עלון קיבוץ גן שמואל

גיליון 59 | 25.08.2023


טקס העליה לכתה א’ | דשא האשלים

צילום: עמוס גיל | 18.08 | לאלבום המלא

חברתנו היקרה חדוה צפוני איננה


19.08.2023 - 13.02.1927


יהי זכרה ברוך

0
לדף ההנצחה >

יש להתחבר כדי להגיב

משולחנה של רכזת משק | שלי לנדסמן


בימים אלו אני נכנסת לתפקידי בריכוז המשק וזוהי זכות גדולה עבורי.

עם כניסתי לתפקיד, לאט לאט אני לומדת את מורכבותו של המשק הקיבוצי והמרקם העדין שבינו לבין הקהילה.

יותר מכל, אני לומדת על גדולתו של המקום ועל השותפות עם חברים בעלי ניסיון והיכרות רבת שנים בתחומי המשק השונים הנכונים לעזור.

פגשתי בענפי המשק השונים חברים בעלי מוטיבציה ורצון עז להצליח והכל מתוך שייכות ואהבה לקיבוץ.

ברשותנו משק יציב, בתקופה מורכבת.

אחרי יציאה משנות הקורונה שהיו לא פשוטות אנו נמצאים בעיצומו של משבר כלכלי עולמי ומדיני המחריף לאור ההתנהלות הממשלתית ואי-הוודאות גדולה מאוד.

עלינו להשתדל, ככל הניתן, לשמור, לעודד ולקדם את חוסנו של המשק בתוך הרוחות המשתנות.

בהזדמנות זו אני רוצה להודות לעודד ילין על הליווי, העזרה והתמיכה. מילאת את התפקיד מתוך אכפתיות גדולה לקיבוץ וחבריו באחריות תוך הפעלת שיקול דעת וניסיון רב.


תקציר דו"ח דירקטוריון גשמ"ז לחודש יוני 2023 עלה לאתר הקיבוץ ותוכלו לעיין בו בקישור הבא.


שבת שלום,

שלי

0

יש להתחבר כדי להגיב

משולחן משאבי אנוש | עדכונים


חברות וחברים


כפי שעדכנו בעבר, אביעד שרר החליף את הדס רייז בהנהלת עובדי החוץ.

קבלת קהל תתקיים בימים א', ג' ו-ה' בתיאום מראש. 

ניתן ליצור קשר בטלפון: 052-3287478


משרות מחפשות חברים.ות


ריכוז ועדת פרט | מצ"ב קול קורא לתפקיד, הוא עדיין פתוח למועמדים ומועמדות.

הפקת עלון הקיבוץ הדיגיטלי | מצ"ב קול קורא לתפקיד. הוצאת העלון בתדירות שבועית והעברת מידע בנוגע לאירועים ועדכונים בקיבוץ ובסביבה. הנגשת המידע ויידוע הציבור בכל עניין ודבר הם בעלי חשיבות תרבותית, חברתית וכלכלית.


למחפשי.ות עבודה או שינוי קריירה


אנו מעלים לפייסבוק ול'מקומי' משרות שונות המגיעות אלינו לפרסום וגם כאלו בתוך הקיבוץ. מוזמנים לבדוק או לפנות אלי ישירות, ולברר לגבי משרות בקיבוץ.

סוף שבוע נאה ומהנה ושבוע טוב לאחריו!

בשם צוות מש"א,

אלון קרל

0

יש להתחבר כדי להגיב

משולחנו של רכז שירותים | ארנון כץ


"וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה

בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה"

(שמות, כ"ג, ט"ז)


חג אסיף קורא לך!


מעוניינים.ות להוביל את החג?

פרטים נוספים אצל ארנון כץ

0

יש להתחבר כדי להגיב

טור דעה | עמית גולן


שיפוצים, הרחבות וזכויות המיעוט

גן-שמואל, אוגוסט 2023


כאשר מודל ההרחבות והשיפוצים הקרוי ”מודל שפיים” יצא לדרך בשנת 2009, אלו היו המטרות העיקריות שלו:

  • צמצום פערי דיור בצורה של פיצוי כספי הולם.
  • הגבלת עלות השיפוצים שמבצע הקיבוץ (שיכון ג’ ונספחים).
  • העברת סכומי כסף לחברים שיאפשרו לבצע שינויים מבניים בדירתם אחת ל- 20 שנים או לעשות בהם שימושים אחרים.

היום, בפרספקטיבה של 15 שנים, ניתן לקבוע כי המודל כשל בהשגת המטרות האלה למעט תוספת של כמה אלפי שקלים בשנה לתקציבם הצנוע של חברים זכאים.

  • אופן ביצוע המודל הותיר את שכונת “צמרמורת” עם שלוש דירות משופצות במאות אלפי שקלים ואת דיירי שאר הדירות עם סכום של כמה עשרות אלפי שקלים.
  • גילן של הדירות בשכונת “צמרת” נושק ל- 40 שנים והגיל הממוצע של דייריהן מתקרב ל- 70. המשותף להן ולמספר דירות נוספות הוא העובדה שלא זכו לשיפוץ ראוי מהקיבוץ במהלך תקופה זו.
  • חלק מהדיירים בשתי השכונות שיפצו והרחיבו את דירותיהם בעצמם תוך שהם משקיעים סכומי כסף גדולים ממקורות עצמיים או מהלוואות שלקחו ויצטרכו להחזירן עוד שנים רבות.

מעל כל זאת יש לזכור כי הדירות הן עדיין נכס של הקיבוץ עם כל המשתמע מכך.

הנה כי כן עומד לו סכום שנע בין מיליון לבין מיליון וחצי שקלים לחלוקה בתקציב האישי כנגד מיעוט המבקש שסכום זה יוקצב לטיפול בדירותיו המזדקנות על פי אמות מידה של שכל ישר וצדק חלוקתי.

