עלון קיבוץ גן שמואל

גיליון 90 | 24.05.2024


פריחות מיוחדות לעת ערב

משולחן המזכירים | איריס ועילם


חברות וחברים יקרים


ברצוננו לעדכנכם במספר נושאים שאנו עוסקים בהם בימים אלה:


תקנון קליטה, דמי קליטה וקליטה בזוגות


ביום שני הקרוב (27.5), תתקיים בבית אורי בשעה 20:30 שיחה פתוחה חשובה על ענייני קליטה.

באתר הקיבוץ, במקומי, במשרד של סנדרה ועל גבי לוחות המודעות נמצא כל חומר הרקע לקראת השיחה.

שני נושאים על הפרק:

קליטה בזוגות או באופן דיפרנציאלי – בנושא זה המזכירות לא הגיעה להסכמות רחבות וכיוון שהנושא מעורר גם מחלוקת ציבורית, הוא יגיע להכרעת הציבור. בשיחה נסביר את הנושא ונציג את הטיעונים של כל צד. חברים מוזמנים להביע את עמדתם ולנסות להשפיע על דעת הציבור לפני שהנושא יגיע לשיחת הקיבוץ ולקלפי. דמי קליטה – בנושא זה המזכירות השקיעה מספר ישיבות ובחשיבה יצירתית מביאה הצעה המגשרת על הפערים שהיו בשנה שעברה. ההצעה היא תוצר של תהליך הסכמות רחבות שנעשה במזכירות והיא מאפשרת בחירה בין 2 מסלולים בתקופת הקליטה המשפיעים באופן משמעותי על דמי הקליטה. מומלץ לקרוא את החומר (הוא לא רב ולא מסובך) ולהגיע לשיחה לשמוע ולהשמיע!


סמינר נקלטים


בימים אלה מתקיים בהפקת ועדת קליטה סמינר נקלטים. הסמינר מורכב מחמישה מפגשים בימים חמישי ושישי ומשתתפים כ- 20 נקלטים ובני/בנות זוגם.ן. במהלך המפגשים הנקלטים פוגשים את ממלאי התפקידים השונים, לומדים על המבנה הארגוני של הקיבוץ, איך הוא עובד מבחינה חברתית (ועדות, דמוקרטיה ישירה וכו'), מבנה המשק, המפעל, קרן מילואים ועוד. בנוסף, גם עוברים משחק חווייתי של תחרות ברחבי הקיבוץ דרכה לומדים קצת על ההיסטוריה והמבנים השונים וגם נפגשים עם חברים שבעזרת הקיבוץ הגשימו חלומות.

האווירה טובה והמפגש עם הנקלטים ממלא אותנו באנרגיות ובתקווה.

כל הכבוד לוועדת קליטה האלופה!!!


אירוח מפונים בשנה הבאה


נושא משמעותי הנוגע באוכלוסיית המפונים המתארחת אצלנו. כ- 40% מהם מתכננים לשוב הביתה בתחילת או במהלך הקיץ. כ- 60% מבקשים להישאר תקופה נוספת של מספר חודשים עד שנה על-מנת להתארגן על החיים שלהם מחדש. חלקם לא יכולים בכלל לחזור הביתה. המזכירות קיימה דיון ראשון בנושא אליו הוזמנו נציגי הדיור והחינוך. בתחילת הישיבה גם הוזמנו שלושה מתארחים לספר את הסיפור שלהם ואת הצרכים שלהם לשנה הבאה: יאיר פז מדפנה, הילה בליזובסקי מסער ודניאל כהן מאופקים. הרצון לסייע גדול ולצידו גם האתגרים של הקצאת דיור ומקומות בחינוך עבור הילדים. הדיון לא הסתיים ויימשך בתחילת שבוע הבא. אנו מקווים שתחושת המחויבות של כולנו והרצון לסייע תסייע לנו למצוא פתרונות עבור כל מי שמבקש להישאר.

מצורפים בהמשך דבריה המרגשים של שרון פרידמן מיד מרדכי – דברים שהוקראו בפתח הישיבה.


יש כמובן עוד נושאים רבים שאנו עסוקים בהם אבל נסתפק בכך הפעם.

שבת שלום,

איריס ועילם.

0

יש להתחבר כדי להגיב

משולחן המזכירים | דבריה של שרון פרידמן מיד מרדכי


קהילה יקרה,


אני שרון מיד מרדכי, אני מורה לאמנות בתיכון ומלמדת כרגע בבית הספר לתלמידים המפונים של חוף אשקלון.

