עלון קיבוץ גן שמואל

---

בישיבת המזכירות שהתקיימה ביום ד' ה-26.06 עלה לדיון הנושא גן שמואל היום ומחר – דיון על מועד החזרת התהליך.

לפרוטוקול המלא >

---

חברות וחברים שלום

---

למעלה מתשעה חודשים חלפו מאז אירועי ה-7.10 שהפכו את חיינו.

לאחר מספר חודשים בהם היינו בכוננות גבוהה, נכנסנו לשגרה לצד אירועי הלחימה בדרום ובצפון.

ברצוננו לעדכן אתכם בפעולות שאנו עושים על-מנת לשמר כשירות מבצעית וגם לצייד אתכם במידע על פעולות חיוניות שעל כל אחד מכם לבצע על-מנת להיות מוכנים לכל תרחיש.

• צוות כוננות - לאחר ה-7.10 הקמנו צוות כוננות רחב. לאורך כל התקופה הזו, מבצע הצוות תרגילים בהקשר של תרחישים ביטחוניים שונים על-מנת לשמר רמת כשירות גבוהה.
• צח"י נעורים – לאחרונה, הקמנו בשיתוף המועצה, צח"י נעורים. מדובר בקבוצת נערים העוברת בימים אלה סדרת מפגשי הכשרה אשר בסיומם תצטרף לצוותים השונים של צח"י בקיבוץ.
• תרגולי כשירות של צוותי צח"י – צח"י מורכב מצוותי משימה שונים. כל צוות עובר הכשרה ותרגול בהתאם לייעוד ולתפקיד שלו: צוות חילוץ והצלה, כיבוי אש, לוגיסטיקה, רפואה, קהילה/רווחה וחמ"ל. כל הצוותים עברו בחודשים האחרונים תרגילים ברמת הקיבוץ וחלקם גם ברמת המועצה בשיתוף של הצבא.
• תרגילים משולבים - קיימנו גם תרגילים מורכבים המשלבים פעילות משותפת של צוות הכוננות יחד עם צוותי החירום של צח"י בתרחישים של פעילות חבלנית המתקיימת במקביל לעם נפילת טילים או שריפות.
• היערכות לתרחישים של פגיעה בתשתיות לאומיות - לאור התרחישים החדשים שהמדינה עשויה להתמודד איתם במצב של הסלמה, אנו עושים מאמץ לשפר את המוכנות שלנו בתחומי התשתיות של מים, חשמל ותקשורת על-מנת שבעת הצורך נהיה תלויים כמה שפחות בגורמים חיצוניים.

---

ועכשיו אליכם חברות וחברים – אילו פעולות אתם יכולים לעשות על-מנת להיות מוכנים למצב של אירוע בטחוני?

---

1. מקום בטוח - הכי חשוב – דעו לאיזה מקלט / ממ"ד שכן אתם רצים בעת אזעקה! (וודאו שגם הילדים יודעים)
2. תיק חירום - הכינו תיק קטן ליד הדלת ובו: בגד החלפה; מנורת חירום/פנס; מטען לפלאפון; סוללה ניידת לפלאפון (אם יש); תרופות קבועות; בקבוק מים; נשנושים; כלי רחצה בסיסיים; מגבת קטנה; צילום ת.ז., רישיון נהיגה, כרטיסי קופ"ח; קצת מזומן.
3. בבית - כדאי שיהיה אוכל יבש לכמה ימים ועוד אריזות מים.

כיוון שאין אנו יודעים מתי יגיע תרחיש כזה או אחר חשוב שכולנו נהיה מוכנים ככל שניתן.

בהזדמנות זו אנחנו מודים לכל החברים שמגויסים, ללא צו 8, לתרגל איתנו ולהיות קצת יותר טובים מתרגיל לתרגיל.

מבטיחים להמשיך ולעדכן מעת לעת וכמובן שבזמן אמת להעביר לכם את כל המידע שיהיה ברשותנו.

---

ודבר אחרון – הנכם מתבקשים להכניס לנייד את המספר הקווי של צח"י:

04-6320111

המספר כרגע סגור וייפתח בעת חרום. אנו נודיע על כך.

מטרתו של המספר – לאפשר לחברים להתקשר ולהעביר מידע אודות נזקים, שריפות, פגיעות וכל מידע הרלוונטי לצח"י.

ניר בנדק, נירית מזרחי וכל צוותי צח"י וצוות הכוננות

---

לצוות הגן היקר ואנשי החינוך שלנו

---

קצת על שביטים -

השביט שחולף לנו בשמיים הוא לא כמו הכוכבים הרגילים שלנו, היפים המרגיעים, ושמהם אנחנו יודעים בדיוק מה לצפות.