והנה הצעה עקרונית לראשות הבנייה, למזכירות ולקיבוץ למימוש האמור לעיל:

  1. המודל הקיים יוקפא והכספים שיועדו עבורו יוקצו עבור השלמת שיפוץ בתים מזדקנים.
  2. הכספים שיוקצו ישמשו לשיפוצים והרחבות בלבד על פי קריטריון של ותק הדירה.
  3. הסכום המוקצב לשיפוץ יוגבל מראש ויאפשר לטפל בחמש דירות בכל שנה לכל הפחות.
  4. רשות הבנייה תגדיר מראש אילו מרכיבים בשיפוץ יכללו בסכום זה.
  5. החבר יהיה זכאי להוסיף מרכיבים שאינם כלולים על חשבונו.
  6. חברים אשר שיפצו את דירתם ולקחו הלוואה על חשבון המודל יהיו זכאים להחזר עד גובה סכום שיוגדר בהגיע תורם.
  7. ההצעה מתייחסת לדירה ללא הבחנה בין זוג לבין יחיד/פרוד/אלמן.
  8. רשות הבניה אחראית לתקצב את המודל באופן ריאלי בכל שנה.

עמית גולן


להסבר על טורי הדעה ב”דף הבית”, לחצו עוד >

עוד

טורי דעה ב"דף הבית" | הסבר


נשמח לתת במה לטורי הדעה שלכם ושלכן!

הדעות המפורסמות אינן מייצגות את המערכת ומטרתן להרחיב ולקדם את השיח. כל דעה תהיה חתומה בשמו או בשמם של המפרסמים.ות, ולא יתפרסמו דעות אנונימיות או בזהות בדויה.

הניסוח יהיה הולם ומכובד, עם טיעונים לגופו של עניין ולא לגופו של אדם.

לא תהיה התערבות בתוכן. הדעות יקראו ויערכו לטובת בהירות, דיוק, שפה נאותה וארגון של הטקסט, במידת הצורך.

מותר ורצוי להגיב! ניתן להשתמש במנגנון התגובות הפנימי של העלון (שם המשתמש והסיסמה הם מס' החבר.ה שלכם.ן), ו/או לשלוח טור תגובה שיתפרסם בעלון העוקב. תגובות לא ענייניות - לא יתפרסמו.

במידה וישלחו טורים בעלי תוכן שנוי במחלוקת מזכירי הקיבוץ יפנו אל הכותב ויכריעו לגבי הפרסום.

0

יש להתחבר כדי להגיב

לזכרן של חדוה ודינה | נעמי יצהר

< דפדפו ימינה ושמאלה בגלריה >

ניתן להגדיל את התצוגה בתנועת צביטה נפתחת

התמונות נדלו מתוך ארכיון הקיבוץ


בשבוע אחד נמוגו מעולמנו שתיים מהילדות הראשונות של הקיבוץ: חדוה רוזנטל-צפוני ודינה הניג-בולקה.

גילן היה כמעט כגיל הקיבוץ. מקבוצת הילדים הראשונים שנולדו כאן, עליהם נוסד החינוך המשותף, לא כאידיאולוגיה אלא כהכרח להגן על התינוקות והילדים: כשההורים גרו באוהלים או צריפים הילדים חיו בבתי-האבן כדי להגן עליהם מחום ומקור, מיתושי-הקדחת ומכדורי- המתנפלים בלילות.

הן היו בין הראשונות בעולם ובהיסטוריה שזכו להיקרא "בת-קיבוץ" ו"מוסדניקית", יחד עם שאר ילדי הקיבוץ הראשונים (במשמר-העמק, המוסד החינוכי הראשון בעולם, משותף לכל הקיבוצים בארץ, אז).

חדוה שנשארה כאן כל ימיה, ודינה שעזבה ושבה באחרית ימיה, הותירו אחריהן משפחות עם נכדים ונינים באותה החצר הקיבוצית בה הן נולדו וגדלו.

כשאתם הולכים בדרך מחדר האוכל לאקליפטוסים הגדולים או לדק, תביטו שמאלה אל מבנה הרפת הראשונה, ותזכרו במה שסיפר שלמה הגני (אחיה של דינה) בראיון האישי שערכתי אתו: "כל ערב כשהיינו חוזרים מאוהל ההורים לישון, היינו נעמדים בפינה במקום שהיום מתחיל הדשא הגדול, נותנים ידיים ופותחים בריצה עד בית הילדים, כי רעשי שקשוק השרשראות של הפרות והגעיות שלהן ברפת היו כל-כך מפחידים..."

נעמי רוזנטל-לוי, אחותה של חדוה, סיפרה: "הקיבוץ והחצר נראו בדיוק כמו כפר אירופאי קטן".

קיבוץ קטן וילדים בו מעט, וכל ערב החברים בתורנות קוראים ומספרים להם לפני השינה, ובשבתות לוקחים אותם לטיולים בעגלה היחידה עם הסוס, ומעשירים את עולמם ומקיפים אותם באהבה רבה.

וזה הבסיס וזה הבית בו הן גדלו וממנו צמחו דורות אחריהן ועדיין ממשיכים, כבר כמעט מאה שנה.

יהי זכרן ברוך.

0

יש להתחבר כדי להגיב

מלגה של קרן חבצלת | הודעה לציבור


חברות של בונות אלטרנטיבה? חברים ב-אחים לנשק? צועדות עם הגוש נגד הכיבוש או עם החזית הוורודה?

ייתכן שהארגון שלכם.ן זכאי למלגה!


קרן חבצלת החדשה מזמינה גופים ופעילויות של התנועה הקיבוצית או הקשורים אליה, להגיש בקשה לתמיכה בשנת 2024.

מטרת התמיכה הינה לעודד פעילות בשני נושאים מרכזיים: פעילות התואמת את חזון ומטרות חבצלת החדשה ותורמת לחברה הישראלית ברוח ערכי התנועה הקיבוצית, ו/או פעילות הקשורה בהגנה על הדמוקרטיה הליברלית במדינה, ברוח ערכי מגילת העצמאות.

לפרטים נוספים, קריטריונים והגשת מועמדות - לחצו כאן.


הביא לפרסום: ארנון כץ

0

יש להתחבר כדי להגיב

מהנעשה בנעורים | סיכום ההבראה


הבראה 2023 התחילה כרגיל - בתעלול.