אני נשואה לבן שאתם מכירים כקופו, מורה דרך וקצין מודיעין. שרת 4 וחצי חודשים ולפני שבועיים התנדב לחזור לשרת במשרה חלקית.

מהרגע שהוא חזר אל המשפחה ויכולנו להתחיל לחשוב על עתידנו אנחנו מחפשים איפה נגור בשנה הבאה ואיפה ילמדו הילדים. ובימים אלה מסתמן שאולי אפילו מצאנו. בין משמרות בחמ"ל קופו קופץ לבדוק דירות בחלק השקט של הדרום, אבל כלום עוד לא בטוח.

הקטע הזה נכתב עבור המזכירות היקרה שלכם כשדנה בעניינו. וקיבלתי את הזכות לשתף אותו עם כולכם.

אני מודה לכם על השותפות.


הבית שלי עומד ריק ואני מכתתת רגליים בכל הארץ לחפש לי בית אחר.

בבית שלי, ביד מרדכי, יש 4 חדרי שינה, 3 מרפסות, 2 מקלחות וממד 1.

ודשא אינסופי בכל צבעי הקשת

ומכונת כביסה שגם מייבשת

וכיריים אינדוקציה ומשכנתא נוחה

וסבים קרובים במרחק הליכה.

 

ושם אף אחד לא יגיד לי שאני לא שייכת

כי סבא שלי נלחם על הקיבוץ וסבתא ניקתה נשק.

אבל שם אי אפשר לעשות בעיות, כי מספרים להורים שלי שמבקשים התנצלויות.

ופה אף אחד לא מכיר אותי ואני לא של אף אחד, ואם עשיתי פאדיחות הם שלי בלבד.

 

כאן ארבעתנו בדירת חדר עם מחיצה,

אבל יש לי חדרוכל גם בבוקר ומכבסה.

וצל אינסופי של עצים עתיקים.

ולילות שקטים.

 

שקטים מפיצוצים אבל לא מדאגות- פה צריך לרוץ למקלט אם יש אזעקות.

אבל אין

ואם יהיו נסתלק לממד ה-1

שבו לא היינו 8 חודשים

כי אי אפשר להרים למקלט 2 ילדים לבד כשהבעל במילואים.

 

ויש באויר תחושה של סוף העולם.

יש תחושה של  הלכה לנו המדינה.

יש תחושה של  אין עתיד לעם היהודי ושכל החיים מלחמה.

יש תחושה של  אולי לא נעשה עוד ילד בעולם הדפוק הזה.

יש תחושה של צריך לעשות עוד ילד, כדי שיהיה לילדים הרבה גיבוי, בעולם הדפוק הזה.

יש תחושה של  סוף העולם.

 

אבל אין ברירה,

יש לנו ילדים לגדל מאושרים,

גם אם לא בקיבוץ שבו היינו מאושרים עד עכשיו.

 

ומתוך הסוף הזה אנחנו צריכים להתחיל חיים חדשים.

כל הקיבוצים תפוסים. מלאים בקיבוצניקים שמחפשים לעצמם קיבוצים בטוחים.

כל בתי הספר הטובים מלאים, כי לקח לנו קצת זמן להכיר בזה שלא נוכל לחזור לטובים והמוכרים.

 

הבן שלי התחיל השנה כיתה א' שלוש פעמים ועבר שלוש דירות ושרד שני "מפגשים".

ואולי נחזיר אותו הביתה במקום לחפש חדשים?

אבל איך אני אוכל להשכיב אותו לישון במיטה שעליה דמיינתי את כל מה שדמיינתי שיקרה לנו במשך 12 השעות שישבנו עליה ב 7.10?

 

ובכלל איך נרדם בלילות כששוב סוללה של תותחנים צומחות לנו בשדות?

וכשהפיצוצים ירעידו לי את החלונות אני לא רוצה להתנחם בזה שזה אש כוחותינו.

שהפעם לא ירו עלינו.

היינו רגילים כבר כמה שנים שיורים עלינו בחגים.

היינו רגילים כבר כמה שנים שכשמתחמם עולים על מזוודות ומתחפפים.

היינו קוראים לזה חג הקסאם ועושים מזה חופשה משפחתית.

 

אבל באותה השבת, בערב, כשהגענו למקום מבטחים,

מריחים מעשן, דואגים להורים,

בעלי נתן לנו נשיקה ועלה על מדים,

זועם על המדינה שהוא כל כך אוהב.

ומאז החופשה המשפחתית שלנו מתמלאת ומתמלאת באתגרים.

