את התלמידים לקהילה ולמקום.

מודים על ההזדמנות לכתוב בעלון ומייחלים לשנים רבות של שותפות מרגשת ומשמעותית.

ד"ר דקלה וייצמן-מן,

מנהלת ביה"ס בית אקשטיין גן שמואל

0

יש להתחבר כדי להגיב

19 באפריל 2023: שמונים שנה למרד גטו וורשה | נעמי יצהר


ניתן להגדיל את התצוגה בתנועת צביטה נפתחת

התמונה באדיבות המשפחה


אביבה להבי ז”ל , חברת גן-שמואל

ממורדי גטו וורשה


אביבה נולדה בוורשה, פולין, בי”א טבת תרפ״ד (19.12.1923) לשיינדל ומרדכי סיטיין. היא גדלה בבית דתי ובגיל שלוש-עשרה הצטרפה לתנועת ”השומר-הצעיר” בקן וורשה, למרות התנגדות ההורים.

עם העברת היהודים לגטו, בחרה להכנס לגטו עם הוריה ואחיה, למרות האפשרות לחיות אצל אחותה מחוצה לו.

יום אחד, בשובה מן העבודה לבית הוריה, מצאה בית ריק. השכנה אמרה לה שהם נלקחו ושולחו על-ידי הגרמנים. אחר כך, גם משפחת אחותה, בעלה וילדיה – נרצחו בגטו.

כחברת ”השומר-הצעיר”, היתה אביבה שותפה פעילה במרד גטו וורשה, בערב פסח 1943.

במאי 1943 הובלה למחנה ההשמדה מיידנק יחד עם אחותה. משם הועברו למחנה עבודה, ובינואר 1945 שוחררו על-ידי הצבא הסובייטי.

במשך שנה עשתה אביבה את דרכה לארץ-ישראל.

במחנה המעבר באיטליה היתה בין מקימי ”קיבוץ אביב” ומשם העפילה באונייה ”ארבע חירויות” לארץ, גורשה לקפריסין וכששוחררה – הגיעה לגן-שמואל.

אביבה עשתה את כל חייה בגן-שמואל ועבדה שנים רבות במפעל.

היא נפטרה ב-ז׳ בחשוון, תש״ס (17.10.1999) והותירה אחריה בת, שלושה בנים ונכדים.

0
לדף ההנצחה של אביבה להבי >

יש להתחבר כדי להגיב

17 באפריל 1947: 76 שנה להגעת ה"יסעורים" לארץ | נעמי יצהר


<דפדפו ימינה ושמאלה בגלריה >

ניתן להגדיל את התצוגה בתנועת צביטה נפתחת

התמונות באדיבות מרכז המידע ”בנתיבי העפלה”, מחנה המעפילים עתלית, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. צלם: ליפא קוגל


קבוצת ”גאולים”, שהפכו לקבוצת ”יסעור” בגן-שמואל, היתה ברובה קבוצת יתומי מלחמה ושואה – ילדים ונוער שנאספו החל ממרץ 1946, על-ידי חסיה ביליצקה מתחנות רכבת, ריכוזי יהודים, מנזרים ובתי פולנים.

הם נאספו לבתי ילדים שהוקמו בלודג’ שבפולין, על-ידי הקואורדינציה. הם עברו מסע ארוך, בן שנה, בהנהגתה של חסיה ובחסות ארגון הבריחה – עד שהגיעו לעיירה סט (Sète) שבדרום צרפת, ליד מרסיי, בחודש מרץ 1947.

הקטעים הבאים, המספרים את סיפור העפלתם של ילדי ”יסעור”, לקוחים מתוך הספר ”אחת ממעטים” – הביוגרפיה של חסיה, אותו כתבתי בהזמנת ”מורשת”.


”…גשרון עץ צר, תחום במעקה ברזל, מוביל מן הרציף אל בטן האונייה. הילדים עוברים. אני סופרת לוודא שכולם נמצאים: ילדים, מדריכים ומלווים. איש אינו חסר. אנחנו בבטן האונייה. ההפתעה המוחלטת. חלל ענק ואפל מואר במנורות נפט בודדות וכולו טורים של דרגשי עץ מתנשאים לגובה. אורך המדפים כמעט מטר ושמונים, אבל מרווח הגובה ביניהם לא עולה על שישים סנטימטר. נהניתי לשמוע את תגובות הצחוק של הילדים, את הבדיחות. חוש ההומור אכן גויס מייד כדי שאפשר יהיה להתארגן. שכבנו צפופים מאד על המדפים, כמו בקופסת סרדינים: ראש אל רגליים, רגליים אל ראש.

