משולחן המזכירים | איריס ועילם
מגדל התבואות ביום העצמאות העשירי למדינה
מתוך ארכיון הקיבוץ | ה' באייר תשי"ח | אפריל 1958
חברות וחברים
הימים הלאומיים מאחורינו, ובקיבוץ מתחילים להיערך לקראת חג החגים שלנו: שבועות.
במקביל, המזכירות החלה לעסוק בניתוח השאלון ובניית צעדיה הבאים. לאחר שאלו יתגבשו, נפרסמם לציבור בשקיפות מלאה.
בהזדמנות זו - במסגרת המאמצים שלנו לשפר את הנגשת המידע לציבור, אנו שמחים וגאים לשתף אתכם בתוספת חדשה ומשמעותית באתר הקיבוץ:
מאגר תקנונים והחלטות.
עד כה היה קשה מאוד למצוא באתר תקנונים או החלטות שונות של המזכירות או של שיחת הקיבוץ. כעת, ריכזנו עבורכם את כל התקנונים וההחלטות העדכניות כשהם מאורגנים לפי נושאים.
אין יותר צורך לבצע פעולה של חיפוש באתר אם ברצונכם למצוא החלטה מסוימת. כל שעליכם לעשות הוא ללחוץ על הכפתור החדש - מאגר תקנונים והחלטות, הנמצא בין הריבועים הירוקים בצד ימין בדף הראשי של אתר הקיבוץ.
עם הכניסה למאגר תקבלו פריסה של קטגוריות שונות. לחצו על הקטגוריה הרלוונטית להחלטה שאתם מחפשים ותקבלו את כל ההחלטות והתקנונים הנוגעים לאותה קטגוריה, כשהם מסודרים בסדר כרונולוגי.
ברצוננו להביע את תודתנו לורד גולן ולסנדרה קציר על העבודה הגדולה שעשו בבניית מאגר ההחלטות והתקנונים שלנו שכמותו לא היה לנו עד כה!
מוזמנים להיכנס ולהתרשם בעצמכם בקישור הבא.
היה וחיפשתם החלטה מסוימת ולא מצאתם אותה במאגר, אנא עדכנו אותנו על-מנת שנבדוק את הנושא.
שבת שלום, איריס ועילם
יש להתחבר כדי להגיב
שיחה פתוחה | יום א', 30.04, 20:30
בעיית מקומות הקבורה בבית הקברות והצעת המזכירות לטיפול בנושא
ביום ראשון הקרוב נקיים שיחה פתוחה חשובה בה נציג את בעיית מקומות הקבורה הניצבת בפנינו לאור מגבלת השטח בבית הקברות.
למרות מורכבות הנושא, עלינו האחריות להתריע בפני הציבור כי לפי שיטת הקבורה שלנו כיום שטח בית הקברות צפוי להתמלא בעוד כ- 25-30 שנה.
המדינה מערימה קשיים גדולים על קבורת השדה הנהוגה ביישובים כפריים ולא מאפשרת הגדלה של שטחי בתי הקברות.
לאור זאת, המזכירות הקימה צוות חשיבה להתמודדות עם הבעיה העתידית הצפויה. הרכב הצוות: עילם בר-לב (מזכיר), עמרי כנען (אחרי בית קברות), דינה גביש (רכזת בריאות ורווחה), רוני לפידות (אזרחית).
הצוות למד את הנושא והביא למזכירות שתי הצעות החלטה:
- הצעה שתחייב את כלל הציבור – מעבר לקבורה במכפלות (קומות)
- אפשרות לבחירת החברים – מימון של תהליך אופרה (שריפה לאחר פטירה)
שני המהלכים הללו אמורים להכפיל את מקומות הקבורה בשטח הנתון שיש לנו ויאפשרו קבורה לעוד שנים רבות.
השיחה תתקיים ביום ראשון הקרוב, 30.04, בשעה 20:30 בבית אורי
בשיחה נציג באופן יותר מפורט את הבעיה ואת הפתרונות המוצעים ע"י המזכירות.
הציבור כולו מוזמן לבוא לשמוע, לשאול ולהביע עמדה.