הפעם, ברוח התקופה, עשינו הפגנת ימין בעד הרפורמה המשפטית, בתוך חדר האוכל. מתנצלים אם זה גרם לאי-נוחות אצל חלק מהחברים, אבל ככה זה בתעלול.

במהלך השבוע התרחשו מלא חוויות ופעילויות! העלנו שידורי טי.וי גבעה, יצאנו ליומיים בכנרת, הרמנו הופעה שכמעט כל חברי הקבוצה השתתפו בה, ועוד הרבה: ערב תאטרון, הפנינג מים, ערב 'המערב הפרוע', ארוחות מפנקות וטעימות ואפילו הרקדת בוקר עם לייזר הרשקוביץ.

ארגון ההבראה היה מאתגר ומאוד עמוס, אבל זאת חוויה בלתי נשכחת ומיוחדת שאנחנו שמחים שעברנו. להביא רעיונות שאספנו מאז כיתה ח' ברשימות בטלפונים למציאות הרגיש לא אמיתי. כל אחד ואחת בקבוצה תרמו חלק מעצמו כדי להפוך את התוכנית למציאות. אולי לפעמים לא בדיוק כמו שתכננו, אבל להסתכל אחורה על מה שעברנו, זו הרגשה נהדרת ובסופו של דבר היה כיף.

אנחנו רוצים להודות לצוות הנעורים שעזר לנו לאורך כל הדרך. ללייזר הרשקוביץ, לצוות חדר האוכל, להורים שלנו שעזרו בהכנת הארוחות, לגפן אהרון על העזרה בהקמת אולפן טי.וי גבעה, לדורון אורן, לים ויערה פרנק על העזרה בהפקת ההופעה והמסיבה. וכמובן לקארן אייזנברג ונתי גולדשטיין רכזות התרבות. תודה רבה לכל מי שעזר לנו לאורך הדרך.

קבוצת מנטה

כתבה: יוני פרלמן

0

יש להתחבר כדי להגיב

סוף החופש במפגשים | לקט תמונות

< דפדפו ימינה ושמאלה בגלריה >

ניתן להגדיל את התצוגה בתנועת צביטה נפתחת


במפגש הבוגר (ה'-ו')


נהנינו בהפנינג פתיחת הקיץ, בישלנו בפעילות 'מאסטר-שף', יצאנו לטיול של יומיים עם לילה, רצנו ב'מירוץ לקיבוץ', השתתפנו בטקס העלייה לכתה א'  ושיחקנו ב'מבוכים ודרקונים' ולייזר-טאג.

0

יש להתחבר כדי להגיב

סוף החופש במפגשים | לקט תמונות

< דפדפו ימינה ושמאלה בגלריה >

ניתן להגדיל את התצוגה בתנועת צביטה נפתחת


במפגש ברוש (ג'-ד')


טיילנו בנחל הקיבוצים, פתחנו בית קפה לחברים המבוגרים בבית אורי, התנסנו במסחר בשוק קח-תן, התנדבנו במציאון, בישלנו לארוחת ההתרמה בחדר האוכל, השתתפנו ב'מירוץ לקיבוץ' ונהנינו ביום כיף בחוף דור.

0

יש להתחבר כדי להגיב

סוף החופש במפגשים | לקט תמונות

< דפדפו ימינה ושמאלה בגלריה >

ניתן להגדיל את התצוגה בתנועת צביטה נפתחת


במפגש אלה (א'-ב')


עזרנו בארוחת ההתרמה בחדר האוכל, טיילנו בפארק אריאל שרון, בילינו במתחם האקסטרים 'פאנקי מאנקי', השתתפנו בשבוע נכדים, נסענו לחוף הים, טיילנו בשדות, עבדנו בענפים, תרמנו לקהילה, שיחקנו ב'מבוכים ודרקונים' והתארחנו לקבלת שבת בבית נחמה.

0

יש להתחבר כדי להגיב

שעת סיפור | ספריית הילדים

ניתן להגדיל את התצוגה בתנועת צביטה נפתחת


תודה רבה לצילה בראון שהקריאה לנו את חיבוקו המושלם של פון-קרקר הקרפד מאת אורן לביא, ספר מצחיק ומומלץ מאד.

ספריית הילדים מסיימת שנה ראשונה מוצלחת של חזרה לפעילות שוטפת.

אני רוצה להודות מכל הלב למתנדבות המסורות שלנו מיכל כהן וצילה בראון, ולכל ההורים והסבים וסבתות שבאו לקרוא איתנו סיפורים ולעוף לעולם הדמיון - נשמח לראותכם גם בשנה הבאה. תודה גם להנהלת החינוך על שיתוף הפעולה.


ספריית הילדים יוצאת לחופש בשבוע המעברים ומאחלת לכל ההורים והילדים חופשה מהנה!

להתראות ושבת שלום,

עינת בן-זאב

0

יש להתחבר כדי להגיב

מהנעשה בבית נחמה | עדכון

ניתן להגדיל את התצוגה בתנועת צביטה נפתחת


חברות יקרות וחברים יקרים


מצורפת תכנית הפעילויות לשבוע הבא. היא אינה מחייבת הגעה לכלל הפעילויות וניתן לבחור לאילו מהן להצטרף.

שימו לב לשינויים בשיעורי ההתעמלות השבוע ולפעילויות הבאות במקומם - אין יוגה (יום ג') ואין פילאטיס (יום ד').

כתמיד, עותק מודפס של לוח הפעילות ניתן לקבל אצלנו.


בואו בשמחה!

צוות בית נחמה

0

יש להתחבר כדי להגיב

אומרים.ות תודה | פינת הפירגון

< דפדפו ימינה ושמאלה בגלריה >

ניתן להגדיל את התצוגה בתנועת צביטה נפתחת


אנחנו רוצות לפרגן לעינבר קדם אסייג, נבות ענבר ואסף פרלמן על סדנת חידוש רהיטים מעולה!


נפגשנו פעמיים בנגריית החובבים. במפגש הראשון שייפנו את הרהיט ובמפגש השני - צבענו אותו.

