עלון קיבוץ גן שמואל

גיליון 66 | 10.11.2023


07.11.23 | חדר האוכל מואר באדום לציון 30 יום לשבת השחורה בעוטף עזה | צילם: עמוס גיל

משולחן המזכירים | איריס ועילם


חברות וחברים


המציאות המלחמתית בדרום ובצפון הביאה למצב בו עשרות אלפי אזרחים מצאו את עצמם כפליטים חסרי בית בארצנו. בשבועות האחרונים, כ-90 מתוכם מצאו את דרכם אלינו.

תחילה היה צורך לקורת גג מיידית.

לאחר מכן היה צורך בתנאי מחייה נאותים והתגייסנו לרהט את הדירות הריקות.

עם חלוף הזמן, עלה הצורך במסגרות חינוכיות לילדים בכל הגילאים.

ולבסוף גם החשיבות בתקשורת, העברת מידע וחיבורם לקהילה שלנו.

לכולנו ברור שהמצב הזה עשוי להמשך עוד חודשים ארוכים עד שהמשפחות שפונו מבתיהן ע"י המדינה יוכלו לשוב אליהם ואל שגרה שפויה ושקטה.

עד אז הם כאן והם חלק מאיתנו.

קיבלנו אותם בחיבוק גדול אל קהילתנו ואנו חולקים עמם יחד את מצוקת הדיור שלנו כאשר כל דירה אפשרית מוקצית לטובת משפחות שפונו מבתיהן.

בעזרת הרבה רצון טוב ויצירתיות, הצלחנו לקלוט כ-20 משפחות מהדרום ומהצפון.

בית החיילים החדש מאכלס 6 משפחות כאשר לכל משפחה ניתנו 2 חדרים.

מספר חברים שיש להם פתרון דיור הסכימו לאכלס משפחות בדירתם.

דירות ריקות המיועדות לשיפוץ מאוכלסות גם כן ע"י משפחות וגם כל דירות האירוח ומספר בלוקונים וקרוואן.

יש לנו כאן אורחים מיד מרדכי, גברעם, ניר-עוז, ניר יצחק, כרמיה, דפנה, סער, גשר הזיו, אופקים, שדרות ועוד...

כל משפחה מקבלת יחס אישי הכולל סיור בדירה וקבלת זמן החלטה. לאחר שהחליטה לבוא, אנו דואגים לריהוט הדירה ומסייעים בהובלת רהיטים ממרכזי התרומות. לאחר שהמשפחה נכנסת אלינו, בניצוחה של ליאורה אורן מוצמדת אליה משפחה מאמצת, והיא מקבלת מעטפת לוגיסטית הכוללת קוד בענף המזון, אפליקציית לפתיחת שערים, הצטרפות לאפליקציית מקומי על-מנת שיקבלו את כל ההודעות שלנו ואפילו צ'יפ לבריכה.

בנוסף, הוקמה קבוצת ווטסאפ של כל המשפחות בה אנו מעבירים מידע ייחודי רק להן.

מערכת החינוך נרתמה למשימה הגדולה של קליטת 20 ילדים בגיל הרך ועוד מספר דומה של ילדים במפגשים ובנעורים. אנו פותחים בתחילת השבוע הקרוב 2 מסגרות גנים בתוך המבנה של גן שביט לשעבר (לגילאי שנה עד 3; ולגילאי-4 עד 6) והכל תוך התארגנות של מספר ימים. שאפו גדול למערכת החינוך על ההתארגנות, לחובב, ספיר וזהר על הובלת המהלך, לצוותים שהתגייסו לטובת המשימה החשובה הזו ולכל מי שסייע בפינוי הגן והכשרתו.

המפגשים והנעורים כבר החלו לקלוט ילדים וימשיכו בתחילת השבוע. הילדים והצוותים נרגשים לקלוט את ילדי המשפחות המתארחות ואנו מאמינים שמהר מאוד הם ירגישו אצלנו בבית.

בתי הספר של המועצה קולטים את כל התלמידים לתוך הכיתות ומספקים להם לראשונה מאז ה-7.10 מסגרת ויציבות.

האווירה הכללית בקיבוץ היא אווירה של התגייסות. החינוך, הבניין, אנשי התקשורת, הנהלת חשבונות, ענף המזון, ענף הבגד, הבריכה וכל מי שאנו פונים אליו נרתם ברוחב לב ובמהירות על מנת לספק פתרונות. חברים גם פונים עם יוזמות פרטיות והרבה רצון טוב לקחת חלק באירוח.