 

דור רביעי ביד מרדכי וחושבים לא לחזור לקיבוץ.

אל תספרו לקהילה בבקשה,

עצוב להם גם ככה לחזור למציאות החדשה.

ואין לי לב להגיד להם שאני לא חוזרת,

שאני מחפשת לי מציאות אחרת.

 

ובבקשה אל תגידו לבית שלי,

120 מטר גודלו אבל הוא בעצם תינוק, בן שנתיים בלבד.

וחיכינו לו 7 שנים

ובנינו אותו בשביל הילדים

ודמיינו איך נהיה בו יחד זקנים

והקפדנו לא לריב עם השכנים כי אולי הם יחיו לידינו כל החיים.

 

ובבקשה אל תגידו לסבים שאנחנו לוקחים להם את הנכדים.

ואל תגידו לילדים שאנחנו מזיזים אותם למקום שבו הם יהיו שוב חדשים,

הם אוהבים נורא לישון איתנו בחדר כבר חודשים.

 

זה לא נוח

זה קשה נורא

זה עצוב וזה מתיש.

וזה מאוד לבד

ככל שהזמן עובר אנחנו נשארים הבעיה של אף אחד.

אבל מזל משמים שלא הייתי במלון וכשכולם כבר נשברו, מהצפיפות ומהסטרס

ופשוט חזרו לגור תחת אש - לי הייתה כאן פינה שקטה לחשוב.

 

ומזל משמיים. הילדים שלי חיים בינתיים כאן בעולם השפוי  שלכם.

ולא יודעים שהחברים שלהם מתרגלים בפעוטון ירידה למקלטים.

לא יודעים שאצל בני הכיתה נרצחו השכנים.

לא יודע שהמדריכה של דואון א-ב איבדה את אחיה ומחכה שאולי יחזירו מהשבי את השני.

לא יודעים שסבא של ניר ורוני חטוף.

לא יודעים.

ואם נחזור הם יגלו הכל.

 

הבית היפה שלי, הגדול,

מה ייתן לי עכשיו?

יש בו בידוד מדהים, לא שומעים את השכנים צועקים - אבל שומעים גם שומעים תותחים.

ותריסי אור חשמליים על 8 חלונות - לא מסתירים את החורשה שעוד שרופה מעבר לגדרות.

ומה תיתן לי עכשיו הגדר?

 

20 שנה יורים עלי טילים. אני חושבת שזה הספיק לי בנתיים.

אני מקווה שעוד נחזור ליד מרדכי כשהמלחמה תיגמר, יום אחד.

אבל בנתיים אנחנו מקימים בית חדש לעצמנו.

זה לוקח קצת זמן.

יש לכם קצת זמן בשבילנו?

0

יש להתחבר כדי להגיב

משולחן המזכירות


בישיבת המזכירות שהתקיימה ביום ד' ה-08.05 עלה לדיון נושא דמי קליטה: דיון וקבלת החלטה בהסכמה רחבה.

  1.  

לפרוטוקול המלא >

0
לכל הפרוטוקולים באתר הקיבוץ >

יש להתחבר כדי להגיב

שיחה פתוחה | יום ב', 27.05, 20:30

 

נושאים לשיחה


1. קליטה דיפרנציאלית . בזוגות

2. הצעת המזכירות לשינוי דמי הקליטה בקיבוץ


השיחה תתקיים בבית אורי,

מוזמנים ומוזמנות לשמוע ולהשמיע!

0
לעיון בחומרים לקראת השיחה >

יש להתחבר כדי להגיב

הנהלת המגזר הצרכני | רכז שירותים


בישיבת הנהמ"צ שהתקיימה ביום א' ה-19.05.24 עלה לדיון נושא ענפי המזון – תמונת מצב.

0
לסיכום הישיבה >

יש להתחבר כדי להגיב

מריכוז שירותים | מוקירים תודה

< דפדפו ימינה ושמאלה בגלריה >

ניתן להגדיל את התצוגה בתנועת צביטה נפתחת


חברות וחברים


השבוע נתנו ליהודית גל את ההוקרה לה היא ראויה לאחר עשרות שנים של שירות חברות הקיבוץ היפות.

שבת שלום,

ריכוז שירותים

0

יש להתחבר כדי להגיב

מערכת הבריאות והרווחה | דינה גביש


לחברים שלום


סיכום שנת 2023 בביטוח בריאות בהשתתפות אריה ושי מלמד יועצים, עם צוות הביטוח וקרן מילואים בקיבוץ.