הצוות המקסים הנחה אותנו כיצד לעבוד, דאג לנו לחומרים, עזר לנו לדמיין ולהוציא לפועל את שיפוץ הרהיט. ככה זכינו לחדש פינות שונות ויפות בבית.

תודה!

ממשתתפות הסדנא


חברות וחברים - זה המקום לומר תודה או מילה טובה! ניתן לצרף תמונה או סרטון קצר.

הבמה לרשותכם ולרשותכן.

איזה כיף! אני רוצה לפרגן

0

יש להתחבר כדי להגיב

גן ירוק | נבות ענבר


עדכונים מהנעשה בתחום הסביבה והקיימות בגן שמואל


במהלך השנה האחרונה אנחנו מקדמים מספר מיזמים שמחברים את תחומי הקהילה, הסביבה והכלכלה.


סדנת "מיחדוש" רהיטים


שיתוף פעולה עם נגריית החובבים שלנו יצר במהלך אוגוסט שני מפגשים בהם למדנו איך במקום לזרוק ולקנות חדש - אפשר לתקן, לחדש ולצבוע.

הייתה אווירה נהדרת ותוצרים משובחים!

תודה גדולה לאסף פרלמן שליווה את שני המפגשים.

רוצים להשתתף במפגשים נוספים?

דברו איתנו!


רכישת ערכת כלים רב פעמיים לאירועים, מסיבות ופיקניקים


נכון שנמאס לכם שוב ושוב להשתמש בכלים חד פעמיים בחגיגות המשפחתיות ובטיולים?

בדיוק בשביל זה רכשנו בשיתוף עם המועצה, ארבע ערכות שהולכות לשדרג לכם את האירוע.

ממש בימים הקרובים נוציא סקר קצר ופרסום על אופן השאלת הציוד.

יש למה לחכות!


" לובשות את השינוי"

הרצאה על אופנה וקיימות

ג' | 12.09 | 20:30 | פאב הביצה


הרצאה מרתקת עם היזמית אור בן עמי שמזמינה אותנו להצצה אל מאחורי הקלעים של עולם האופנה, לראות ולהבין מהו המחיר האמיתי של הבגדים שאנו קונות ולובשות.

פרטים נוספים במודעה המצורפת מעלה.


יריד קיימות וסביבה -

האירוע הכי שווה באיזור!

ש' | 30.09 (סוכות) | 9:30 | דשא האשלים


דוכני יד-שניה, מזון צמחוני-טבעוני, דוכן למכירת מוצרים אקולוגיים, סדנאות, בירה ועוד הפתעות!

באירוע לא יהיה שימוש בכוסות חד פעמיות, הביאו אתכם כוס רב-פעמית מהבית.


שבת שלום ולהתראות,

נבות

0

יש להתחבר כדי להגיב

מבעד למילים | ליאן מילגרם


עוד רגע הילדים יחזרו לשגרת הלימודים (או שלא, בארצנו הקטנטונת אף פעם אין לדעת), ומה עם שאר העולם? האם הוא זוכר שגם הוא לא מפסיק ללמוד?

שיעורים של החיים קורים כל יום, כל הזמן.

את הטקסט הבא כתב ניסים לפני מספר שנים, ומצאנו אותו רלוונטי גם להיום.

קריאה מהנה,

ליאן

אין למידה ללא שיעור | ניסים מנחם


אין למידה ללא שיעור

ואין שיעור מתוק משיעור כואב

יש בכל חידה בדל של סיפור

ויש ואויב הופך לאוהב

 

במוסר השכל כדאי להסתכל

בחיסור בחיבור באחדות ישראל

אין רגע דל ושוב הלב מתבלבל

ומה שלא הורג לבטח רק מחשל

 

אין למידה ללא שיעור

והגלגל נבהל מסתובב ומסתובב

וכשהפצע המדמם נותר פעור

האמת את השקר מתחילה לדובב

 

בעבר הסבל מתחיל לחבל

את שמחת החיים בהגדרות לחלל

מביט מקשיב בין השורות ממלמל

תופס ומגיב די מספיק להלל

 

אין למידה ללא שיעור

ואין תקשורת מבלי מילים ודיבור

ומה שלא ברור לאחר השיעור

ברווח הצר בין המותר לאסור

 

אז בבוא היום ובהגיע הרוח בגל

הקוון ירים את הדגל ובטעות ישרוק לנבדל

בקפל עלה בתבל שוכן היהלום שבטל

האהבה בנועם עוד תגלו בהוויה ללא משקל

0
'מדברים שירים' גם באינסטגרם >

יש להתחבר כדי להגיב

כתבו עלינו בעיתון | mako גאווה

ניתן להגדיל את התצוגה בתנועת צביטה נפתחת

17.08.2023 | מאת: לירוי פיניאן | צילום: גל זק


שנה אחרי שסיים את לימודי המשחק, אלן ווקר מופיע בהצגת הילדים "להקת הבית" במסגרת הפסטיבל הלאומי לתיאטרון ילדים ונוער אסיטז' ישראל, בשיתוף תיאטרון הבימה.

למרות שההצגה עצמה כלל לא עוסקת בנושא, בכתבה במדור הגאווה של mako הוא מדבר על חוסר הנראות של הקהילה הטרנסית בעולם המשחק הישראלי ועל היציאה מהארון כבחור טרנס: "נחסכו ממני המון קשיים שהיו יכולים להיות לי. הייתי יכול להיוולד לסביבה לא מתפקדת, שמרנית או קשת יום. המצב שאליו נולדתי נתן לי נקודת פתיחה אופטימלית להתחיל את התהליך שלי, ולחוות את החיים שלי כראוי, בין אם זה כלכלית, רפואית, חינוכית וכן הלאה."

"אני רוצה שהילד הקטן בקריות שהוא גם טרנס ידע שאפשר לצאת מארון ולהיות שחקן או כל דבר אחר, או שמישהי טרנסית מאילת תדע שהמציאות הזאת אפשרית, שידעו שהם לא לבד."