ולסיום, אנו רוצים להביע את הערכתנו העמוקה לליאור גולדשטיין ואיילת גיל שמשקיעים מזמנם ומרצם ללא גבול בקליטת המשפחות ודואגים להן לכל צרכיהן סביב השעון, 7 ימים בשבוע. לצדם, נמצא צוות מסור של אנשים שנרתם ברוחב לב גדול לעזור בכל תחום והיריעה קצרה מלהזכיר את כולם.

אנו מאחלים לכל המשפחות שישובו בהקדם לבתיהן ושעד אז ירגישו אצלנו בבית ככל שרק ניתן.

שבת שלום, איריס ועילם

0

יש להתחבר כדי להגיב

משולחן המזכירות


בישיבת המזכירות שהתקיימה ביום ד' ה-01.11 עלו לסדר היום שני נושאים:

  1. ערעור של גלי הגני על החלטת המזכירות בנוגע לתחשיב שווי יום עבודה להפחתה מהדיבידנד לסטודנטים במסלול בית.
  2. דיון חוזר בסעיף תזמון קליטת בני הזוג בתקנון הקליטה (יחד או לחוד).

0
לפרוטוקול המלא >

יש להתחבר כדי להגיב

משולחנה של רכזת משק | שלי לנדסמן


בישיבת ועדת משק שהתקיימה ביום א' ה-29.10 הוצגו עדכונים לאור המצב ונסקרה הערכות הענפים וגופים קשורים.

0
לתקציר הישיבה >

יש להתחבר כדי להגיב

משולחנו של רכז שירותים | ארנון כץ


חברות וחברים שלום


מנהל ענף המזון, דודו צפר, הודיע על בקשתו לסיים את עבודתו.

בשם כל בית גן שמואל, הודיתי לדודו. דודו נתן את הלב והנשמה עבור ניהול ענף המזון וזה הורגש וניכר בכל יום.

אנו נמצא את הדרך להיפרד מדודו כראוי עם סיום תקופת עבודתו.

כבר פורסם קול קורא לניהול ענף המזון ובימים הקרובים נקים צוות איתור כנדרש לפי החלטות המבנה הארגוני.

הארוחות בחדר האוכל ימשיכו להיות מוגשות כרגיל.

בהזדמנות זו אני קורא לכל חברה או חבר המעוניינים לקחת על עצמם את ניהול הענף, או להשתלב בצוות ענף המזון בכל דרך אחרת, לפנות אליי או אל מש"א.

עוד על המתרחש בענף המזון ועל התוכניות העתידיות ניתן לקרוא בסיכום ישיבת הנמ"צ האחרונה.

שבת שלום,

ריכוז שירותים

0

יש להתחבר כדי להגיב

משולחן משאבי אנוש | עדכונים


ענף מזון


בעקבות החלטתו של דוד צפר, מנהל הענף, להודיע על התפטרות, אנו יוצאים במסע לגיוס לתפקיד. מקווים שלא תהיה פגיעה בשירות ובטעמים בתקופה הקרובה.


העלון השבועי


במהלך חודש נובמבר תיערך חפיפה בהפקת העלון השבועי.

ורד גולן תסיים את עבודתה בעלון, לאחר שהקימה אותו בתצורה הקיימת והכניסה עוד צבע לסופ"ש של הקוראים. תודה לורד על הקמה וניהול העלון ובהצלחה בהמשך הדרך המקצועית.

איילת ייטב תיכנס לתפקיד ולאתגר הכרוך בהפקת העלון.

בהצלחה רבה לשתיהן!


ניהול הקומונה


נטע בן עמר סיימה את התפקיד של ניהול הקומונה ותמשיך לעבוד במקום.

עד עתה הניסיונות לגייס מחליפ.ה לא צלחו. העובדות ימשיכו לתת שירות באופן מיטבי, כפי שהיה עד היום.


ניהול עובדי חוץ


אביעד שרר ממשיך במש"א בניהול תחום עובדי חוץ.

לאחר לבטים ובחינת התפקיד והאתגר בו, אביעד ימשיך בתפקיד, בהצלחה רבה!


חודש אוקטובר | חרבות ברזל


לאור מצב המלחמה שהחל בשבוע השני של אוקטובר ומצב החירום שנלווה אליו, יש לא מעט חברים וצעירים בני משק העושים פעילות ביטחונית, בסדיר ובמילואים וגם בקיבוץ.