להתראות, איריס ועילם
יש להתחבר כדי להגיב
משולחנו של רכז שירותים | ארנון כץ
חברות וחברים שלום
בשבועיים האחרונים התברכנו באירועי תרבות רבים:
- ’זכרון בסלון’ בבתי חברים
- ערב יום השואה בדשא בית אורי
- טקס בבוקר יום השואה בבית הקברות
- ערב יום הזיכרון בדשא בית העם
- ערב יום הזיכרון בהפקת הנעורים במועדון חדר האוכל
- עלייה לבית הקברות בבוקר יום הזיכרון
- ערב יום העצמאות והדלקת המשואות בדשא בית אורי
- פריסה מחוץ לאולם וערב ’החבר במסיכה’ בבית העם
- לונה-פארק יום העצמאות במגרש הכדורגל
רצף האירועים דרש התגייסות של עשרות חברות וחברים במאמץ התנדבותי גדול שנתן לנו את כל הטוב הזה. חשוב להבין שהשמחה הגדולה שייצרנו בעצמנו עבורנו, אפשרית רק כשכולם נרתמים.
בשבוע הבא רכזות התרבות יפרסמו סיכום מפורט עם תודות ספציפיות, אז אמנם יוצא שאני לוקח להן את הבכורה, אבל אני פשוט רוצה לומר: תודה!
ארנוןיש להתחבר כדי להגיב
מהנעשה בצוות צעירים | יונת דומב
שלום לכולם ולכולן
לכבוד יום העצמאות ה-75 למדינת ישראל, הפינה מוקדשת לחיילים ולחיילות האהובים והיקרים שלנו.
נכון להיום יש בגן שמואל 21 חיילים וחיילות ו-2 חיילים בקבע. כמה מהם מוצגים כאן לפניכם, עם טעימה קטנה מהשירות הצבאי שלהם.
במסגרת הצוות, ציונה לוי מלווה את החיילים לפני הגיוס ובעת השירות.
אנו רוצים לנצל את ההזדמנות ולהודות לחיילים שלנו שמשרתים את המדינה. אנחנו גאים בכם ומוקירים את תרומתכם.
שמרו על עצמכם וחזרו הביתה בשלום,
צוות צעירים
יש להתחבר כדי להגיב
הכירו את אסף חנני | קבוצת יהלום
לפני הצבא עבד בגד״ש.
כיום, לוחם בסיירת גבעתי בפלגת העורב, ותופס קו בשבי שומרון שבגזרת שכם. הפלגה מתמחה ברחפנים, תצפיות ושיגור טילים.
משרת כשנתיים בצבא עם אופציה ליציאה לקבע כנגד-לוחם.
יש להתחבר כדי להגיב
הכירו את יסמין וויבר | קבוצת גלים
מדריכת כושר בבה"ד 8 (מכון ווינגייט).
נותרו לה עוד כשמונה חודשים לשחרור.
יש להתחבר כדי להגיב
הכירו את טליה אדוט | קבוצת גלים
עשתה שנת שירות בשומר-הצעיר.
כיום - לוחמת בגדוד קרקל.
נותרו לה עוד כשנתיים לסיום השירות.
יש להתחבר כדי להגיב
הכירו את אורי חנני | קבוצת גלים
לפני הצבא עשה שנת שירות בביה"ס "אתגרי העתיד" בחריש.
כיום, לוחם בגדוד 50 של הנח"ל.
נותרו לו עוד כשנתיים לסיום השירות.
יש להתחבר כדי להגיב
הכירו את הילה אדר | קבוצת גלים
שירתה במשך קצת יותר משנה כמדא"גית (מדריכת אימון גופני) בסיירת גולני, ולאחרונה עברה לחיל האוויר.
נותרו לה עוד כשמונה חודשים לסיום השירות.
יש להתחבר כדי להגיב
הכירו את נגה בראון | קבוצת גלים
משרתת כקצינה ביחידת המודיעין 8200.
צפויה להשתחרר ביוני 2026.
יש להתחבר כדי להגיב
פינת הפירגון | אומרים תודה
אין על זיאד האלוף!
בשבת אחר הצהריים, באמצע החג שלו, לא היסס לרגע והגיע לבוש בגדי-חג, לתקן ברז מים שהתקלקל אצלי בבית.
התברכנו באנשי מקצוע מסורים ורחבי לב.
תודה מיוחדת גם לנועה אסייג שניסתה למצוא פתרון כדי לא להפריע לזיאד בחגו, אך ללא הועיל.