החל מ- 1.2.2023 ועד 2.2028, אנו מבוטחים בביטוח בריאות קבוצתי בחברת הביטוח "מנורה מבטחים", ובתוכנית "קיבוץ בריא". בתוכנית מספר קיבוצים והיא משלבת אותם יחד ברובד קטסטרופות, ובחשבון נפרד של הקיבוץ ברובד המורחב.

הסיכום מתייחס ל- 11 חודשים וכלל בין היתר:

רובד א'- ביטוח קטסטרופות ותרופות מחוץ לסל.

רובד ב'- רובד מורחב- כיסוי ניתוחים וייעוציים.

חשוב לציין ששנת הביטוח הראשונה הינה תקופת אכשרה, לחברי הקיבוץ המבוטחים. בשנה זו לא היינו זכאים למלוא הכיסויים הביטוחיים, וניתן לציין שעיקר התביעות היו בתחום הייעוץ הרפואי ובדיקות אבחנתיות.

סה"כ פרמיות ששולמו ע"י הקיבוץ למנורה הן 808,508 ₪, מתוך סכום זה 57,964 ₪ זהו סכום שחוזר לתקציב הקיבוץ מאחר ושולם עבור בנים במסלול צעירים ואחרים.

סה"כ העלות לשנת 2023 עומדת על 750,544 ₪

סך התביעות שהוחזרו ממנורה 128,323 ₪

פרמיה: בשנה הקרובה (1.5.24) הפרמיות יורדות ב- 10% .

החל ממרץ 2024 לאחר סיום תקופת האכשרה, אנו זכאים להגיש תביעות לכל התחומים  הכלולים בסל הביטוח, לרבות ניתוחים בבתי חולים פרטיים, שכבר עתה מיושמים. יש לציין ששבעים אחוז מהתביעות בביטוחים הן לגבי ניתוחים. תחום זה ניתן לנהל ולהגיע לניצול מיטבי של הביטוח. הביטוח מאפשר טיפול אצל מנתחים שלהם הסכמים עם חברת הביטוח וקובע מסגרת ברורה עבור המבוטחים.


אנו מבקשות לחדד מספר נהלים:


  • את כל התביעות  למנורה יש להגיש אך ורק דרך אחראית הביטוח הבריאות (סיגל שיינקמן).
  • ניתוח בבית חולים פרטי מחייב אישור מראש של מנורה ולכן יש חשיבות רבה בהגשה נכונה של הניירת.
  • בכל מקרה תביעה, יש לצרף : קבלה, סיכום ביקור רופא, ומסמכים רפואיים לפי דרישות הביטוח.
  • ייעוצים פרטיים - ניתן לקבל החזר על יעוץ מכל רופא ממוחה, החזר לחבר עד 800 ₪.
  • חוות דעת שניה - ניתן לקבל החזר על ייעוץ מכל רופא מקצועי, החזר לחבר עד 1200 ₪.

נשמח לעמוד לרשותכם וללוות אתכם בתהליך על מנת למצות את הזכויות העומדות לרשותנו. 

 בברכה, סיגל שיינקמן ודינה גביש

0

יש להתחבר כדי להגיב

צוות בריאות ורווחה מודה לאסתי ינאי


התכנסנו להוקיר ולומר תודה לאסתי לאחר 52 שנים בהן עבדה כאחות במערכת הבריאות בקיבוץ, ובבתי אבות מחוץ לקיבוץ, כאשר במהלכן השתלמה בגריאטריה וניהול בתי אבות. אסתי עבדה במהלך השנים כאחות במרפאה, ניהלה כ- 17 שנים את בית דורות ובשנים האחרונות עבדה במרפאה כמתנדבת של הכללית וכל בוקר התייצבה במרפאה ללקיחת הבדיקות. אסתי יקרה, מודים לך על כל שנות העשייה המקצועית והנתינה מכל הלב, בהערכה רבה, והצלחה בכל אשר תבחרי לעשות בהמשך. צוות בריאות ורווחה.
0

יש להתחבר כדי להגיב

מהנעשה בנעורים | טקס יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל


לפניכם סרטון מטקס יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל 2024, שקיימו הנעורים.

צילמה וערכה: נורית קישיק

0

יש להתחבר כדי להגיב

מופע שירי הכבש השישה-עשר

ניתן להגדיל את התצוגה בתנועת צביטה נפתחת


לפניכם סרטון מופע השירים של הכבש השישה-עשר שקיים ההרכב הבוגר של הנעורים.