בנוסף, תוכניות שונות נדחו (כמו תחילת שנת הלימודים), מקומות עבודה נסגרו לתקופה של שבועיים (חינוך), מצב החרדה עלה, עובדים זרים עזבו ועוד התמודדויות אליהן נדרשו כולם ובפרט בתחום העבודה.

עם זאת, המשק וענפי השירותים, נדרשו ונדרשים להמשיך לפעול ולספק את השירותים גם בתקופה זו.

להלן מספר דגשים בתחום העבודה:


עבודת שכירים חודש אוקטובר


הנחיות בנושא הועברו לענפים בהם נדרשו, בעיקר ענף החינוך - הגיל הרך והחינוך החברתי.

בכללי, קיבוץ גן-שמואל קיבל החלטה לשלם משכורות לעובדות ועובדי החינוך, עבור השבועיים בהם המערכת לא פעלה כלל, או מעט. הדבר נכון גם לגבי יחידים בענפים נוספים.

זוהי החלטה חשובה של שותפות גורל ומסר לכלל העובדים העושים מלאכתם נאמנה, יום יום.


רישום עבודה חודש אוקטובר | הנחיות


כאשר מקום העבודה נסגר (למשל - מע' החינוך), יש לרשום בדו"ח הנוכחות הערה: מקום עבודה סגור.

מי שנעדרו מעבודה בשל סגירת מערכת החינוך בקיבוץ או מחוץ לו בתאריכים 08-22.10, ולהם ילד עד גיל 14: אחד מבני הזוג זכאי לאי-עבודה ע"ח הקהילה. יש לרשום בדו"ח: ילד עד גיל 14.


חידוד בנושא מילואים


עם סיום המילואים נדרש להגיש את טופס המילואים לשלושה גורמים שונים בקיבוץ:

מש"א -

לצורך הזנת הימים במערכת הנוכחות

אחראית ביטוח לאומי ופנסיה -

להגשת התביעות

מאיר בראון -

לקבלת החזרי אש"ל

בכדי להתייעל ולהקל עליכם, יש להעביר את טופס המילואים לכתובת המייל של אחראית ביטוח לאומי ופנסיה (שרה כשדאי ליזון) בלבד, ואנו נדאג להזין את הימים במערכת הנוכחות ולטפל מול כל הגורמים הרלוונטיים.

לכל מי שעדיין במילואים - שמרו על עצמכם וחזרו בשלום!


עובדי חוץ בתלוש


אין שינוי מכפי שהיה עד כה. יש להעביר דיווח למעסיק ועדכון למש"א בקיבוץ.


אחרון חביב


כתוצאה מהמצב נפתחו פעילויות שונות ומגוונות, החל מהמרלו"ג בגרנות, שמירה וביטחון, קליטת מפונים, פתיחת גנים, וכלה במילואים. כל אלו מקשים ומאתגרים את הפעלת השירותים בקיבוץ, ובמקביל יש חוסרים בכח עבודה בימי שישי ושבת.

ראו זאת כקריאה לכל מי שכוחו במותניו (אלו שסיימו את חובת השיבוצים) ומוכן להירתם למערך השיבוצים. מדובר בהחלפה לחברים במילואים וכדומה, לא יותר מ'סגירת חורים' כשאלו נפערים ולא על פעילות קבועה או חזרה למערך השיבוצים באופן קבוע.

מוזמנים ליצור קשר עם שיר בארי או עם אלון קרל, אנו מבטיחים להיעזר אך ורק כשיעלה הצורך.

סופ"ש נאה ומהנה, ושבוע טוב לאחריו,

בשם צוות מש"א,

אלון קרל

0

יש להתחבר כדי להגיב

30 יום לשביעי באוקטובר | ו.תרבות

< דפדפו ימינה ושמאלה בגלריה >

ניתן להגדיל את התצוגה בתנועת צביטה נפתחת

התמונות באדיבות עמוס גיל


ביום שלישי האחרון, 7.11, ציינו ברחבת חדר האוכל שהואר באדום, שלושים ימים לשבת השחורה בעוטף עזה.