להמשך לחצו עוד >

עוד

ארבע-עשרה יממות בילינו על האונייה. בימים הראשונים אסור היה לעלות לסיפון באור יום, רק בחשכה. בלילות שהו כולם על הסיפון עד שעת שינה. איחרנו אותה ככל שיכולנו, כדי להרוויח עוד זמן ומרחב, להימלט מן האוויר הדחוס ולהימנע מתנועה הנוגעת בגוף אחר. הלילות היו קשים והשינה טרופה.

ככל שקרבנו לחופי הארץ נהיינו מוכנים יותר. דיברתי עם הילדים על האפשרות שיהיה מאבק. חלק מן המעפילים קיבלו מעין מוטות גומי ואל הסיפון הועלו קופסאות שימורים שנותרו וארגזי בקבוקים. זה היה הנשק שלנו.

לילה. הים שקט. סוף המסע מתקרב.

פתאום צפירת אזעקה. המשחתת מגיעה. כולם נקראים לעלות על הסיפון. בקצה המדרגות, מתוך העלטה, מגיחה והולמת בנו מכת אור. זו עוצמתו האדירה של הפרוז'קטור. הילדים רצים אל מקום ריכוז קופסאות השימורים וארגזי הבקבוקים. אחדים מהמעפילים עם אנשי הצוות חושפים את לוחות הענק עם הכתובת העברית 'תיאודור הרצל' ותולים אותם משני צדי האונייה. אחרים פורשים ומניפים את שלטי המחאה המכוונים אל החיילים: 'האם הצטרפתם לצי כדי לרדוף אלמנות ויתומים? הגרמנים השמידו את משפחותינו ובתינו. אל תשמידו אותנו! אתם תקוותנו!'. על התורן הגדול מטפס בחור צעיר. גבוה מאד, יפה מאד. ממגנט. זהו מוקה לימון, מפקד האונייה, שלא היה מוכן לסכן איש זולת הוא עצמו, בטיפוס אל התורן הרעוע. הוא עסק בקשירת יריעת בד אל חבל שהשתלשל מראש התורן. אחרי רגע נמשך החבל, נשא עמו דגל שנחבט ברוח הלילה, ואור הזרקורים חשף את ממדיו ומיתארו: רקע לבן, שני פסים כחולים, ובתווך מגן דוד! מתוך גרונותיהם של המון הראשים הרתוקים מעלה אל פלא הדגל הנפרש לעיניהם בקעה שירת 'התקוה'. זה היה רגע שהכל נהפך בו: מאוניית מעפילים המנסה לדמות עצמה לאוניית סוחר ולהעלים כל אדם מיותר מן הסיפון, היינו באחת להפגנה תוכחה וזעקה.

אחר כך התפתח קרב קשה, אל תוך הלילה. אינני מדברת רק על קופסאות שימורי המזון, תפוחי האדמה והבקבוקים שזרקו מאות מעפילים שלחמו, על פצצות הגז והענן השחור-אפור שכיסה את הסיפון, על סילוני המים האדירים שהוטחו מן המשחתות, או על אלומות האור ששולחו מן הפרוז'קטורים אל הדפנות, הסיפון והתרנים והפכו את החיזיון להזוי, לוהב ועצום. אני מדברת על היריות, על שלושת המעפילים הצעירים שנהרגו בקרב, על הפצועים, על הלית-ברירה של הכניעה.

נותרנו על הסיפון. היינו המון אנשים – עצובים, בוכים, כועסים, פגועים. אולי יותר מכל צרב בנו העלבון על חוסר האונים בפני הכוח הצבאי, על שרירות הרגש ואטימות הלב. הנה הגענו סוף סוף לראות חוף ומולדת, ואנחנו מגורשים מכאן אל המחנות בקפריסין.”