סנדרה קציר
אני מזמינה חברות וחברים נוספים לומר תודה או מילה טובה לאחר. ניתן לצרף תמונה או סרטון קצר.
הבמה לרשותכם ולרשותכן.
איזה כיף! אני רוצה לפרגן
יש להתחבר כדי להגיב
על מרדכי אלוני ורכב הפורד מודל 32'
< דפדפו ימינה ושמאלה בגלריה >
ניתן להגדיל את התצוגה בתנועת צביטה נפתחת
התמונות באדיבות שלומית אלוני
מרדכי אלוני נולד בצ'ורטקוב (גליציה) ב-1 במאי 1903 ועלה ארצה בגיל 17, אחרי מלחמת העולם הראשונה.
את רעייתו פנינה הכיר בנהלל. הוא היה בין מקימי קבוצת "ברנר", לימים כרכור (עין שמר), ובשנת 1927 עברו מרדכי ופנינה עם בנם בכורם לגן שמואל.
אלוני הצטרף מיד ל"הגנה". ב1936 התגייס לחיל הנוטרים, לפו"ש (פלוגות השדה), ובמשך שנים היה פעיל במחלקת החימוש של ה"הגנה" וביחידת "תובל" ("הטרנספורטרים") שם עסק בציוד ישובים בתחמושת ובנשק, להגנתם ולשמירה על חייהם ורכושם.
עם מכוניתו המיוחדת בעלת לוחית הרישוי L307M, חרש את דרכי העפר וכבישי הארץ. במכונית הותקן סליק, מסתור לנשק ותחמושת, שהיו דרושים ליישובי הנגב, העמקים והגליל. קיבולת הסליק הייתה 20 רובים או 200 רימוני-יד או 10,000 כדורים או 5 מרגמות 2 אינץ' (51 מ"מ).
הסוואתו של הסליק הייתה מושלמת. בקור רוח עבר אלוני את נקודות הביקורת של המשמר הבריטי, חמק מידיהם והגיע ליעדו. מעולם לא נתפס.
שלומית אלוני, בתו, מספרת:
אבא היה נתון לסכנות רבות. עקבו אחריו ועצרו אותו בכבישים, וכששאלו אותו מה יש במכוניתו – תמיד אמר את האמת: BOMBS, פצצות. כששאלו אותו היכן הן, ענה: "חפשו". הבריטים נהגו לחפש מתחת לארגזי הירקות, הפרי והביצים – תוצרת המשק. אחרי זמן מה, כשלא מצאו, חשבו שהתבדח ושיחררו אותו לדרכו.
לא פעם, כאשר הסכנה גברה, הוא והמכונית היו יורדים למחתרת לכמה ימים. באחת הפעמים, אמא שלי, פנינה, ילדה אותי. בזמנו, רק לבעל היה מותר לבקר את היולדת, ורק פעם אחת. מכיוון שאבא היה במחתרת, בא שלמה ברונשטיין לבקרה, אמר "אני הבעל" ונכנס. אחריו, הגיע למוש (חיים גביש), הציג עצמו כבעלה ונכנס אף הוא.
כעבור מספר ימים אבא שלי, שיצא בינתיים ממחבואו, הגיע אף הוא וביקש לבקר את אשתו. או אז אנשי בית החולים שאלו: "כמה בעלים יש לאישה הזאת?" ולא נתנו לו להיכנס. לבסוף, ד"ר חיים שיבא התערב, והכניס אותו.
אבא, מיום היוולדנו מברכים אותנו בכל יום-הולדת בברכת עד מאה ועשרים. והנה, בעוד שלושה ימים, באחד במאי 2023, תגיע לרגע הזה. אתה ודאי עטוי גלימה לבנה, יושב בכורסה שם למעלה ומקבל את פני המברכים.
ואני מכאן שולחת לך איחולי מזל טוב, ושיהיה לך הכח לשמור עלינו ועל מדינת ישראל הדמוקרטית.
אוהבת, שלומית
מכוניתו המפורסמת של מרדכי אלוני נתרמה ומוצגת במוזיאון האוספים של צה"ל, שנסגר למבקרים וממתין למעבר למבנה קבע.
לאחר קום המדינה חויל אלוני לחיל החימוש של צה"ל, בדרגת רב-סרן.