תודה לכל מי שעזר ולקח חלק בערב הזיכרון: לצוות ההגברה והתאורה - רוני לשם, דורון אורן, ניצן פרנק, דור צדקה וירון פרנק, שבשקט בשקט ותמיד ברצון נרתמים גם בהתראה קצרה להיות איתנו באירועים. לליאורה אורן שנענית ברצון לכל פניה בהפקה המוזיקלית, לשחר אלעד על העיצוב, ליזהר אלדן על תליית הדגל, לאיריס ועמרי כנען על הקדיש, למשתתפים - רונית דה פאס, מורן גולדשטיין ורחל פלגי. לעילם בר-לב שהשתתף ויחד איתנו הפיק את האירוע.

בתקופה זו, יש מקום להעריך את מה שיש לנו, להמשיך לחבק ולתת כתף חמה לכל מי שזקוק.

כואב הלב ואין מנוח...

מייחלות לימים טובים,

רכזות התרבות

0

יש להתחבר כדי להגיב

דברי הפתיחה שהוקראו בטקס התייחדות ברחבת חדר האוכל במלאת 30 לתופת ביישובי עוטף עזה


7.11.2023


לפני 30 יום, התעוררנו לאסון ששבר אותנו לרסיסים; את הלבבות שלנו, את הבתים והיישובים בנגב המערבי ואת המדינה כולה. אנו מתכנסים הערב כדי לכאוב יחד, כדי לזכור ביחד ובאותה נשימה, גם לקום יחד מתוך השבר הגדול.

גם חודש אחרי, התמונות והעדויות, מעשי הזוועה והאכזריות הגדולה לא מרפים ורודפים אותנו כצל לאן שלא נלך.

הגוף כואב והגרון נחנק מדמעות. עוצמות הרגש גואות למימדים שלא הכרנו.

חלק מכל אחד מאיתנו נרצח ביום הארור ההוא ולא ישוב עוד. החיבור המיוחד הזה שיש לנו, הקיבוצניקים, שורף עכשיו מבפנים ולא נותן לנו מנוח.

אנו כואבים את כאבם כאילו שלנו הוא. כאב הנרצחים והחטופים, המשפחות שנקרעו וחורבן הקהילות. עמל כפיים של עשרות שנים - נמחק ברגע.

ומתוך הכאב הגדול מגיח הכעס. אבל הוא, אין לו מקום עכשיו כשחיילנו נלחמים בעזה. אז הוא מרוסן: מדינה שלמה חורקת שיניים וממתינה שאחרי שנבוא חשבון עם המרצחים, גם ההנהגה המדינית והצבאית שלנו תיקח אחריות על ההפקרות.

יש כאן שבר חסר תקדים באמון שלנו. חברינו נותרו חשופים ללא כל הגנה ונשחטו בביתם. המציאות הפכה לאשליה שהתנפצה לרסיסים בפרצוף שלהם ושלנו.

ועכשיו כבר אין ברירה.

המלחמה הזו היא הכרח.

ולצד המלחמה עשרות אלפי פליטים ומפונים זקוקים לבית, לביטחון, למסגרות עבור הילדים ולשקט. כ-90 מתוכם מצאו את דרכם אלינו ואנו שמחים ונרגשים לארח אתכם כאן ולספק תחושה של בית ככל שרק ניתן.

ולצד האובדן והשכול, ישנם סיפורי גבורה נועזים של חיילים ואזרחים, כיתות כוננות ושוטרים שחרפו את נפשם על הגנת הישובים ושחרורם מיידי המרצחים.

ובעורף – העם השסוע והמפולג ידע לשים את המחלוקות בצד ולהתגייס. אזרחים רבים פותחים את הלב והכיס ומסייעים לכל מי שרק צריך - בעורף ובחזית הלחימה. התרומות הגדולות מחממות את הלב ומפיחות בו תקווה.        

"אחים לנשק" הפכו ברגע מגוף הלוחם במדיניות הממשלה לגוף התומך בחיילים בכל וואקום שנוצר עקב גיוס המילואים ההמוני. מרגש עד דמעות לראות את רוח הנתינה שגם בקיבוצנו שותפים רבים לה.

אנו נושאים תקווה שהניצחון יגיע במהרה שהחטופים יוחזרו במהרה למשפחותיהם הנושאות בסבל בלתי אפשרי ושחיילנו יחזרו שלמים ובריאים.

עילם

0

יש להתחבר כדי להגיב

מתנדבים ומתנדבות | לקט תמונות

< דפדפו ימינה ושמאלה בגלריה >

ניתן להגדיל את התצוגה בתנועת צביטה נפתחת

התמונות באדיבות המתנדבים.ות


מאז פרוץ המלחמה ולאור התפקוד הלקוי של גופי המדינה הרשמיים, קמו התארגנויות אזרחיות רבות.