צילמה וערכה: נורית קישיק

0

יש להתחבר כדי להגיב

מהנעשה בספריית הילדים | עדכון

< דפדפו ימינה ושמאלה בגלריה >

ניתן להגדיל את התצוגה בתנועת צביטה נפתחת


לחברים שלום, בקרוב נזמין ספרים חדשים לספריה אז אם יש משהו שאתם רוצים לקרוא וחסר לכם מוזמנים להציע.


להתראות וחג שמח,

עינת בן-זאב

0

יש להתחבר כדי להגיב

הזמנה | תרבות גן שמואל

ניתן להגדיל את התצוגה בתנועת צביטה נפתחת


"דילן בדרכים"


יונתן זילברשייד שר, מנגן ומספר בוב דילן.

ערב מחווה מיוחד ואינטימי לגדול כותבי השירים של ארה"ב במאה ה-20.

בוב דילן -

סמל מוזיקת הפולק-רוק של צפון אמריקה, וזוכה פרס נובל לספרות, הוציא עד היום כ-40 אלבומי אולפן, כתב והלחין מאות שירים, והשפיע מוזיקלית ותרבותית על דורות שלמים.

יונתן זילברשייד -

מוזיקאי ויוצר ישראלי, עם הגיטרה והמפוחית, מבצע את מיטב השירים ומספר עליהם ועל חייו של דילן לאורך למעלה מ-5 עשורים (!!) של יצירה.

ערב שישי 24/5/24 ל"ב בעומר

התכנסות: 20:30

תחילת מופע: 21:00

ברחבת הדק

0

יש להתחבר כדי להגיב

הזמנה למפקד אש

ניתן להגדיל את התצוגה בתנועת צביטה נפתחת


בשבת הקרובה (25.05) מפקד אש לכבוד ל"ג בעומר.

התכנסות ב- 19:45 במגרש חנייה

מחכים לראותכם

0

יש להתחבר כדי להגיב

הגלריה לאמנות | אורית קוליקובסקי

ניתן להגדיל את התצוגה בתנועת צביטה נפתחת


תערוכה בגלריה לאמנות:

היספיקו החיים

דנה בהרב


מוזמנים לשיח גלריה עם האמנית דנה בהרב ביום שבת 25.05 בשעה 12:00


שעות פתיחת הגלריה

שישי, שבת | 11:00-14:00

וביום שלישי (בחג) - 23.04


מוזמנים ומוזמנות באהבה

אורית

0
לדף הפייסבוק של הגלריה >

יש להתחבר כדי להגיב

בית | סרט בהיכל התרבות מנשה יום ב', 27.05.24 20:30


צעיר חרדי שזה עתה התחתן, חולם לפתוח חנות מחשבים בשכונה חרדית בירושלים.

עד מהרה הופך חלומו למאבק מתמשך מול הממסד החרדי בשכונה, הרואה בו ובחנותו איום קיומי.

המאבק הופך לאלים, מעמיד למבחן הרה גורל את יחסיו עם רעייתו ומשפחתה ומטלטל את עולמו של הגיבור שחווה על בשרו את מחיר הבחירה.

מבוסס על סיפור אמיתי.


לרכישת כרטיסים ופרטים נוספים

לחצו כאן

0
ללוח המופעים המלא >

יש להתחבר כדי להגיב

ברית האהבה והשלום | ספר על הרב שמואל מוהליבר


ערך: אברהם מוניץ, מבוא: אחיעזר ארקין,  הוצאת  “מגיד” ו”ציוני דרך”.

“מפני מה  נבחר משה רבנו שהיה כבד פה ולשון, להיות רועם  ומנהיגם של ישראל, להוציאם מארץ מצרים  ולהוליכם לארץ-ישראל?”

תוך כדי מלחמת “חרבות ברזל”  ראה אור הספר “ברית אהבה ושלום”, ובו כתבים של הרב שמואל מוהליבר  שנאספו מתוך אגרות, עיתוני המאה ה-19, ומחקרים ישנים. העורך אברהם מוניץ, פסיכולוג קליני במקצועו, קיבל את העותק הראשון כששירת במילואים ברצועת עזה.

למרות שרבה הייתה השפעתו של הרב מוהליבר על בני דורו והדורות הבאים, דמותו כמעט הודחקה מהזיכרון הלאומי משום שייצג שני תחומים מנוגדים: הוא היה רב ופוסק הלכה בקהילות חשובות, וכן ממנהיגיה הבולטים של תנועת “חיבת ציון”.