בקיבוץ עבד בפלחה ובמסגרייה, ובמשך שנים היה מרכז הקניות של המשק המתרחב ומתפתח.
נפטר בפברואר 1978.
יש להתחבר כדי להגיב
סיפורו של פטר האס | נעמי יצהר
ניתן להגדיל את התצוגה בתנועת צביטה נפתחת
מתוך ארכיון הקיבוץ | נצבע דיגיטלית
פטר האס, בן רודי זעיר (קליינר) וגרטרוד אונגר, נולד בעמק יזרעאל בשנת 1923/4, ונפל במדבר המערבי בכ”ח בסיון תש”ב (13.06.1942).
רודי זעיר, חבר גן-שמואל מקבוצת הראשונים (חבר מספר 14), עלה לארץ מוינה בשנת 1920, לאחר שסיים את שירותו כקצין מצטיין בצבא האוסטרי, במלחמת העולם הראשונה.
בת זוגו, גרטרוד, נשארה בוינה להשלים את התמחותה בלימודי רפואה והגיעה לארץ כעבור שלוש שנים. היא הייתה הרופאה הראשונה של קיבוצי עמק יזרעאל ושתי הדגניות (א’ ו-ב’), גרה בצריף בבית-אלפא והקימה את בית-החולים הראשון בעמק.
פטר חי עם אימו בעמק ואחת לשבוע- שבועיים הייתה המשפחה נפגשת בעמק או בגן-שמואל. כשהיה פטר פעוט, אחיה של גרטרוד, דיפלומט צ’כי בכיר, נפטר בפתאומיות והיא נסעה עם פטר לנחם את הוריה, בברנו (Brno) שבצ’כוסלובקיה.
לנוכח התנאים ששררו בארץ-ישראל ובשל העובדה שרודי חי בגן-שמואל וגרטרוד בעמק, ביקשו הוריה כי תשאיר את הילד לגדול אצלם. רודי תמך ברעיון.
אין אנו יודעים מי היו בלנקה ו-וילם האס. האם הופיעו כסיפור כיסוי בפני השלטונות כהוריו הצעירים של פטר, או האם הייתה זו אחותה הצעירה או קרובת משפחה אחרת של גרטרוד שגידלה את פטר כל השנים.
משפחתה האמידה של גרטרוד שמחה לממן את ביקוריהם של רודי וגרטרוד בברנו. גרטרוד ביקרה כל שנתיים-שלוש ורודי ביקר פעמיים.
בשנות ה-30 עברה גרטרוד לתל-אביב ועבדה כרופאה בקופת-חולים. רודי הצטרף ל”הגנה”.
בשנת 1938, נשלח רודי על-ידי יצחק שדה (מפקד הפלמ”ח) לצ’כוסלובקיה, לצורך רכישת נשק. שם נפגש עם פטר ודיבר על ליבו שיעלה לארץ עם סיום לימודיו, וימשיך את לימודיו בטכניון.
בשנת 1939 עולה פטר לארץ ומתחיל את לימודיו בטכניון. הוא מרבה לבקר את הוריו, את רודי בגן-שמואל ואת גרטרוד בתל-אביב.
במהלך מלחמת העולם השנייה היה רודי קצין קישור בין הסוכנות היהודית והמטה העליון של צבא בעלות הברית בקהיר.
כשפטר מחליט להתגייס לצבא הבריטי בשנת 1940, הוא מתחת לגיל 21 ועל-פי החוק הבריטי חייב באישור הוריו. רודי אמר שכקצין בריטי לא יכול היה שלא לחתום לו.
להמשך לחצו עוד >
עודפטר גוייס למחלקה הגרמנית של הצבא הבריטי. המחלקה הורכבה מחיילים בריטים וארצישראליים דוברי גרמנית כשפת-אם וממספר עריקים ושבויי-מלחמה גרמנים שהצהירו שהם מתנגדי השלטון הנאצי.
פטר היה מפקד החולייה שנשלחה לפוצץ את בניין המפקדה של רומל, שהיה מפקד הכוחות הגרמניים במדבר המערבי (מצרים-לוב) במלחמת העולם השנייה, ומשימתו הייתה לכבוש את ארץ-ישראל מדרום.
הכח של פטר יצא בשתי משאיות, כשפטר במשאית הראשונה, עליה הועמסו 250 קילו חומר נפץ שנועדו לפוצץ את בניין המפקדה. במשאית השנייה היה הכח הלוחם.