רוח ההתנדבות מורגשת היטב גם בקרב חברי וחברות גן שמואל, בני נוער וילדים. פינה זו מוקדשת להם.

לפניכם לקט תמונות של המתנדבים והמתנדבות שלנו: חניכי הנעורים והמדריכות במרוץ למען החטופים בחוף הזהב בקיסריה | שי גולדשטיין, ליאת קלי קוגן ורוני סופר בקטיף אבוקדו בגד"ש | נתי גולדשטיין, נועה אסייג ואחותה, קארן אייזנברג, שרה ליזון, נועה שפירא ושי גולדשטיין במשק באחיטוב | לורה ושמעון כהן בקטיף קלמנטינות במושב אביגדור | יזהר אלדן, שרון בארי ויפתח צפוני בשדה ניצן (והפסקת קפה עם בוגי יעלון) | עמוס גיל ומורדי חיימי במתחם המקלחות הניידות במושב תלמי ביל"ו | מורדי חיימי במרלו"ג סודה סטרים ברחובות וחלוקת משקפיים טקטיים לחיילי העוטף. 

זוהי טעימה קטנה בלבד!

שלחו לנו עוד תמונות מההתנדבויות שלכם.ן ונשמח מאד לתת להן את הבמה בעלונים הבאים.

יישר כח!

0

יש להתחבר כדי להגיב

100 ימים בשבי עוצרים הכל


< דפדפו ימינה ושמאלה בגלריה >

ניתן להגדיל את התצוגה בתנועת צביטה נפתחת

התמונות באדיבות עמוס גיל ונתי גולדשטיין 


ביום ראשון (14.01) בשעה 11:00 הצטרפנו ליוזמה ארצית רחבה שעצרה כל שיגרה כדי לציין את הלא יאמן – 136 א.נשים עדיין חטופים בעזה !

עמדנו במעגל על רחבת הדוכן, הדלקנו נרות ועמדנו דקת דומייה. לאחריה הקראנו שיר (מצורף מטה) וערכנו סבב של הקראת שמות כל החטופים והחטופות – אחד אחת.

מתוך 136 השמות רק 100 נותרו בחיים וגם מתוכם נרצחו עוד שניים השבוע. שרנו יחד את 'אלי אלי... ורק השמיים תפילת האדם'. ממש אפשר היה לחוש את הכאב המשותף ובאווירת ההתמסרות שנוצרה לעמוד לצידם של החטופים, צעדנו לעמידה שקטה מול הכביש הראשי, אוחזים בשמות.


על דרך הטבע | דליה רביקוביץ


אדם יוצא בבוקר או בצהרים

או בערב

מביתו נעלם

מה פרוש נעלם?

והרי מי שאינו כאן נמצא שם.

אבל נעלם כפשוטו נעלם.

פרושו נוטש פרוש נטוש

פרושו הלך לכל הרוחות.

וזה ההסבר על דרך הטבע:

חושך על פני תהום.

ושם המקום נקרא עולם

על דרך ההעלמות.


(מתוך: "דליה ריבוקוביץ - כל השירים")

0

יש להתחבר כדי להגיב

רגע של נחת | אחד משלנו

הביאה לפרסום: עינת ילין


עם תחילת הלחימה בדרום, גוייס עומר ילין למילואים.

הזמר אהוד בנאי הגיע להופיע בפני החיילים והעלה את עומר לנגן איתו על הבמה. בסרטון המצורף מעלה תוכלו לראות חלק מהביצוע לשיר "בלוז כנעני".


תודה לכל מי ששומר עלינו

וסוף שבוע שקט

0

יש להתחבר כדי להגיב

אומרים.ות תודה | פינת הפירגון

< דפדפו ימינה ושמאלה בגלריה >

ניתן להגדיל את התצוגה בתנועת צביטה נפתחת


תודה


רונן ואני נפעמים מהקהילה העוצמתית שיש לנו כאן, שקיבלה את משפחתנו בחיוך ולב פתוח.

כשראיתי את תמונתם בבוקר השבת הארורה, בפנים לבנות ופחד בעיניים, עם תינוקת בת חודש וחצי על הידיים ושתי בנות קטנות מבוהלות ומפוחדות, לא חשבתי פעמיים ואמרתי להם לבוא לכאן מייד. בעזרתו של ליאור גולדשטיין קיבלנו דירת אירוח עבורם ועוד הרבה פניות מחברים שפתחו את ליבם וביתם והזמינו אותם אליהם.