רוב יהודי מזרח אירופה אותם ימים היו יראי שמים, וגרסו שעליה לארץ תיתכן רק כשיבוא המשיח. הרב מוהליבר  לעומתם, הטיף לעליה מיידית לארץ כדרך ההכרחית והיחידה להבראת העם מהגלות.  הוא היה בין הרבנים האורתודוקסים הבודדים שתמכו  בתנועה הציונית, ומאידך השפיע על מנהיגים חילוניים למנוע פגיעה בדת, ועל אנשי הברון הירש שיסייעו לעליית יהודים לארץ במקום לארגנטינה.


לקריאה נוספת לחצו ‘עוד’

עוד

הספר "ברית האהבה והשלום" ראה אור מכיוון שרוב כתביו של מוהליבר אבדו. בפעם הראשונה  (1890) נאלץ לשרפם בעקבות הלשנה לשלטון הרוסי  שאסר על פעילות לאומית של מיעוטים.  לביתו בביאליסטוק הגיע באישון לילה אחד מפעילי "חיבת ציון", העירו משנתו, "ויחדיו השלכנו חבילות חבילות מכתבים וכתבים הנוגעים לחיבת ציון אל התנור המוסק לאפיית חלה לשבת. לבי התפקע והתכווץ בקרבי למראה אותיות  הפורחות מן הנייר הבוער באש, אותיות שהיה בהן חומר יקר לתולדות תנועת התחייה בראשית יצירתה"   (עמ' 49), בפעם השנייה הכתבים שהצטברו לאחר מותו והוכנו כבר לדפוס, הושמדו כשנערכו פרעות בביאליסטוק (1906).

הרב שמואל מוהליבר הטיף בכתביו להתנער מאורחות חיי הגלות, לא לרמות את הגויים, לרכוש מקצוע, ללמוד את שפות העמים, להתגייס לצבא הרוסי ולא להשתמט, כי בלי חובות לא תהיינה גם זכויות.   

המבוא הנמשך על פני כשליש ספר, נכתב בידי אחיעזר ארקין, מהמדרשה למורשת הציונות "ציוני דרך" במזכרת בתיה, ונין לאחד הראשונים. לאחר המבוא הכולל נספחים רבים, מפרט העורך אברהם מוניץ  את רעיונותיו של מוהליבר, לפי נושאים: "היראה וההשכלה", "המחשבה והמעשה", "היחס לגויים", "ענייני חינוך ותרבות" ועוד. בפרק "אושר האדם" מוהליבר מדגיש את חשיבותה של עבודת כפיים: "מדוע זה מאסו בני עמנו בכל מלאכת יד? אבותינו הראשונים היו עובדי אדמה ורועי צאן, מגדולי חכמי התלמוד ז"ל היו בעלי מלאכות שונות, וכל זה לא האפיל על זוהר מעלתם, ונהפוך הוא, כי על חוכמתם הרבה נתּוֹספו טהרת הלב ומנוחת הנפש. ורק אנחנו כלימה תכסה את פנינו  ללמד את בנינו אומנות... הלא חז"ל אמרו "גדול הנהנה מיגיע כפיו יותר מירא שמים" (עמ' 171). דרישה זו לא הייתה מובנת מאליה ולכן חזר עליה שוב ושוב והביא נימוקים נוספים: "כי כאשר יהיה בנו חלק גדול של עובדי אדמה, אז לא יאמרו בגויים כי חיים אנו על חשבון אחרים למצוץ את דמם וזיעתם"  (עמ' 311).   רעיון עבודת האדמה  היה חשוב למוהליבר  מנעוריו; הוא גדל בחווה כפרית, וגם לאחר שהוסמך לרב התפרנס מעסק של פשתן ולא עשה את הרבנות קרדום לחפור בו. 

הרב נכבש לרעיון יישוב הארץ ב-1875, במלאת תשעים שנה למשה מונטיפיורי, ומאז היה רעיון זה למרכז חייו. תחילה נפגש עם הברון  רוטשילד בפריס, ומאחר שידע כי רבים הפונים בענייני כספים, הכין שאלה: "מפני מה נבחר משה רבנו שהיה כבד פה וכבד לשון, להיות רועם ומנהיגם של ישראל, להוציאם מארץ מצרים ולהוליכם לארץ ישראל? הרי בתור מנהיג מדיני  היה עליו להיות בדברים עם מלך מצרים, עם שרי המלוכה, ואחד התנאים ההכרחיים בהנהגה מדינית הוא להיות בעל לשון, להשפיע בכוח הדיבור". (עמ' 111)  כשהבחין שהבעת פניו של הברון שתחילה הייתה מסויגת, התרככה קמעה, המשיך ואמר, שגם בקשתו שלו מהוססת ומגומגמת, כי מטרתו לחזק את נשמת העם האומלל שחי כבר אלפיים שנה מחוץ לארצו, וקשה יהיה ליצור בו חיים חדשים, למרות שזה הכרחי. בהמשך לאותה פגישה הסכים הברון לסייע בהקמת יישוב אם,  ייסדוהו עובדי אדמה שומרי מצוות שיפַתחו בה חיים עצמאיים של  עבודת אדמה, ולא ימשיכו לעסוק בפרנסות אוויר.   