כשהגיעו לשער הבסיס, ירד אחד השבויים הגרמניים כדי לבקש שיפתחו להם את השער, אך בעצם בגד בהם ואש נפתחה על הכח. הם השיבו באש, אך בהתקפה עליהם נפגע חומר הנפץ. המשאית התפוצצה כולה ומי שהיו בה נהרגו. ישראל כרמי, בראיונו עימי, סיפר שהייתה עדות שפטר היה זה שזרק רימון על חומר הנפץ ופוצץ אותו במכוון כדי להשלים את המשימה.
קצין צרפתי מיחידתו של פטר, שהיה בכח הלוחם במשאית השנייה, הצליח לברוח, הסתתר במדבר ולבסוף הגיע אל שטחי הצבא הבריטי - והוא הראשון שמסר עדות על האירוע ועל גורל הכח.
גופתו של פטר לא נמצאה. הוא הוכרז כחלל שמקום קבורתו לא נודע, והוצבה לזכרו אבן בחלקת הנעדרים בהר הרצל. כל ימיהם, לא סלחה גרטרוד לרודי על מותו של פטר.
הפרטים המובאים מעלה לקוחים מהספר "וינה-גן-גשמואל", המבוסס על ראיונות עם רודי, שערכה דליה אמוץ-ויסליב (1972), בתם של יפה פלגי ויצחק גלייכר. בספר לא נזכרים תאריכים מפורטים. הכתבה נסמכת רק על העובדות שבספר ועל ראיון שקיימתי עם מפקדו וחברו של פטר, איש ה"הגנה" ישראל כרמי.
בשנים האחרונות יצאו תחקירים המנסים להרחיב את הידע על פרשת חייו ומותו של פטר. קיימים מספר אתרים המביאים גרסאות שונות לסיפור, ביניהם לתת פנים לנופלים, עיתון הארץ ואתר יזכור.
יש להתחבר כדי להגיב
יהויקים ויצנהויזן | נעמי יצהר
<דפדפו ימינה ושמאלה בגלריה >
ניתן להגדיל את התצוגה בתנועת צביטה נפתחת
התמונות מתוך אתר מוזיאון הפלמ"ח
יהויקים-הורסט ויצנהויזן, בן ריטה גרינטל ולודויג, נולד בברלין ב-ז' בתמוז תרפ"ז (19.6.1926). בן אחותו של תיאו גולן-גרינטל, מוותיקי גן-שמואל.
בשל יהדותו, הוברח בשנת 1939 לקיימברידג' שבאנגליה, שם למד במשך שנה אחת, עד עלייתו לארץ. הוא הצטיין בלימודי המקצועות הטכניים ואף זכה במספר פרסים בתחום.
אימו, ריטה גרינטל, שהייתה חירשת- אילמת וידעה חמש שפות על בוריין, עלתה לארץ בשנת 1939 והתיישבה בתל-אביב.
עם עלייתו בשנת 1940, הצטרף יהויקים אל אימו, למד בגימנסיה בתל-אביב והמשיך את לימודיו בתחום הטכני בשני בתי-ספר מקצועיים.
הוא התנדב לחיל הנוטרים ובמשך שנה שירת כנוטר בקיבוץ עין-גב.
במרץ 1948, גוייס לחטיבת-הנגב ונשלח לקיבוץ בארות-יצחק. חודש לאחר מכן הועבר עם כח המגן לכפר-דרום, שם נהרג בהתקפה המצרית הראשונה, שלושה ימים לפני קום המדינה, ביום ב' באייר תש"ח (11.5.1948).
הובא עם חבריו למנוחת עולמים בקבר- אחים, בבית הקברות הצבאי בנחלת-יצחק שבגבעתיים.
בבית הקברות בגן-שמואל, על קברו של סבו, חיים גרינטל, אביו של חברנו תיאו גולן, הותקן לוח-הנצחה עליו נחרט:
ייזכר פה זכר נכדו
יהויקים ויצנהוזן הי"ד
שנפל בהגנה על הנגב
ביום 11.5.1948
בגיל 22 וקברו לא נודע
תנצב"ה
יש להתחבר כדי להגיב
מבעד למילים | ליאן מילגרם
I wish I knew
how It would feel to be free
יום העצמאות חותם את תקופת המועדים המדברים על חירות ושחרור, ובכל שנה עולה אותה תהייה: מה זה חופש בכלל, והאם ניתן לקיימו בעולמנו ובמדינת ישראל בעת הנוכחית.