לאט לאט הם התאקלמו אצלנו בקיבוץ, הצבע חזר להן ללחיים והבנות מרגישות ביטחון וכובשות את הלבבות של כולנו.

כשפתחו את מערכת החינוך הזמינו אותן לגן פרפר ולגן שיבולים ואת האם והתינוקת לבית המחבק של גומות חן.

בנוסף לכל אלה, הקהילה ממשיכה לעטוף ולחבק, להביא עוגות בשבת, לחם בחמישי, טיולי קלנועית אחה"צ, הזמנה לחברות מהגן ועוד.

רוצים לומר לכם תודה אישית בשמנו ובשם משפחת בניהו המורחבת על היכולת להיות בנתינה ולב נדיב.

רונן ואיה בניהו


חברות וחברים - זה המקום לומר תודה או מילה טובה! ניתן לצרף תמונה או סרטון קצר.

הבמה לרשותכם ולרשותכן.

איזה כיף! אני רוצה לפרגן

0

יש להתחבר כדי להגיב

מהנעשה בספריית הילדים | עדכון

< דפדפו ימינה ושמאלה בגלריה >

ניתן להגדיל את התצוגה בתנועת צביטה נפתחת


תודה רבה לחן אסייג שהתארח אצלנו בספריה והקריא לנו את הספר אבא עושה בושות מאת מאיר שלו.

אנו שמחים תמיד לארח קוראים.ות מתנדבים.ות לשעת סיפור!


בעקבות הבקשות הרבות שלכם אני אוספת לכם עותקים של ספרי הארי פוטר והם בקרוב יגיעו לספריה. 

יש למה לחכות!


בגלריה מעלה תוכלו לראות את הספרים החדשים שהגיעו אלינו וכן את דף ההשאלות החדש בו אתם מוזמנים להירשם אם לקחתם ספר כשהספרנית לא נמצאת.

תודה על שיתוף הפעולה.


להתראות ושבת שלום,

עינת בן-זאב

0

יש להתחבר כדי להגיב

מהנעשה בבית נחמה | עדכון

< דפדפו ימינה ושמאלה בגלריה >

ניתן להגדיל את התצוגה בתנועת צביטה נפתחת


חברות יקרות וחברים יקרים


בגלריה מעלה תוכלו לצפות בתמונות מפעילות הבית השבוע: בסדנת היצירה עם אורית קוליקובסקי, הכנו פסיפס חופשי על צלחות ואריחים. בסדנת הקרמיקה עם מיכל שבולת הצטרפנו לפרויקט הארצי והכנו לבבות וכלניות לתושבי הדרום. אלן ווקר הביא לנו מרוח-התיאטרון כשקרא בהומור וברגש קטעים ממחזותיו של חנוך לוין. אברמלה פרנק סקר בהרצאתו המעניינת את המצב המדיני והציג נקודות למחשבה על עתידנו.

הפעילויות הקבועות התנהלו כסדרן: תשבצים וחידונים עם נתליה גולן ושיעורי ההתעמלות עם המורים והמורות הנהדרים והמסורים שלנו - אריאל שבולת, אירית רדו, איה גולן-בניהו, אדוה רוטלידג' וערן צנטנר.

מצורפת תכנית הפעילויות לשבוע הבא. היא אינה מחייבת הגעה לכלל הפעילויות וניתן לבחור לאילו מהן להצטרף.

בימים מורכבים אלו, בית נחמה פתוח כרגיל על שלל פעילויותיו.

גם אם אינכם מבאי הבית הקבועים, אנו מזמינות אתכם להצטרף אלינו בכל עת לאתנחתא קלה.

כתמיד, עותק מודפס של לוח הפעילות ניתן לקבל אצלנו.


שבת שלום,

צוות בית נחמה

0

יש להתחבר כדי להגיב

מבעד למילים | ליאן מילגרם


יזכור | ניסים מנחם


יזכור עם ישראל את בניו ובנותיו,

זיכרון שלא ישכח לעולמי עד, ולדורותיו.

כל אובדן שהפך להרדוף, כל פרח חטוף,

וכל אזרח שהופקר חשוף, כל גפרור שרוף,

ראויים לזיכרון שפוי, במרחב של שיגעון וטירוף.


