כ-250 אמניות ואמנים ישראלים מהשורה הראשונה מציגים את עבודותיהם בתערוכת הענק של מוז"א, המבקשת להציג תמונת מצב עדכנית של תחום האומנות והעיצוב העכשוויים בישראל. הנושא הנבחר לביאנלה הזו הוא מהי מידת האדם? והיא מתמקדת במצב האנושי בפתחו של עידן חדש. בתערוכה מוצגות גם מבחר עבודות אומנות ועיצוב של אמנים בין-לאומיים שיצירותיהם מגיבות לתרבויות ולמסורות עתיקות, והיצירות החדשות משתלבות היטב במוצגים העתיקים הארכיאולוגיים בביתנים השונים.
מתוך ההזמנה לתערוכה: הביאנלה לאומנויות ולעיצוב בתל אביב היא המשך טבעי להתמקדות המתמשכת של מוזיאון ארץ־ישראל בתל אביב בתרבות החומרית המקומית. תחומי האומנויות והעיצוב העכשוויים בישראל – קרמיקה, זכוכית, צורפות, טקסטיל ונייר – מוצגים כשהם משולבים זה בזה בביאנלה, אשר מתפרשת על פני רוב חללי התצוגה של המוזיאון, ומחברת בין עבודות הקראפט העכשוויות ובין אוצרות ארכאולוגיים ואתנוגרפיים מאוסף המוזיאון. במרחבים הפתוחים יוצגו עבודות חוץ בעלות אופי מיצבי, פיסולי או אדריכלי.
העבודות הן במדיומים שונים, מחומרים שונים, חלקן מיצגים, חלקן וידאו ארט. האוצרות נהדרת.
זו הביאנלה השנייה. הקודמת הייתה בשנת 2020 בזמן הקורונה, ובכל זאת נחלה הצלחה. עמי כץ, מנכ"ל המוזיאון צופה שהביאנלה תהיה אירוע תרבות מרכזי בישראל.
אוצרי הביאנלה: אנריאטה אליעזר ברונר, ניר הרמט ותומר ספיר. לאוצרי התערוכה מישראל הצטרף אוצר־אורח בין־לאומי, ד"ר קווין מוריי.
מנהלת הביאנלה וממייסדיה: ד"ר דבי הרשמן.
מחיר הכניסה 50 ₪, וניתן לקבל החזר אצל שמעון זיו אור. עד גיל 18 נכנסים חינם כמדומני, ויש הנחה לגימלאים.
התערוכה השנייה אף היא במוזיאון שכיף להיות בו, מוזיאון הרצליה. זהו מוזיאון קטן יחסית, הנמצא בבית יד לבנים בהרצליה.
הנושא הכולל של כל התערוכות במתחם המוזיאון הוא איור.
מתוך ההזמנה לשיח גלריה בתערוכה אבן בד ומספריים – שיתקיים בשבת הקרובה (12.08):
האיור העכשווי לא נוצר יש מאין: הוא חלק משרשרת מפוארת של איור ישראלי. בתערוכה "אבן בד ומספריים" מוצגים שלושה יוצרים ויוצרות שפרצו דרך בשפה האיורית שלהם וקידמו את תחום האיור בישראל: שמואל כץ (1926-2010), רות צרפתי (1928-2010) ואראלה (הורביץ, 1929-1994).
שלושתם יצרו דמויות וקומפוזיציות שהפכו לנכסי צאן ברזל בתרבות ובכל בית בישראל: איורי "חסמבה" ו"דירה להשכיר" של כץ; "דודי שמחה" ו"חושחשית" של צרפתי; "המורה שמילקיהו" ו"איה הג'ינג'ית" של אראלה, ורבים אחרים.
התערוכה "אבן בד ומספריים" מציגה כיצד השתמשו שלושת היוצרים בשפתם האיורית כדי לפרוץ את גבולות הדף הלבן ופורמט הספר, ופנו לעסוק בחומרים שגורים פחות כמו אבן, בד, ומספריים. (יש שם למשל בדים מקסימים ממשכית שעצבה רות צרפתי, פסל שעיצב שמואל כץ וכו').
במסגרת התערוכה, מיצג נפלא של ניב תשבי קרנבל של צחוק ופחד: דמויות משוטחות מעץ הצבועות בצבעים לבן אדום ושחור. בטוחה שילדים ומבוגרים ייהנו לצפות במיצג הזה ולנסות להבין את צפונותיו. יש עוד מיצגים ועבודות נפלאות, כולן קשורות לאיור. בפתיחת התערוכה היו כל המאיירים החשובים בישראל. זיהיתי את רותו, מישל קישקה, דני קרמן ועוד.