לאחר בדיקות ומיונים בחרו הרב ואנשיו עשרה עובדי אדמה  שומרי מצוות מהעיירה פבלובקה, בפלך ווהלין, (כיום לב אזור הקרבות רוסיה – אוקראינה), ונחתם איתם הסכם לגבי אופן הסיוע, זכויותיהם  וחובותיהם. כך הוקמה  (1883) מושבת הברון הראשונה עקרון, שלימים הוחלף שמה ל"מזכרת בתיה" על שם אימו של הברון. האיכרים עמדו בהסכם, למרות קשיי ההתאקלמות והבראשיתיות, הכירו סוגי קרקע והטיפול בהם, ידעו להתמודד בקשיי האקלים, הקפידו לשמור תורה ומצוות, והחלו לפתח את האזור למרות שהיה שונה בתכלית מסביבת מגוריהם בווהלין.  

איכרי המושבות שהוקמו בארץ בשנות השמונים והתשעים של המאה ה-19, סבלו מהגבלות הממשל העותומני, ממחסור, קדחת וסכסוכים עם ערביי הארץ. כמו כן שררה מתיחות בינם לבין חברי היישוב הישן שהאשימום שאינם שומרי מצוות כהלכה. המצב הוחמר בראשית 1889, כשעמדה לחול שנת השמיטה הראשונה. רבני היישוב הישן טענו שיש להפסיק לעבד את האדמה במשך שנת השמיטה, כמצֻווה בתורה, אך האיכרים חששו שאם יעשו כך, כל עמלם עד אז יירד לטמיון  והמפעל הציוני יתמוטט.  

 הרב מוהליבר הבין זאת.

גדולתו כפוסק הלכה התבטאה כשהיה בין יוזמי היתר העבודה בשמיטה, שקבע כי אפשר למכור את האדמות למשך שנה לנוכרי, והנוכרי ימשיך לעבדן, שהרי חובת השמיטה מוטלת רק על יהודים. מוהליבר גם חתם על ההיתר כי ראה בו פיקוח נפש של העם,  שחזר אחרי אלפי שנות תלות לחיים עצמאיים בארץ שהובטחה לאבותיו.

רוב המושבות פעלו על פי ההיתר, אך דווקא איכרי "מזכרת בתיה" שאותם בחר אחד אחד, התנגדו והפסיקו לעבד את האדמה בשנת השמיטה. רבני ירושלים חיזקו אותם, והם המשיכו להתעקש. מוהליבר ניסה שוב ושוב להשפיע עליהם שיקבלו את ההיתר, אך ללא הצלחה, והברון האשים אותם  בעצלנות, ואותו בהפרת אמונים: "אני כותב לרב מוהליבר, מה עושה הרב הזה? אפילו מילה אחת אינו משיב לי... האם הרב שמואל עושה משהו בזמן הזה? כלום! הוא האשם בכל, כי לפי בקשתו עשיתי את הכול. הוא לא אומר כלום". (עמ' 11 מתוך "המעיין" כרך לג גליון ב' טבת תשנ"ג, אחד ממקורות הספר).

מוהליבר  לא אמר כלום, כי לא רצה להסלים את המחלוקת ולגרור אותה לגבהים חדשים. הוא ידע שאם ישיב, יחריף כעסו של הברון על תושבי "מזכרת בתיה,, והכעס הזה עלול להמיט אסון על היישוב כולו. מוהליבר לא חשב על עצמו, אלא על גורל המושבות.   

פרשת היתר השמיטה היא אחת הסיבות שדמותו טושטשה והודחקה, אך לא היחידה.