0
לכתבה המלאה - לחצו >

יש להתחבר כדי להגיב

ספרים רבותיי, ספרים | ביקורת

ניתן להגדיל את התצוגה בתנועת צביטה נפתחת

בתמונה: טובה אדיב כ-ז’אן דארק רכובה על הסוס, ציור של יוחנן סימון, 1953 | מתוך ארכיון הקיבוץ | מופיע בעמ’ 21 של הספר


המהפכה שלא הייתה | אודי אדיב

ביקורת | אסנת פיינזילבר ברדה


“…אם כן, הספר הזה ממש במקום, למי שרוצה לשמוע על הפרשה מנשוא הפרשה. אדיב נותן הקשר רחב למעשהו, ומצדיק (ההיפך ממאשים) את החינוך האידאולוגי שרכש בקיבוץ, ובמיוחד מאמו, שהייתה אישה רחבת אופקים, הומניסטית ושואפת לצדק. הספר כתוב פרקים פרקים, אותם הוא מקדיש לבני משפחתו, לא.נשים שהכיר ופגש, למוסדות בהם למד ולתקופות שונות בחייו…”


תשאלו אותי איך זה שהספר רק יצא לפני שבוע-שבועיים, ובכל זאת הספקתי לקרוא אותו? זהו אחד היתרונות של היותי ספרנית בספרית הקיבוץ.

גילוי נאות: אבי היה פועל מסגר, והיה צועד במצעדי האחד במאי, בחיפה האדומה*, לכן יש לי קרבה למעמד הפועלים. חיפה כונתה כך, כי 90 אחוז מהפועלים בה היו מאוגדים בהסתדרות. בחיפה יוצא לאור היומון אל איתיחאד (“האיחוד”) – עיתון קומוניסטי בשפה הערבית מאז 1944 תחת הסיסמה “פועלי העולם התאחדו”, המופיעה באותיות אדומות בשער כל גיליון. סמי מיכאל כתב בו (בפסיבדונים סמיר מארד), אמיל חביבי, וכותבים אחרים. הסופר סמי מיכאל כיום בן 97, ועד לפני כשנתיים וחצי כיהן כראש האגודה לשמירה על זכויות האזרח בישראל.

חוץ מזה, ששת קוראי המדור יודעים שאני אוהבת מאד ביוגרפיות, ואם זה על ההיסטוריה של הקיבוץ שלנו, אז מה טוב, וזו בהחלט אוטוביוגרפיה מצוינת. גם הקודמת שנסבה בחלקה על הקיבוץ, ”סעיד” של רן כהן, הייתה מצוינת (אם לא קראתםן, אז ממליצה בחום).

יותר מחמישים שנה אחרי פרשת אודי אדיב, הגיע הזמן לשמוע את הסיפור מצדו של גיבור הפרשה. לא חייתי אז בקיבוץ, ואלן סיפר לי שחלק מנהגי אגד סרבו לעצור בתחנה של גן שמואל כי ”אנחנו לא עוצרים בקיבוץ של בוגדים”. כנראה ששני הסיפורים המעצבים של המקום הזה הם הפוכים: אורי אילן ואודי אדיב (שניהם א”א). עדיין, כשאני פוגשת לעיתים ותיקים (למשל בהרצאות שלי), הם זוכרים את סיפורו של אדיב, שהסעיר את המדינה בתחילת שנות ה-70.

להמשך קריאה – לחצו ”עוד” >

עוד

שמו של הספר: "המהפכה שלא הייתה" – קצת קשה להאמין, אבל בעידן שבו אנו חיים, עידן הקפיטליזם החזירי, שבו הפערים בחברה בלתי נסבלים, לחלק יש בקושי מה לאכול ואחרים מרוויחים עשרות מילוני ₪ ביום, כמו יצחק תשובה - שאוצר לאומי, הגז, ניתן לו במתנה.

לפי המרקסיזם (איני שולטת בדקויות בין קומוניזם למרקסיזם), יש קרבה יותר גדולה בין בני מעמד הפועלים בין מדינות שונות, מאשר בין בני מעמדות נמוכים לבעלי ההון באותה חברה. לפי תפיסה זו אני כבת למעמד הפועלים ארגיש קרבה גדולה יותר לפועלת סורית, מצרית, לבנונית וכו' מאשר לבעלי ההון בלאום שלי.

המשפט האחרון בספרו של מרקס "הקפיטל" הוא "פועלי כל העולם התאחדו", וזו המהפכה שלא קרתה.

לו הייתה קורית, ההון היה מחולק בצורה הוגנת יותר, לפועלים היה משולם שכר ראוי, ובעלי ההון לא היו משמרים אותו לעצמםן ומורישים אותו לילדיהםן. לא היו פערים בלתי נסבלים בחברה. כלומר, המרקסיזם כופר בלאום (במוסדות נוספים של השיטה הקפיטליסטית, כמו משפחה), ושואף ליצור עולם חדש, הוגן יותר.

לכן היה כה מעניין לקרוא את הספר הזה, ולראות איך אדיב התעצב בקיבוץ גן שמואל, על איזה קרקע הוא גדל, כיצד חונך.

יש לציין שלאדיב יש זיכרון מצוין וכישרון כתיבה, והוא מצליח להעביר בצורה מצוינת את הקרקע לגידולו, החל מילדותו, דרך המוסד החינוכי, שירותו הצבאי, הבגידה שלו (אמו, טובה אדיב ז"ל, אמרה בראיון דוקומנטרי כלשהו שאדיב לא יכול היה להיות מרגל, כי אין לו זיכרון כל כך טוב), שנות הכלא הארוכות והחברויות שיצר שם עם אסירים יהודים וערבים, השחרור, השנים בהן שהה בצרפת ובלונדון - שם כתב את הדוקטורט שלו בנושא ביקורת על הגישה האפולוגטית של ההיסטוריוגרפיה הציונית, והמסגרות האידאולוגיות שבהן התנגד לממסד הישראלי, שבשנים ההן היה שיכור כוח אחרי מלחמת ששת הימים (השם שלה מעיד על הרהב שהיה אז – ניצחון של ששה צבאות ערב בששה ימים).

אנו רואים זאת בהקשר הקטן שלנו, אבל אדיב רואה זאת בהקשר הכולל של מאבק בין אימפריות, רוסיה וארה"ב, כשאנחנו "הקבלן המבצע" של האמריקאים (הכינוי הזה הוא שלי).