נלך רגע צעד פנימה, ונשאל את עצמנו: האם אנחנו בתוכנו חופשיים?
את השיר הבא כתב בילי טיילור (פסנתרן ג'אז ואקטיביסט ג'אז, לפי וויקיפדיה) בשנת 1952, והוא היה להמנונה של ’התנועה האפרו-אמריקאית לזכויות האזרח’ שפעלה בארה"ב בשנות ה-60.
השיר זכה לגרסאות כיסוי שונות במהלך השנים, שהמפורסמת שבהן היא של נינה סימון משנת 1967.
מדי פעם יוצא לי לתרגם שירים, בעיקר שירי מחאה, והחלטתי להביא לפרסום את השיר הזה, שהרגיש לי תואם לתקופה הזו.
מוזמנים לקרוא או להאזין, או גם וגם.
הלוואי והייתי יודע | בילי טיילור
הלוואי והייתי יודע איך זה ירגיש להיות חופשי, הלוואי ויכולתי לשבור את כל השלשלאות שמחזיקות אותי.
הלוואי ויכולתי להגיד את כל הדברים שאני צריך לומר, להגיד אותם בקול, ולומר אותם ברור, שכל העולם ישמע.
הלוואי ויכולתי לשתף את כל האהבה שיש בליבי, להסיר את כל הסורגים שמפרידים בינינו.
הלוואי ויכולת לדעת מה זה אומר להיות אני, ואז תראה ותסכים איתי שכל אדם צריך להיות חופשי.
הלוואי ויכולתי לתת את כל מה שאני משתוקק לתת, הלוואי ויכולתי לחיות כאילו אני משתוקק לחיות,
הלוואי ויכולתי לעשות את כל הדברים שאני יכול לעשות, למרות שאני ממש באיחור, הייתי מתחיל מחדש.
ובכן, הלוואי ויכולתי להיות כמו ציפור בשמיים, כמה מהמם זה יהיה אם אגלה שאני יכול לעוף,
הייתי ממריא אל השמש, מסתכל למטה אל הים, ושר, כי אני יודע, איך זה מרגיש להיות חופשי.
יש להתחבר כדי להגיב
שעת סיפור | ספריית הילדים
<דפדפו ימינה ושמאלה בגלריה >
ניתן להגדיל את התצוגה בתנועת צביטה נפתחת
המונים גדשו את ספריית הילדים השבוע!
תודה רבה ללייזר הרשקוביץ שהקריא לנו את צפרדעון לך לישון מאת פאול קור, ואת הצב של אורן מאת מירה מאיר.
היה ממש כיף!
ספריית הילדים פתוחה לעיון,
הפעלות וגם להשאלות,
בכל יום שני החל מהשעה 16:00.
להתראות בספרייה, עינת בן-זאב
יש להתחבר כדי להגיב
מהנעשה בבית נחמה | עדכון
< דפדפו ימינה ושמאלה בגלריה >
ניתן להגדיל את התצוגה בתנועת צביטה נפתחת
חברות וחברים יקרים
בגלריה מעלה תוכלו לראות תמונות מביקור בתערוכה שבמגדל התבואות והרצאה של מאיר בראון, ומסדנת הקרמיקה עם מיכל שבולת.
מצורפת תכנית הפעילויות לשבוע הבא.
שימו לב לשינויים בימי ובשעות שיעורי ההתעמלות.
כתמיד, עותק מודפס של לוח הפעילות החודשי ניתן לקבל אצלנו.
נשמח שתגיעו,
צוות בית נחמה
יש להתחבר כדי להגיב
החבר במסכה 2 | סיכום ותודות
<דפדפו ימינה ושמאלה בגלריה >
ניתן להגדיל את התצוגה בתנועת צביטה נפתחת
צילום: עמוס גיל, טומי פטרובר
בואו ונספר לכם על מאחורי הקלעים של החבר במסכה 2
הכל התחיל לפני חצי שנה בערך, כנראה בזמן שהילדים אוכלים קרטיב מחוץ למינכל.