חודש, חודש שלם מאז אותה שבת. קשה לי אפילו למצוא את המילים שיתארו את מה שאני מרגישה כלפי אותה שבת. חודש מאז שמשהו בנו נשבר ולא יחזור להיות אותו הדבר.

ומה עכשיו? אולי עכשיו נסתכל על העכשיו בעיניים, נעז לומר בקול 'זה כואב'. יש ימים שאני עדיין מופתעת לראות את השמש בשמיים, כאילו איך היא עוד לא נשברת, אומרת 'היום אני לא רוצה לזרוח, כי אין טעם'. והיא כל בוקר בשמיים, מזכירה לי שהיא שם גם כשקשה וכואב. וזה נשמע כמו משהו פעוט, לחשוב על השמש כשמסביב יש כל כך הרבה חושך, פחד ואי וודאות.

אני מרגישה כמו מעין חובה מוסרית בזמן הזה – להצליח להגביר את האור על החושך: אם זה בחיוך, מילה טובה או מעשה טוב למען הזולת (שהוא למען עצמי, שהוא למען הזולת... וחוזר חלילה).

אז ארשום לעצמי שינוי קטן שאליו אוכל להתחייב, להביט אל השמש כל בוקר ולזכור יש גם ביכולתם של בני האדם להפיץ אור.

השיר הבא מדבר על השינוי המיוחל:


הגיע הזמן | ניסים מנחם


הגיע הזמן, וזה ברור ומובן, לחשב מסלול מחדש.

גם אם מוחמד לא בא אל ההר, וההר לא ניפגש.

יבוא יום ונשאל, מי רצח וחמד את כבשת הרש,

עבר כל גבול, כפה את עצמו, ובכח שררה דרש.

 

הגיע הזמן לשנות כיוון בדרך המחשבה,

זמן לקיים שלום בינינו, ולהרבות באהבה.

מהנהר לים, ובכל העולם, בשקט ושלווה,

נשחק אמת או חובה, בין פירוק להרכבה.

 

למשל לשנות את היחס לשלטון, להון ולממון.

שינוי קטן בשם הרעיון, שיפריח את השיממון.

ימין ושמאל עד לאחרון, שינוי קטן שייתן המון.

נפסיק למנות הנהגה מדאיגה,

ונבין שעל גבינו הם עושים חגיגה,

יוצרים כאוס מוחלט, במזיד ובשגגה.


תודה שקראתם ושבת טובה,

ליאן

0
'מדברים שירים' באינסטגרם >

יש להתחבר כדי להגיב

ספרים רבותיי, ספרים | חדש בספרייה


הקוסם | קולם טויבין


תומס מאן גדל בסוף המאה התשע-עשרה במשפחת סוחרים עשירה בגרמניה, בצֵל אב שמרן ומרוחק ואם שמוצאה מברזיל. מאן הצעיר מסתיר את שאיפותיו האמנותיות מאביו ואת נטיותיו ההומוסקסואליות מכולם.

לאחר מותו המפתיע של האב מעז הנער להתמקד בכתיבה. תוך שנים ספורות הוא הופך לסופר המצליח ביותר בתקופתו ובהמשך זוכה בפרס נובל. תומס מאן כותב על עצמו: הרומן "בית בודנברוק" מבוסס על חוויות ילדותו; הנובלה "מוות בוונציה" נכתבה לאחר חופשה באיטליה, שם הוקסם מנער שפגש על החוף; "הר הקסמים" נכתב בעקבות ביקור בסנטוריום. גם על רעייתו קטיה – נערית ומבריקה, בת למשפחה יהודית עשירה – ועל אחיה התאום כתב סיפור פרובוקטיבי. כל אותה העת, כדי לשמור על שלמות המשפחה, הוא נאלץ להיאבק בתשוקותיו הכמוסות ביותר ולהתמודד עם טרגדיות משפחתיות.

כשהיטלר עולה לשלטון בני המשפחה נרדפים, נודדים בין שווייץ, צרפת וארצות הברית ונידונים לגלוּת ממושכת ולחיים ציבוריים, בניגוד לרצונם.

בסגנון שנון ומלא חן מצליח קולם טויבין לנסח תובנות מעמיקות ולחשוף את המסכות שמאחוריהן הסתתר מאן – "הקוסם", כפי שכינו אותו ילדיו. בכישרון רב הוא מזקק דיוקן אינטימי ונוגע ללב של אמן גדול, מהגר בעל כורחו, על רקע השנים הסוערות ביותר במאה העשרים.