אם כן, הספר הזה ממש במקום, למי שרוצה לשמוע על הפרשה מנשוא הפרשה. אדיב נותן הקשר רחב למעשהו, ומצדיק (ההיפך ממאשים) את החינוך האידאולוגי שרכש בקיבוץ, ובמיוחד מאמו, שהייתה אישה רחבת אופקים, הומניסטית ושואפת לצדק. הספר כתוב פרקים פרקים, אותם הוא מקדיש לבני משפחתו, לא.נשים שהכיר ופגש, למוסדות בהם למד ולתקופות שונות בחייו. וכך הוא כותב בפרק שהקדיש לאמו, טובה אדיב, פרק שכולו אהבה והערצה לאשה הזאת:

"אמא הייתה כשמה - "טובה", אישה טובת לב בצורה בלתי רגילה. ברוח התקופה ה"חלוצית" היא לא חיבקה ונישקה, אולם הייתה נדיבה ומסורה לילדיה עד בלי גבול. אני זוכר שבתור ילד, בפעמים הנדירות שהייתי נוסע עם ההורים לתל אביב, היא הייתה נותנת כסף לכל מקבצי הנדבות שראתה, ואבא היה מגיב על כך בעצבנות. הוא לעומתה לא נטה לתת נדבות. גם משום שהיה חסכן, וגם משום שהוא פשוט לא שם לב למסכנים שישבו שם בצדי הרחוב. באופן כללי, אימא הייתה "מבזבזת" תמיד יותר מהתקציב הפרטי הקטן שהיה אז לחברי הקיבוץ, ואבא היה כועס עליה בשל כך. היא הייתה משיבה לו משהו בנוסח: "לא יקרה שום דבר אם נעבור על התקציב. נכסה את זה בתקציב של שנה הבאה" וממשיכה בשלה." (עמ' 18).

"...אהבתי גם את מאור פניה של אמא שבא לידי ביטוי ביחס החם והבלתי אמצעי שלה אל כל מי שבא לביתנו. אבא היה מתלונן (לפעמים) שאמא הייתה מביאה אילנו לדירה את כל "ילדי החוץ" שלא היה להם בית בקיבוץ. מאז שאני זוכר את עצמי, אמא קיבלה גם את כל חבריי הפלסטינים בסבר פנים יפות, ממש כפי שקיבלה את כל יתר חבריי. מאוחר יותר גיליתי את רדיפת הצדק שלה, ואת הזדהותה המוחלטת עם החלכאים והנדכאים באשר הם, בלי הבדל לאומיותם, צבע עורם ומעמדם. כתבתי לאחרונה ספר על הסוציאליזם הציוני ולנגד עיניי עמדה דמותה של אימא, שהאמינה באמונה שלמה באידאה הסוציאליסטית ובאדם באשר הוא, ואף על פי כן, חייתה בקיבוץ ציוני שהוקם על אדמות שנלקחו מהפלסטיני תושבי הארץ, ולא קיבל אותם לשורותיו." (עמ' 18).

"במהלך מאבקיה עם קבוצת הוותיקים נהגה אמא לומר שהם מנהלים את הקיבוץ דרך החור של הגרוש. אולם במחשבה מעמיקה יותר אני מבין היום, שזה היה מאבק בין שתי תפיסות שונות של הקיבוץ. על פי תפיסתם של הוותיקים, העיקר הוא הקיבוץ. כמימושו של הרעיון הסוציאליסטי הציוני. כתכלית לשמה. לפיכך, לפיהם, ה"אידאה" של הקיבוץ קדמה בזמן ובחשיבות לחברי הקיבוץ. לעומת זאת, לנגד עיניה של אמא עמדה תמיד טובתם של ילדי הקיבוץ, ומתוך כך, עניינו העיקרי של הקיבוץ היה הדאגה לשלומם ולרווחתם של ילדיו. בלשון השיח המרקסיסטי, ניתן לומר שגישתם של ה"בנימינאים" התאימה יותר לתפיסת ה"אוונגרד" של לנין, בעוד אימא התאימה יותר לדמות ה"אינטלקטואל האורגני" של גרמשי, הקשור למעמד הפועלים ומבטא את רחשי ליבו." (עמ' 21).

"בתחילת מאי 1982 התקיים בבית המשפט בתל אביב הדיון בעתירה שלי ושל לאה, לאפשר לנו להינשא. יום לפני מועד המשפט לקחו אותי מכלא כפר יונה לאגף "המעבר" בכלא רמלה... כך כתבתי גם בתצהיר שהגשתי לבית המשפט כדי לנמק את עתירתנו: הנני סוציאליסט בעל השקפת עולם מרקסיסטית, ומאמין באיחודם הדמוקרטי של ציבור העובדים הערבים והיהודיים – הרוב המכריע של תושבי הארץ הזאת – כפתרון האפשרי היחיד לקיומם. למען מטרה זו פעלתי משחר נעוריי, ועודני פועל ... ואמשיך לפעול עד סוף ימיי. לפני למעלה מעשר שנים, הייתי מהפכן צעיר, ופעלתי בתנאים קשים של בדידות ועוינות ברחוב היהודי.. ועל כן התייאשתי מהדרך (הארוכה) של שכנוע דמוקרטי וחיפשתי קיצורי דרך... באמצעות אוונגרד יהודי ערבי... כדי להקים אוונגרד מהפכני זה נסעתי לסוריה במטרה לפגוש מהפכנים פלסטינאים השותפים לדעותי. מעולם לא התכוונתי לקשור קשר עם המודיעין הסורי... אולם בשנים האחרונות לשהותי בכלא, לאחר ניסיון ארוך ולימוד מעמיק, חזרתי בי מכל התפיסות הבלתי דמוקרטיות... שהחזקתי בהן בעבר. ברור לי שהדרך האפשרית היחידה לשנות את החברה הישראלית היא דרך השכנוע הפוליטי." (עמו' 267-8).