כשהשביט מגיע הוא אחר, הוא מיוחד לנו, מסקרן, מצית לנו את הדמיון. בשבילו אנחנו יוצאים מהבית הנוח והמואר והחמים שלנו אל הלילה הקר שבחוץ, ועומדים ומסתכלים, הוא יכול להראות כמו כוכב רגיל אבל אנחנו יודעים שהוא חד פעמי בשמיים שלנו, ושהוא לא יהיה כאן בעוד שבוע, ומרגישים מיוחדים שהספקנו להביט בו. בדבר המיוחד הזה שהיה ועבר. ויש שביטים שחוזרים פעם ב70 שנה, זה לא עושה אותם פחות מפעימים.

השם של גן שביט ניתן לו בגלל המבנה שפינו לכבודנו.

אבל קרה שבעצם נתתם לגן שלנו את השם המושלם. גן אחר, בכלל לא רגיל, לא כמו שאתן, נשות חינוך נפלאות ומסורות שלנו, רגילות לקבל.

ילדים באים וילדים הולכים,

ילדים שלא גרים בבית שלהם,

ילדים שהעולם שלהם התהפך ביום אחד.

שפתאום מושלכים לזרועותיכן ואחד לזרועות השני בלי הכנה מוקדמת,

בלי ימי היכרות, בלי תיכנון שנתי, בלי אח גדול שהיה אצלכן לפני שנתיים או איזה ילדה של חברים.

לא תמיד מכירים חינוך קיבוצי, ולפעמים מצפים לחינוך קיבוצי של קיבוץ אחר.

גם אנחנו מרגישים לפעמים בשבילים כמו שביט, זרים בנוף, זמניים, מסקרנים ומושכים מבטים. ומקווים שנהיה משהו שיעבור מהר, מקווים להיות חוויה חד פעמית. אפילו שחלקנו היינו פה כבר פעם- אנשי יד מרדכי התארחו בגן שמואל בזמן מלחמת העצמאות. ואולי הסבים שלכם אירחו את הסבים רבים של ילדי גן שביט?

וגם הגן יישאר בשבילנו שביט. הרגע המיוחד הזה במקום המיוחד הזה שהיה ואיננו. אי אפשר לבקר בו כשגדלים,

אי אפשר להיכנס רגע לחיבוק כשמלווים את האח הצעיר

או להגיד שלום לגננת בשבילים

לא נדע מי מהילדים יזכור את גן שביט ומה יישאר להם מכאן. אבל לנו ההורים יישאר החיזיון המיוחד הזה, שבזרועות פתוחות קיבלתן ועטפתן את הילדים שלנו ושימחתן אותם, דאגתן להם, שמחתן בהם, אהבתן אותם והענקתם להם ולנו ימים רגילים בתוך יקום של כאוס. הייתן לנו משענת ועשיתן כל שביכולתכן עבור גן שביט. הגן הזה הוא קפסולת זמן, רגע אחד מתוך הנצח, שנמצאים בו רק אנחנו ואתן.

ובשנה הבא הוא יהיה זיכרון משותף שלנו ושלכן. זיכרון נעים ומנחם, תודה לכולכן, נתגעגע אליכן.

 אוהבים, הורי וילדים גן שביט, קיבוץ גן שמואל, 2023-2024

כתבה: שרון פרידמן

---

תודה רבה לקהילת גן שמואל

---

כשחוסר הוודאות מסביב, כל כך גדול, הן בהיבט הארצי והן בהיבט האישי, כשהחיים שלך, מרגישים כמו סירה טרופה בלב ים, וכל משאת נפשך, להגיע לחוף מבטחים, כשתחושת הקרקע הנשמטת מתחת לרגליך כל כך עוצמתית ומפרקת, ואת אפילו לא יודעת מהיכן להתחיל לאסוף את עצמך, הגעתי לפני כשבוע וחצי לגן שמואל כמפונה מקרית שמונה. אומנם נולדתי בעיר, גדלתי כילדה במושב אמירים , התגלגלתי בארץ ובעולם ויחד עם זאת, יודעת אני חיי קיבוץ מה הם. רוב שנותיי חייתי וגידלתי את שלושת בנותיי במסגרת קיבוצית - כפר גלעדי, יפתח, נאות מרדכי ולהבות הבשן. לטובת מי שלא מכיר אותי, שמי ציפורה נוראל ואני ביתה ה״תותבת ״ של ענת זיואון ( למשפחת הר אבן) האגדתית, שגן שמואל היה ביתה הראשון כשעלתה מברזיל.