גלי מסתכלת לכיוון דורון אורן, שמיד מבין: הולכים על זה. טומי פטרובר באותו הרגע נקרא למקום, אופיר קאלך מגיעה יחד עם מתן קופרשטיין ויאללה, סוגרים עניין.
בשלב הבא, עם נתי גולדשטיין, קארן אייזנברג ודני בר על הקו - מחפשים תאריך לערב (וזה לא פשוט), סוגרים תקציב ויוצאים לדרך.
עכשיו מתחילה עבודת הליהוק ואחריה שעות רבות של חזרות עם המתמודדים שעובדים על השירים לפני שהם מגיעים לאולפן. וכשכל ההקלטות נגמרות, מתחילות עשרות שעות עבודה של טומי האלוף.
חודשיים לפני האירוע עופר גולדשטיין, שלא ממש ישנה בלילה, מקבלת את השירים ומתחילה להכין את הריקודים. היא מגיעה יחד עם רני לחזרות עם איילה כץ, אדווה איזנברג ומאיה אלדן.
דורון כבר עם המחשב של התאורה מתחיל בתיכנות, שחר שלום והצוות האדיר שלו - דפנה סיטנר, כרמית ברלב, יואב יוניסיאן וקרן חיון נפגשים איתנו ומקבלים יד חופשית לעשות מה שהם יודעים.
חודש לפני סוגרים השכרת תחפושות, ואחרי טלפון אחד לאנגליה ג'יימי האדיר מתחיל לעבוד על הסרטונים עם הרמזים שעזרו לנו להכין גלעד קאלך וליאור גולדשטיין.
בשלב הזה מגייסים את חגית קורן להכין ולפקח על יושר ההצבעה, וסוגרים את הקאסט הסופי עם דן קינמון, חביב ביראני ובילו קומאר שאי אפשר בלעדיו, בתוספת להקת הרוק של עומר ביטון, עידו אלעד ואיתי ראובן.
נשאר רק להיפגש עם השופטים שלנו: נעמה אהרון, עוזי אלון ואופיר, וכמובן מי שהולך להוביל את כל הערב - המנחה שלנו מנו ראובן.
שלושה ימים לפני הערב הגדול, סוף סוף האולם שלנו ואפשר להתחיל לעבוד.
צוות ההגברה עם רוני, יובל וליאור לשם, גיל אורן, ירון פרנק, ים פרנק, עידו אלעד, עידו רבונה, עדי אדוט, יערה פרנק, איזבל ברלינסקי, ניצן פרנק, ענבר גולדברג, עמית הגני ושחר מידן מבלים איתנו שעות ארוכות בהקמה ובחזרות וכמובן דורון, שעובר לגור באולם עד למופע.
דני, אורן אדר ועידו ינאי עוזרים לנו בכל מה שאנחנו צריכים, ואי אפשר בלי קצת הדפסות אצל רחל הרשקוביץ.
מגיע יום ההופעה. החזרה הגנרלית מתקיימת בצהריים וצריך כבר להתחיל לתעד! עמוס גיל, נורית קישיק והילה דגן מגיעים חמושים במצלמות, ומורן גולדשטיין מגיעה להלביש את כולם.
עשר דקות לפני המופע. המתח בשיאו. המשתתף החשוב ביותר מצטרף: אתם, הקהל, שבאים בהמוניכם ומאמינים במופע שלנו, ואת מה שקרה על הבמה מרגע זה - אתם כבר יודעים לבד...
זה הזמן לומר תודה רבה לכל הא.נשים בהפקת הערב. זה לא היה קורה בלעדיכם, אתם אדירים כל אחד ואחת מכם.
וכמובן תודה ענקית לכוכבים שלנו: קטי סקוט, הילה סיון, ארז חיון, עידו גמליאל, איתי הראל, מוטי ראובן, גאיה אדר והאלופה החדשה שלנו - סתיו דוד.
אתם כשרוניים, אמיצים, ומבחינתנו אתם כולכם ניצחתם בגדול.
אוהבים את כולכם ונפגש בעונה הבאה,
החברים במסכה - גלי ודניאל אורן
יש להתחבר כדי להגיב
מועדון יום ב' | הזמנה
ניתן להגדיל את התצוגה בתנועת צביטה נפתחת
החלום ביני ובינך
הרצאתה של עדה רוזן גל
בעקבות סיפור חייה וספר שכתבה
יום ב' הקרוב | 01.05
בשעה 17:30 בבית אורי
נשמח מאד לראותכם!