קולם טויבין, סופר אירי, מחזאי, משורר ועיתונאי, חיבר ספרים רבים וזכה בשלל פרסים על יצירותיו.


בספרייה מחכים לכם ולכן מגוון ספרים נוספים להשאלה. לעיון ברשימת הספרים החדשים, כולל תקצירים, לחצו על הקישור מטה.

0
ספרים חדשים בספריה (נובמבר) >

יש להתחבר כדי להגיב

רבותיי, ההיסטוריה חוזרת | 1948

חברי גן שמואל מארגנים קייטנה לילדי יד-מרדכי במצפה הימים (אביחיל של היום) | מן הארכיון


השבוע פורסמה באתר הספריה הלאומית כתבה מעניינת: פליטים בארצם: ילדי יד מרדכי מפונים מביתם.

"...לאחר שהייה של שעות ארוכות במרחבים המוגנים, כשמול חלונותיהם נלחמים בעוז חברי כיתת הכוננות לוחמי מג"ב בודדים במחבלים חמושים שביקשו לפרוץ לקיבוץ, פונו תושבי יד מרדכי מבתיהם, לתקופה שאורכה עדיין אינו ידוע. לכאורה אפשר היה להניח שמדובר ב"חוויה" של פעם בחיים, אבל לא, עבור ותיקי הקיבוץ זו אינה הפעם הראשונה בה הם משאירים מאחור את בתיהם, בלי לדעת מתי, אם בכלל, ישובו."


בפעם הראשונה שזה קרה, לאחר עצירות ביניים בגברעם וב"מצפה הימים", הם הגיעו לגן שמואל.

מאיר בראון מספר כי במהלך מלחמת השחרור פונו ילדי קיבוץ יד מרדכי הכבוש לבתי הילדים שלנו לתקופה של שבעה חודשים, במהלכה עברו ילדי גן שמואל לבתי ההורים בדירות של 30 מ"ר.


"...ואז יצאו חברי יד מרדכי לגלות שנמשכה זמן רב. בתחילה חלקו את הילדים: הגדולים עברו לקיבוץ גן שמואל ואילו התינוקות והאמהות שהו בקיבוץ מעברות. 

בגן שמואל ניסו להחזיר את הילדים לשגרה כלשהי. הוקם בית ספר, והוקצתה להם מורה במקום המורה הוותיק שלהם שנפצע בקרב. הם התאהבו מהר במורה, אבל ילדי גן שמואל לא תמיד קיבלו אותם בסבר פנים יפות ונהגו להציק להם. בית ספר. קטטות ילדים. שגרה בצל המלחמה. 

מאוחר יותר, עברו כולם יחד לחוות עלי קאסם, שם החלו לשקם את ענפי המשק ולקיים שגרה קיבוצית חדשה."


הביא לפרסום: מאיר בראון

0
לכתבה המלאה >

יש להתחבר כדי להגיב

נקודה למחשבה | גלעד קאלך


חידת תרתי משמע


בית, התנהגות וחשיבה על הקיבוץ.
המפעל הדרומי שכבר שב לעבודה
מוציא מהפה את הדתי
ומכניס את הראשונה לסחרוף.

(4,4)


שלחו את התשובה למייל שלנו:
AlonGS@ganshmuel.co.il

בין הפותרים.ות נכונה יוגרל שי צנוע
שיחכה לזוכה בתא הדואר


פתרון החידה הקודמת: דניאל הגרי

השיבה נכונה וזכתה בהגרלה: אורלי נאור

0

יש להתחבר כדי להגיב

השיבוץ הקרוב | שיבוץ ג'

שישי-שבת, 10-11.11


השיבוץ הבא | שיבוץ ד'

שישי-שבת, 17-18.11

0
ללוחות השיבוצים | 2023 >

יש להתחבר כדי להגיב

זה הכל להפעם


תודה לכל מי שנתנו יד להוצאת העלון


ככל והדבר אפשרי, העלון מנוסח
באופן המתאים לכל המינים.
במקרים בהם הנוסח איננו כזה,
אנא קבלו זאת בהבנה.


תגובות, שאלות, רעיונות ושאר ירקות
יתקבלו בברכה כאן או במייל:
AlonGS@ganshmuel.co.il

להתראות בעלון הבא,
איילת ייטב

0
לכל העלונים >

יש להתחבר כדי להגיב

דילוג לתוכן