אודי אדיב נולד בקיבוץ גן שמואל. המראות הקשים שחווה כחייל בכיבוש ירושלים עוררו את התנגדותו למלחמה, ולאחר זמן קצר עזב את הקיבוץ והצטרף לארגון "מצפן". בהמשך הקים עם כמה מחבריו ארגון מחתרתי, ויצר קשר עם איש פת"ח. בסוף 1972 נעצרו חברי הארגון, ואודי נשפט לשבע עשרה שנות מאסר בפועל. לאחר שחרורו מהכלא ב-1985 המשיך את לימודיו באוניברסיטת תל אביב ובקולג' בירבנק בלונדון. ב-1998 החל ללמד באוניברסיטה הפתוחה, ומאז הוא פעיל במסגרות פוליטיות של השמאל וכותב בכתבי עת ובאתרים אקדמיים על היבטים שונים של הסכסוך. ספרו "הסוציאליזם הציוני: שברו של חלום" ראה אור ב2017. (נמצא להשאלה בספריה).

"הפגנת המחאה הגדולה נגד מלחמת לבנון בעקבות הטבח בסברה ושתילה, בספטמבר 1982, איששה את טענתי ביחס לשינויה של החברה הישראלית. אמרתי אז לחבריי בכלא, שההפגנה הזאת מעידה על עוצמת ההתנגדות הפנימית בתוך ישראל למלחמת לבנון, ושהשינוי הזה מחייב אותנו לשנות את הפרוגרמה שלנו למען הפיכתה של החברה הישראלית. מה שהשתנה אצלי עוד היה המחשבה על האוונגרד המהפכני, הפועל נגד הזרם, מתוך אמונה בצדקת דרכו. הבנתי אז, שאפשר גם לפעול אחרת, עם מחנה השמאל הישראלי יחד, ולא עוד נגדו ובנבדל ממנו. באותן השנים כבר ניתן היה לקיים אסיפות ודיונים פוליטיים בכלא, ובכל מוצאי שבת היינו מתאספים בחדר 16, ונציגי האירגונים היו מציגים, כל אחד בתורו, את האסטרטגיה והטקטיקה של ארגונו. באחת האסיפות האלה אני זוכר שאמרתי לפאדל, אחד הדוברים של פת"ח, "אתה דורש מיהודים שיכירו בזכויות הלאומיות שלך, אולם אתה מצידך אינך מכיר בזכויות הלאומיות שלהם". (עמ' 263).

"המאסר שלי, ובעקבותיו כותרות העיתונים ומאמרי הפרשנות באותם הימים היו בשביל ההורים שלי, בלי ספק, חוויה קשה מנשוא. עם זאת, יש לומר לזכותם, שהם מעולם לא התלוננו על כך באוזניי, ולא האשימו אותי ב"אסון" שהמטתי עליהם. בדיעבד אני חושב, שבתור חברי קיבוץ הם היו מוגנים במידה רבה מהלחץ של דעת הקהל ההיסטרית שרעשה אז סביב הפרשה שלנו. ייתכן כי אילו היו חיים בעיר, חייהם היו ממש בלתי אפשריים. כך, גם חוקרי השב"כ, ברוב פיקחותם, זיהו שזוהי אחת מנקודות התורפה בחומת השתיקה שלי בימים הראשונים של המעצר, ואיימו עלי שיעצרו את הוריי, אם לא אדבר ואספר להם על מעשיי. אמי לא אמרה כל מילת ביקורת על מה "שעשיתי להם", אולם אבי נפגע הרבה יותר קשה ממנה. בעיקר, משום שהוא מראש התנגד יותר לדעותי "הקיצוניות" ולכל הפעילות הפוליטית שלי במסגרת 'מצפן', פעילות שנראתה בעיניו חסרת כל תכלית מעשית, ורק מנעה ממני ללמוד ולעשות משהו חיובי ו"מועיל" בחיים. מעצרי היה, אם כן, בשבילו מימוש כל חששותיו לגביי. בנוסף, במסגרת עבודתו, הוא שילם ככל הנראה מחיר גבוה יותר מאמא... לשניהם היה כמובן קשה מאד לקרוא את כל המאמרים העוינים, שהאשימו אותם ואת הקיבוץ באחריות למעשה המחתרתי שלי ולדעותי הכופרות בעיקר. אולם נראה, כי לאימא זה היה נסבל יותר, מאחר שהיא הבינה את המניעים שלי ואפילו הזדהתה במידה מסוימת עם דעותיי. אבא לעומת זאת קיבל את ההאשמות נגדי יותר כפשוטן, והיה לו קשה להשיב עליהן, לזכותו צריך לומר, שהוא שמר את הדברים בליבו, ואף פעם לא כעס או ביקר את מה שעשיתי במילים מפורשות. הוא גם היה זה שפנה אז לרן כהן, המזכיר, וביקש שהקיבוץ ישלם את שכר הטרחה של טוסיה כהן, עורך הדין הידוע שהם שכרו לי. לאחר שנים, סיפר לי רן כהן, שאבא אמר לו אז שאילו היה חי בעיר, היה מוכן למכור את דירתו כדי לממן את שכר טרחת העורך דין, אולם כל "הונו" וכל מה שעשה בחייו מושקע בקיבוץ". (עמ' 161-162).

"אבא אמר עליי אז באחד הראיונות לעיתונות: 'אודי לא הלך לרגל או לחבל, אלא רצה להביא את הישועה לעולם. הייתה לו מגלומניה של איש צעיר, שגרמה לו לחשוב שהוא מסוגל להביא את הישועה. המהלכים של חייו מסוכנים וטיפשים, אבל צריך להבין את זה בהקשר של אותה התקופה'. זאת אמירה אופינית לאבא. במשך השנים הוא ידע להפריד בין הבקורת הקשה שהייתה לו על המעשה שלי לבין ההבנה ואפילו ההזדהות עם הכוונה הטובה שהייתה לי. באופן הזה הוא הצליח להבין ולעכל את מעשיי, ראשית בינו לבין עצמו, כאב האחראי, לטוב ולרע, למעשיו ולהשקפותיו של בנו; ושנית בינו לבין המקום, מול החשברה העוינת שמסביבו. הוא הסביר לחברי הקיבוץ בפרט, ולציבור הישראלי בכלל, כיצד ומדוע הוא, למרות הכל, תומך בי וניצב לצדי. בתור סניגור הוא גילה גם את היסוד החיובי שהיה טמון במעשה שלי. נראה שהוא מצא בי את היסוד האנושי האוניברסלי הניצב בסולם של התכליות מעל לנטייה הפטריוטית הבלתי אמצעית. זהו מן הסתם גם סוד כוחם של הסופרים, שהם יודעים למצוא גם אצל "החוטאים" את היסוד האנושי הטוב הטמון בהם." (עמ' 162).