צוות מועדון יום ב'
יש להתחבר כדי להגיב
הגלריה לאמנות | אורית קוליקובסקי
<דפדפו ימינה ושמאלה בגלריה >
ניתן להגדיל את התצוגה בתנועת צביטה נפתחת
נוכחת | אביטל בר און איזקוב
עבודות קולאז' וצילום
פתיחה חגיגית
יום שבת | 29.04 | 12:00
שעות פתיחת הגלריה:
יום ה' | 11:00-13:00
יום ו' | 10:00-14:00
יום ש' | 10:30-14:00
מוזמנים בשמחה!
אורית
יש להתחבר כדי להגיב
נערה שקטה | היכל התרבות מנשה יום ב', 01.05, 20:30
מועמד פרס האוסקר לסרט הזר.
אירלנד הכפרית של תחילת שנות השמונים. קייט בת ה-9 מגיעה ממשפחה לא מתפקדת ומרובת ילדים ולומדת להסתתר מעין הסובבים אותה. כאשר הוריה מרגישים שגידולה הוא עול כבד מידי, היא נשלחת להתגורר אצל משפחת אומנה למשך הקיץ.
זוג החוואים חושף בפניה את האפשרות לאהבה, לחיבה, לחיבוק, לחיים מסוג אחר. בתחילה היא מתייחסת אליהם בחשדנות, אך עד מהרה היא פורחת, רק כדי לגלות שבכל משפחה יש סודות.
״נערה שקטה״ הוא אומנם סרט קטן, אך השקט שלו רועם. עם ההופעה המעודנת ועוצרת הנשימה של קתרין קלינץ׳, שמעניקה לסרט את כוחו הרגשי, זוהי פנינה שלא תשאיר עין יבשה.
לרכישת כרטיסים ופרטים נוספים
לחצו כאן
חברי וחברות הקיבוץ מוזמנים לרכוש כרטיסים (30 ש"ח) גם דרך שלומית אלוני כחצי שעה לפני ההקרנה, בכניסה לפואיה
יש להתחבר כדי להגיב
אומרים שהיה פה שמח | מן הארכיון
השבוע לפני... 14 שנה
ואלה שמות
קליפ ליום העצמאות | אפריל 2009
ע"פ שירו של אריק איינשטיין
שירה: איתי הראל
תמליל: גבע אדוט, ליאורה אורן, חופ גולן
צילומי סטילס: גיל אורן
צילומי וידאו: שמרית בראון, עודד צנטנר
הפקה: ליאורה אורן, מורדי חיימי
עריכה: חופ גולן, שמרית בראון
צפייה מהנה!
יש להתחבר כדי להגיב
נקודה למחשבה | גלעד קאלך
חידת תרתי משמע
שמעון וגוריון מנחים טקס
שבו ניתן אות הוקרה מהמדינה.
הזמר זכה בו גם כי חנהל'ה התבלבלה
וגם כי השני מעדיף ארץ חדשה.
(5,3)
שלחו את התשובה למייל שלנו:
AlonGS@ganshmuel.co.il
בין הפותרים.ות נכונה יוגרל שי צנוע
שיחכה לזוכה בתא הדואר
פתרון החידה הקודמת: אתם זוכרים את השירים
השיבה נכונה וזכתה בהגרלה: מאיה כהן
יש להתחבר כדי להגיב
השיבוץ הקרוב | שיבוץ ח'
שישי-שבת, 28-29.04
השיבוץ הבא | שיבוץ ט'
שישי-שבת, 05-06.05
יש להתחבר כדי להגיב
זה הכל להפעם
תודה לכל מי שנתנו יד להוצאת העלון
ככל והדבר אפשרי, העלון מנוסח
באופן המתאים לכל המינים.
במקרים בהם הנוסח איננו כזה,
אנא קבלו זאת בהבנה.
תגובות, שאלות, רעיונות ושאר ירקות
יתקבלו בברכה כאן או במייל:
AlonGS@ganshmuel.co.il
להתראות בעלון הבא,
איילת ייטב
יש להתחבר כדי להגיב
כל הזכויות שמורות לקיבוץ גן שמואל © 2022
Powered By emilion