תוך כדי קריאת הספר, שאלתי מדוע דמותו אינה די ידועה בציבור בארץ, למרות שקיים יישוב אחד על שמו, הקיבוץ "גן שמואל". אברהם מוניץ שערך את "ברית האהבה והשלום" הסביר שאחת הסיבות היא שרוב כתביו של מוהליבר אבדו, ולכן נדחק לצד, לעומת דמותו של הרב קוק; הפרופ' יוסי גולדשטיין, חוקר "חיבת ציון" שכתב ספרים אחדים על הנושא, אמר שבגורל הרב מוהליבר  קיים פרדוקס:  רוב המצטרפים ל"חיבת ציון" היו דתיים אורתודוקסים, ועשו זאת בשל השפעתו של הרב, אך  בהנהגת התנועה עלו המשכילים החילוניים, פינסקר וליליינבלום, ולא מוהליבר, למרות פעילותו הציונית, המשמעותית והמהפכנית.

הרצל כינה את מוהליבר "הציוני המדיני הראשון"  ו"הלב שממנו הוזרם זרם החיים לתנועה הציונית".  הרצל אף פנה אליו לפעול  אצל ראשי  קהילות לרכוש מניות להקמת "בנק אוצר ההתיישבות" ,שמטרתו לסייע למושבות הראשונות.   מוהליבר עשה זאת, והכרוז שהוציא נחשב לצוואתו הרוחנית: "עבודה רבה לפנינו, עלינו לעבוד ולעבוד בלי לאות ובלי הרף, עלינו לעבוד שכם אחד בלי פרוד, באהבה גמורה ובחרות שלמה".

הספר "ברית האהבה והשלום"  ראה אור לפני כחודשיים, לקראת מלאת מאתיים שנה להולדתו של הרב שמואל מוהליבר (ניסן 1824 - ניסן  2024), וחשבתי שכתביו "על ציונות, חינוך מחשבה ומעשה" רלוונטיים גם כיום.

הספר הוזמן ויגיע בקרוב לספריה.

כתבה: רות בקי קולודני

0

יש להתחבר כדי להגיב

מהנעשה בבית נחמה | עדכון

ניתן להגדיל את התצוגה בתנועת צביטה נפתחת


חברות יקרות וחברים יקרים


בתמונות מעלה: שירי ל"ג בעומר עם ליאורה אורן וילדי גן "שיבולים" וסדנת קרמיקה עם מיכל שבולת.
מצורפת תכנית הפעילות לשבוע הבא.

גם אם אינכם מבאי הבית הקבועים, אנו מזמינות אתכם להצטרף אלינו בכל עת לאתנחתא קלה.

התוכנית אינה מחייבת הגעה לכלל הפעילויות - ניתן לבחור לאלו פעילויות להצטרף.


עותק מודפס של לוח הפעילות החודשי ניתן לקבל אצלנו.


שבת שלום,

צוות בית נחמה

0

יש להתחבר כדי להגיב

מהנעשה בגיל השלישי | אלה בראון

< דפדפו ימינה ושמאלה בגלריה >

 ניתן להגדיל את התצוגה בתנועת צביטה נפתחת


סיור וותיקי גן שמואל במוזיאון החאן בחדרה השבוע.

0

יש להתחבר כדי להגיב

נקודה למחשבה | גלעד קאלך


חידת תרתי משמע


מחלקה לפני האחרונה

לצד האות שמסמלת את האל עם חודש עברי.

מדובר באש שהדליקו בקן של הצופים

או במקום שבו כולם מתכנסים ובו נקבע סדר היום הציבורי.

(5 , 4)


שלחו את התשובה למייל שלנו:
AlonGS@ganshmuel.co.il

בין הפותרים.ות נכונה יוגרל שי צנוע
שיחכה לזוכה בתא הדואר


פתרון החידה הקודמת: שבעים ושש

השיבה נכונה וזכתה בהגרלה: ליאור שטיינבוק

0

יש להתחבר כדי להגיב

השיבוץ הקרוב | שיבוץ ט'

שישי-שבת, 24-25.05.24


השיבוץ הבא | שיבוץ א'

שישי-שבת, 31.5-1.6.05.24


0
לתאריכי השיבוצים | 2024 >

יש להתחבר כדי להגיב

זה הכל להפעם


תודה לכל מי שנתנו יד להוצאת העלון


ככל והדבר אפשרי, העלון מנוסח
באופן המתאים לכל המינים.
במקרים בהם הנוסח איננו כזה,
אנא קבלו זאת בהבנה.


תגובות, שאלות, רעיונות ושאר ירקות
יתקבלו בברכה כאן או במייל:
AlonGS@ganshmuel.co.il

להתראות בעלון הבא,
איילת ייטב

0
לכל העלונים >

יש להתחבר כדי להגיב

דילוג לתוכן