אז איך עבודותיי מופיעות בתערוכה?
אני חברה בפייסבוק של שושקה, שהיא הדמות הנשית, האלטר אגו של המאייר זאב אנגלמאייר.
זאב יצר את דמות הקומיקס הזו לפני עשרות שנים והיא הופיעה בקומיקסים שונים שלו. שושקה היא אקטיביסטית, גבר מגודל יחסית, עם זיפי זקן, הלבוש בתלבושת עירום של אשה לא רזה, עם פאה דו מימדית צהובה (בלונדינית), ליפסטיק אדום, וגינונים של אשה. (ביקרנו בתערוכה הקודמת של אנגלמאייר במוזיאון העיר תל אביב, היא טוענת שהיא בקעה שם מצדפה, וכך נולדה). אגדת פסח של אנגלמאייר נמצאת ברשותי שנים רבות, ועוזרת לי להפיג את השעמום הכבד בסדרי הפסח.
לאחרונה, עם ההפגנות נגד ההפיכה השלטונית, שושקה היא אקטיביסטית מסורה, מגיעה לכל ההפגנות (הגיעה גם להפגנות בבלפור), עם שלטים מושקעים, לעיתים עם כלי רכב, כמו מטוס, מכת"זית (!), ואף נעצרה יותר מפעם אחת.(תמונת המעצר שלה של צלם עיתון הארץ משעשעת: רואים דמות ענקית, קלאמזית בתחפושת אישה, שמשני צידיה שני שוטרים הקטנים ממנה בראש לפחות).
הנוכחות שלה היא הומוריסטית, אבל מצביעה כמה חשוב למנוע את ההפיכה המשטרית, בעקבות אמירות דוחות ואנטי להט"ביות של חברי הקואליציה והממשלה, פינדרוס, בן גביר וכו'. שושקה מייצגת ממש בגופה את הפתיחות המגדרית הלהט"בית.
שושקה היא זאב. היא ביקשה כבר לפני מספר שנים מחבריה וחברותיה בפייסבוק לשלוח לה יצירות של שושקה בחומרים שונים - 1000 שושקות. שלחו לה דברים מרהיבים. א.נשים מכל הארץ יצרו שושקות בחומרים שונים, ביצירתיות יוצאת דופן. תמיד רציתי לעשות משהו, אבל אני כנראה לא יודעת לעבוד בלי דד ליין.
בשלב מסוים, שושקה הודיעה שנשאר עוד שבוע, אז קניתי הרבה פלסטלינה (בכמה פעמים, כי כל פעם נגמר לי צבע אחר) ויצרתי שושקות שונות, למשל: קופסת זכוכית ובה סוכריות שושקה, צדפה כמו הצדפה ששושקה ממנה בקעה ועליה יושבת שושקה, צדפה קטנה ובתוכה שושקה קטנה, צלמית שושקה שנמצאה בחפירות כלשהן, ועוד שושקה אחת, כולן מפלסטלינה, קופסת זכוכית (לסוכריות) וצדפים שהיו לי.
וכך, העבודות שלי עברו אוצרות והתקבלו לתערוכה! כיף גדול, כי תמיד אהבתי ליצור בחומרים שונים, וחלומי הגדול הוא גם להציג.
אשמח אם תלכו לתערוכה, ותאתרו את העבודות שלי. הן לא גדולות, נמצאות בארונית תצוגה, בחדר שצבוע בצבע ורוד (אלא מה?).
בחלק מהשבתות יהיה שיח גלריה, ושושקה תשתתף בו.
מבטיחה הנאה מהתערוכה הזו ומשאר התערוכות במוזיאון המקסים הזה.
כרטיס כניסה עולה 30 ₪, עד גיל 18 לא משלמים, ויש הנחה לגמלאים.
אשמח לשמוע מכםן אם הייתםן ומה מצא חן בעיניכםן.
שבת שלום,
אסנת פיינזילבר ברדה
ארנון , נראה לי שהסגנון לא ראוי.. אתה מרים פה קבוצת אוכלוסיה אחת על אחרת .. בכלים הדמוקרטים שקיימים בגן שמואל ההסתייגות היתה לגיטימית והיא היתה נמנעת על כל היבטיה אם רשות הבנייה ורשות עליה אתה אמון הייתם מכבדים את ההחלטות המקוריות של המודל (הסכם שפיים) ומאזנים את הפערים , אבל זה הלא חלב שכבר נשפך .. אם כפי שאתה כותב הבתים המקופחים ביותר הם בתי שיכון ו’ – מדוע לתת כספי מודל הבניה לבתים של טוקטלי לפני שמיישרים קו אתם? .. דרוש הסבר טוב יותר מצידך