0

יש להתחבר כדי להגיב

שעת סיפור | ספריית הילדים

<דפדפו ימינה ושמאלה בגלריה >

ניתן להגדיל את התצוגה בתנועת צביטה נפתחת


ספריית הילדים מרכינה ראש בעצב על לכתם של שניים מהסופרים האהובים עלינו ביותר, מאיר שלו ויונתן גפן ז"ל. בביקורכם הבא בספריה תוכלו לעיין ולהשאיל ממבחר ספריהם שברשותנו.

תודה רבה לרוני סופר שהקריאה לנו השבוע את הספר שמוליקיפוד, ולליאור שטיינבוק המקסימה שהתגברה על הרעש הסביבתי והקריאה את המטריה הגדולה של אבא מאת לוין קיפניס.

תודה גם לעמר בן-זאב על עטיפת הספרים שנתרמו לנו. אנחנו מחפשים מתנדבים נוספים שיוכלו לעזור לנו במלאכה זו. 


תודה על שיתוף הפעולה ולהתראות בספרייה, עינת בן-זאב

0

יש להתחבר כדי להגיב

מהנעשה בגיל השלישי | תמי כץ

< דפדפו ימינה ושמאלה בגלריה >

ניתן להגדיל את התצוגה בתנועת צביטה נפתחת


חיבורים של פסח


בפסח הזה נפגשו חברי וחברות הגיל השלישי עם ילדי המפגשים והנעורים.

במפגש אלה (כיתות א'-ב') הכנו יחד קניידלך כמיטב המסורת.

במפגש ברוש (כיתות ג'-ד') שיחקנו 'מלך הטרווייה' שהיה מעניין ומלמד.

ממפגש רימון (כיתות ה'-ו') ומהנעורים הגיעו מתנדבים נלהבים לטפח גינות נוי של חברים שביקשו את עזרתנו.

היה חג פורה ומשמח שזימן מפגשים מיוחדים, תודה למדריכים ולכל מי שלקח חלק בפעילויות.

שבת שלום,

תמי כץ

0

יש להתחבר כדי להגיב

מהנעשה בבית נחמה | עדכון

< דפדפו ימינה ושמאלה בגלריה >

ניתן להגדיל את התצוגה בתנועת צביטה נפתחת


חברות וחברים יקרים


בגלריה מעלה תוכלו לראות תמונות מסדנת הקרמיקה עם מיכל שבולת, ואת הציור המשותף של החברים מפעילות לכבוד האביב עם גילה אולייר. כמו כן, מצורפת תכנית הפעילויות לשבוע הבא.

שימו לב לשינויים בשעות שיעורי ההתעמלות השבוע. ביום רביעי, שבתון יום העצמאות - בית נחמה יהיה סגור כל היום.

כתמיד, עותק מודפס של לוח הפעילות החודשי ניתן לקבל אצלנו.

נשמח שתגיעו,

צוות בית נחמה

0

יש להתחבר כדי להגיב

מעורבות חברתית | ליאורה אורן


אירוח נשים וילדים

ממקלט חירום הפרדס חנה


כשבועיים לפני פסח פנתה אלי לוטם מרסמן בבקשה לארח בג'ימבורי קבוצה של אימהות נפגעות אלימות עם ילדיהם ששוהים במקלט בפרדס חנה. במסגרת עבודתה לוטם נותנת תמיכה מיוחדת לילדים ששוהים במקלט. לוטם הציעה לצוות המקלט לבוא להתארח והצוות מאוד התלהב והתרגש מההזמנה.

לשמחתנו הרבה, התנדבו למשימה א.נשים נפלאים והאירוח יצא לדרך.

האמהות והילדים הגיעו לג'ימבורי, וצריך היה להיות שם כדי לראות את האושר וההתלהבות של הילדים מהמתקנים, האביזרים והמשחקים שהמקום מציע. הם רצו ממקום למקום בהתלהבות עצומה ואנחנו ממש התרגשנו לראות כמה אושר המקום גרם להם.

המפעל תרם מיץ, 'מעורבות חברתית' את הכיבוד, תובל בראון העביר סדנת תיפוף, איה גולן סדנת יוגה, שי אורן לקח את האורחים לטיול בטרקטור, רויה פלג, סתיו דוד, מיה שלח, יעל קוליקובסקי ועוד אמא ושתי בנותיה (חברה של לוטם) הפעילו את הילדים, כדי לאפשר לאימהות קצת מרחב נשימה. האווירה הייתה מלאת שמחה ואושר.