מומלץ לקריאה, אין לי הסתייגויות לספר.

פרדס הוצאה לאור, חיפה, 2023

אסנת פיינזילבר ברדה


*חיפה האדומה: אחד המאפיינים של תנועת הפועלים הארץ-ישראלית, בפרט בשנות העשרים והשלושים הוא, שעל אף המגמה הריכוזית שכיוונה את מנהיגיה ואת מבנה המוסדי, היא התפתחה במקומות שונים בצורות שונות. ללוקאליות זו של הארגון ההסתדרותי היתה השפעה רבה על הנעשה במרכזי הכוח של התנועה, בפרט במישורים של הטיפול בבעיות תעסוקה, בפנאי של הפועל וביחסים עם המעסיקים מחד ועם הפועלים הערבים מאידך.

תנועת הפועלים בחיפה הדגימה אולי יותר מכל ארגון פועלים מקומי אחר בארץ, את העצמאות היחסית הזאת. כמה מהסיבות לכך היו: אופייה הייחודי של חיפה כעיר מעורבת; ריחוקה ממרכזי קבלת ההחלטות; העובדה שלא התפתחה בה עיר עברית נפרדת; העובדה שהתרכזו בה, כבר משנות העשרים, תעשייה בעלת מספר גדול של מועסקים והיקף הון רציני, וכן שהייתה לאורך תקופה ארוכה שער לעולים.

סיבה שנייה לייחודה של ההסתדרות בחיפה קשורה לעצמתה הפנימית כתנועה חברתית, וביחס להתארגנויות עירוניות אחרות. באמצע שנות השלושים, כ-90 אחוז מכלל הפועלים בחיפה היו מאורגנים בהסתדרות; לאורך שנים מעמדה בהדר הכרמל, השכונה העברית הגדולה ביותר, היה כמעט ללא עוררין, ומפא"י, ששלטה בהסתדרות למן 1930, היתה הכוח הפוליטי המגובש והחזק ביותר בעיר.

(שורשיה של חיפה האדומה, מחבר: דוד דה פריס).


בספרייה מחכים לכם ולכן מגוון ספרים נוספים להשאלה. לעיון ברשימת הספרים החדשים, כולל תקצירים, לחצו על הקישור מטה.

0
ספרים חדשים בספריה (אוגוסט) >

יש להתחבר כדי להגיב

מועדון יום ב' | הזמנה

ניתן להגדיל את התצוגה בתנועת צביטה נפתחת


הרצאתה של ד"ר שרון אוטס-מור, גרונטולוגית:

סולנות | לבד וטוב לי

היכולת להיות לבד מבחירה ולהנות


יום ב' הקרוב (28.08)

בשעה 17:30 בבית אורי


מוזמנים ומוזמנות!

להתראות,

צוות מועדון יום ב'

0

יש להתחבר כדי להגיב

סינמה מנשה | יום ב', 28.08, 20:30


אומאמי | Umami

(צרפת/יפן, 2022)


גבריאל, אחד מהשפים המובילים והנחשבים בצרפת כולה, מקבל את כוכב המישלן השלישי שלו.

הוא אמור להיות מאושר, אבל לא מצליח – ולא קשה להבין מדוע: הוא מבלה את חייו במטבח או בשתייה, אשתו מבלה עם גבר אחר ועם שני בניו כמעט אין לו קשר.

בעקבות הצעה של חברו הטוב לנסות היפנוזה, יוצא גבריאל למסע בעקבות הטעם המיוחד שגרם לפני שנים לשף צעיר להביס אותו בתחרות מזון, בעזרת קערה של אטריות ראמן, ולנסות סוף סוף לפענח את ההשפעה האדירה שהייתה לאותו אירוע.

האם הוא יצליח למצוא את טעם החיים?


לרכישת כרטיסים ופרטים נוספים
לחצו כאן


ניתן לרכוש כרטיסים (30 ש"ח) גם בערב ההקרנה בקופות היכל התרבות

0
לכל האירועים בהיכל התרבות >

יש להתחבר כדי להגיב

נקודה למחשבה | גלעד קאלך


חידת תרתי משמע


הימן ועוד מאתיים התנצלויות.
כך תוכלו לשמוע את התפילות
המיוחדות של חודש אלול
ולראות סירוס לחיות מבולבלות.

(6,4)


שלחו את התשובה למייל שלנו:
AlonGS@ganshmuel.co.il

בין הפותרים.ות נכונה יוגרל שי צנוע
שיחכה לזוכה בתא הדואר


פתרון החידה הקודמת: גברת עם סלים

השיבה נכונה וזכתה בהגרלה: הדס רייז

0

יש להתחבר כדי להגיב

השיבוץ הקרוב | שיבוץ ח'

שישי-שבת, 25-26.08


השיבוץ הבא | שיבוץ ט'

שישי-שבת, 01-02.09

0
ללוחות השיבוצים | 2023 >

יש להתחבר כדי להגיב

זה הכל להפעם


תודה לכל מי שנתנו יד להוצאת העלון


ככל והדבר אפשרי, העלון מנוסח
באופן המתאים לכל המינים.
במקרים בהם הנוסח איננו כזה,
אנא קבלו זאת בהבנה.


תגובות, שאלות, רעיונות ושאר ירקות
יתקבלו בברכה כאן או במייל:
AlonGS@ganshmuel.co.il

להתראות בעלון הבא,
איילת ייטב

0
לכל העלונים >

יש להתחבר כדי להגיב

דילוג לתוכן