הנשים במקלט והצוות נהנו מאוד ומסרו תודה גדולה והערכה על האירוח. הן ציינו שזה היה עבורן רגע של שקט והנאה.

גם אנחנו מאוד נהנינו מהמפגש והשמחה הגדולה שגרמנו.

פונה לכל אחת ואחד מכם, לפנות אליי עם יוזמות מהסוג הזה. הנתינה מתגמלת.

שבת שלום,

ליאורה

0

יש להתחבר כדי להגיב

פינת הפירגון | אומרים תודה


אני רוצה להודות לרוני לפידות, רכזת צוות "זיכרון בסלון", שאפשרה לי לספר את סיפורה של אמי אדית במסגרת הפרויקט המבורך והחשוב כל כך שמתקיים אצלינו בגן שמואל לאורך השנים האחרונות.

לרונית דה פאס שהנחתה את הערב בנעימות, עדינות וברגישות.

לעידית ייטב, חברת הצוות שליוותה אותי, תמכה ודאגה לארגון הערב.

ותודה גדולה לכל החברים שכיבדו אותי בנוכחותם והגיעו לביתי להאזין לסיפורה של אימי.

פזית הרשקוביץ


לוים לוכטנר

תודה ענקית על העזרה עם חברת HOT.

הרבה זמן ידעתי שיש בעיה אבל נמנעתי.

אתה הושטת יד לעזרה ולא עצרת עד שלא נמצא הפתרון!

איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש שאתה? 

תודה ענקית,

לליב גל


אני רוצה לפרגן לאירית רדו, שלא מפסיקה לעזור, לטפל, לדאוג ולהיות כל-כך נחמדה תמיד!

אירית את נהדרת ותודה רבה שאת כזאת!

שבת שלום לך ולכל המשפחה.

באהבה,

סילביה ברלינסקי


אני מזמינה חברות וחברים נוספים לומר תודה או מילה טובה לאחר. ניתן לצרף תמונה או סרטון קצר.

הבמה לרשותכם ולרשותכן.

איזה כיף! אני רוצה לפרגן

0

יש להתחבר כדי להגיב

אירועי השבוע | ועדת תרבות

ניתן להגדיל את התצוגה בתנועת צביטה נפתחת


ערב יום הזיכרון

יום שני | 24.04 | 20:00

דשא בית העם


יום הזיכרון

יום שלישי | 25.04 | 11:00

בבית הקברות


ערב יום העצמאות

יום שלישי | 25.04

20:00 | טקס הדלקת המשואות

דשא בית אורי

21:00 | החבר במסכה

בית העם


לונה פארק עצמאות

יום רביעי | 26.04 | 10:00

מגרש הכדורגל

0

יש להתחבר כדי להגיב

החבר במסכה 2 | ערב יום העצמאות


על החבר במסכה כבר שמעתם?


כשאתם מסתובבים בקיבוץ, הסתכלו ימינה ושמאלה (הזהרו שלא ידרוס אתכם קלאב קאר...) זה יכול להיות כל אחד או אחת!

הם יעמדו שם על הבמה, יתנו הופעה, ואתם?

אתם תצטרכו לזהות מי הם!

מזמינים אתכם לערב משוגע, נוצץ, מלא בכישרון מקומי, וכן - גם מלא בסימני שאלה...


מחכים לכם מתחת למסכה!

ערב יום העצמאות | 21:00 | בית העם

0

יש להתחבר כדי להגיב

זו היהדות שלנו | הזמנה לכנס


התנועה הקיבוצית בשיתוף המדרשה באורנים, מכון שיטים ובינה, מזמינים אתכם ואתכן לכנס משותף בנושא היהדות בקיבוצים.

לחברים.ות המעוניינים.ות להשתתף בכנס הקיבוץ יממן את עלות ההשתתפות.

פרטים נוספים - כאן.

ארנון כץ

0

יש להתחבר כדי להגיב

איגרותיו של צ'יקה רוזן | מן הארכיון


< דפדפו ימינה ושמאלה בגלריה >

ניתן להגדיל את התצוגה בתנועת צביטה נפתחת


שלום (צ'יקה) רוזן נולד בבוהומין, צ'כוסלובקיה, בשנת 1900.

בראשית דרכו כנער נקלע לתנועת הנוער המהפכני של "ברית ספרטקוס" ובפרוץ מלחמת העולם הראשונה שירת בצבא כקצין אוסטרי.

תוך לבטים קשים מצא דרכו את "השומר הצעיר". והוא כבר "זקן" לעומת חניכי התנועה. הוא ייסד את קיבוץ "מעפילים" ועמו הכשיר עצמו לקראת העליה לארץ ולקיבוץ.

בשנת 1935 עלה עם גרעינו ארצה ולאחר הכשרה במשמר העמק הצטרף להשלמת גן שמואל. עבד בעבודות שונות ופעל רבות בתחום התרבותי והפוליטי.

בשנות מלחמת העולם השנייה שירת בבריגדה היהודית. בתקופה זו שלח צ'יקה מספר איגרות המתארות את קורותיו. כך הוא כותב לאחר שפגש שתי קרובות משפחה:


24.11.1945

"אני מאושר שביצעתי את הנסיעה הזו. כעת רובצת עלי אחריות: אני מוכרח להשיג סרטיפיקאטים בשביל שתי הנשים האלה אשר נשארו בודדות ובחוסר-כל. אמנם הבטיחו להן במשרד הארצישראלי בפראג שהן תקבלנה את הסרטיפיקאטים הראשונים, אבל מתי יגיעו הללו? אני רוצה להשיג את הסרטיפיקאטים על-ידי הסוכנות בתור חייל ששרת כמעט ארבע שנים. והריני מבקש אותך: אל תתני מנוח למזכירים שלנו, עד שיסעו לסוכנות ויובטחו להם שני הסרטיפיקאטים האלה.

תסלחי לי שלא כתבתי עד עכשיו, הרי הייתי בדרך ארוכה. ברצון הייתי מקבל את ההזמנה למסור את הרשמים שלי בעלון הקיבוץ, אבל בינתיים אינני מספיק אפילו לענות על כל המכתבים, שכמעט כולם נוגעים לחיפוש קרובים. המפקד שלי אמר שהדואר היומי שלי גדול יותר מאשר שלו במשך שבוע ימים..."

עם שחרורו שב צ'יקה לגן שמואל. 

בשנת 1947 פעל כרכז תרבותי במסגרת משקי גוש השומרון.

כשפרצה מלחמת השחרור נענה לצו השעה ולמרות גילו הצטרף לשורות צה"ל, ושימש כקצין תרבות.

נפטר לאחר מחלה ממושכת בשנת 1959.


תודה גדולה לעובדי הארכיון על הסיוע בפינה

0

יש להתחבר כדי להגיב

נקודה למחשבה | גלעד קאלך

חידת תרתי משמע


גוף שני רבים ובנים עם השישית באמצע,
לצד המגזין מיימון ווייצמן.
לא שכחתם את הפזמונים -
כך שר חמישים שנה.

(6,2,6,3)


שלחו את התשובה למייל שלנו:
AlonGS@ganshmuel.co.il

בין הפותרים.ות נכונה יוגרל שי צנוע
שיחכה לזוכה בתא הדואר


פתרון החידה הקודמת: אביב הגיע פסח בא

השיב נכונה וזכה בהגרלה: עמרם גולן

0

יש להתחבר כדי להגיב

השיבוץ הקרוב | שיבוץ ו'

שישי-שבת, 21-22.04


השיבוץ הבא | שיבוץ ז'

שלישי-רביעי (ערב יוה"ע + שבתון), 25-26.04

0
ללוחות השיבוצים | 2023 >

יש להתחבר כדי להגיב

זה הכל להפעם


תודה לכל מי שנתנו יד להוצאת העלון


ככל והדבר אפשרי, העלון מנוסח
באופן המתאים לכל המינים.
במקרים בהם הנוסח איננו כזה,
אנא קבלו זאת בהבנה.


תגובות, שאלות, רעיונות ושאר ירקות
יתקבלו בברכה כאן או במייל:
AlonGS@ganshmuel.co.il

להתראות בעלון הבא,
איילת ייטב

0
לכל העלונים >

יש להתחבר כדי להגיב

דילוג לתוכן