כשפרצה המלחמה הנוראית והבלתי נגמרת, במהלך שיחת טלפון עם אורית קינמון, הבנתי שגן שמואל מאפשר למפונים מהדרום או מהצפון להגיע לקיבוץ עד יעבור זעם, והצליחה לרגש אותי עם הרצון לעזור.

בחודשים הראשונים למלחמה בחרתי להישאר בביתי בקיבוץ להבות הבשן, שעד לאותו יום נוראי של ה- 7.10, היה עסק מבטיח בתחילת דרכו, (Air B&B) ובין רגע הפך לחמ"ל צבאי. הקדשתי יחד עם זוהר ביתי, את כל מה שהיה אפשר לטובת החיילות והחיילים שעטפו ושמרו עלינו סביב הקיבוץ ומעבר לו, יום ולילה. בישולים, כביסות, מקלחות ובעיקר הפכתי לסוג של אמא חמה אוהבת קשובה ומחבקת לעשרות חיילים, שמציאות חייהם קיבלה תפנית חדה, מפחידה ומלחיצה. הרגשתי שזה היעוד שלי בחיים להיות מקור לנחמה , ומקום להניח את הרגליים העייפות, ולו לרגע, להרגיש בבית.

אחרי ארבעה חודשים, החלטתי שאני חייבת לעצמי הפוגה מהעשייה שקשורה למלחמה, העומס הריגשי בעיקר, היה מאתגר עד מאוד.

הגעתי לגן שמואל אחרי מסע ארוך ומייגע ומצאתי כאן אנשים מזן נדיר, אנשים שכל רצונם לעזור, להקל ולאפשר להרגיש בבית גם אם זה לזמן קצר.

אני מבקשת להודות מעומק ליבי ונשמתי לכל אחת ואחד שבזכותם תוך פרק זמן קצר נוצר עבורי מרחב נעים שקט ורגוע, ותאמינו לי זה מבחינתי נס אמיתי וכל כך לא מובן מאילו. תודה רבה לאיילת גיל שדאגה לעזור בכל דבר שפניתי אליה. לליאור שתוך רגע דאג שהאינטרנט יעבוד, וגם מכונת הכביסה שהייתה זקוקה לחיבור של מים. תודה רבה וענקיסטית , לגל פיטוסי ולנושי מזרחי שהתנדבו לעזור לי להביא את הציוד מלהבות הבשן ובמהירות שיא העמיסו ופרקו באופן מקצועי ובאדיבות רבה. תודה רבה לשכנים המקסימים טל רוטלידג' וחברתו, שמיד הושיטו עזרה עם הציוד. תודה רבה רבה למיכל סער שעם פטיש קטן והרבה נחישות תלתה את הציורים ובכך מיד הפך החדר למרחב נעים יותר. תודה רבה ומיוחדת לנעמי ארבל שעשתה לי סיור פרטי וסופר מעניין בקיבוץ. היה מרתק ומפתיע ללמוד על ההיסטוריה של גן שמואל. תודה רבה לג׳ודית כץ ומשפחתה שדואגים לזוהר ביתי, שגם היא נמצאת כאן כמפונה כבר מספר חודשים. ואחרון חביב תודה רבה ומלאת הערכה לעילם בר-לב. באמת שתקצר היריעה, להניח כאן את המילים המדויקות, אבל בכל זאת אנסה. המפגש האנושי, הרגיש והמיוחד עם מי שדואג, לנהל כאן את הקהילה ובתוך זה דואג למפונים ולמפונות, היה מעבר לכל מה שאדם שנמצא בסיטואציה מורכבת ומאתגרת יכול היה לצפות לו. אתה מנטש אמיתי, וניתן בקלות להבחין שאתה פועל מתוך אהבת אדם באשר הוא. אשרי הקיבוץ שזכה בך, אשרינו המפונים, שיש מי שרואה אותנו בעיניים טובות ולב רחב ופתוח.

תודה רבה לכל אחת ואחד מכם שמתעניינים שואלים ושמחים להקל ולעזור תודה רבה על חיבוק עוטף וחם.

על זה נאמר התמזל מזלי ובגדול!

ואם חלילה שכחתי לציין מישהו או מישהי סליחה ומחילה זה רק מההתרגשות.

מצרפת שיר מופלא וכל כך מתאים בעיני של המשוררת רחלי ראובן, מורת הנפש והדרך שלי כבר כמה שנים.

---

זכותו של עולם |  רחלי ראובן

---

הנשמה שלי

כבר לא ממהרת

לשום מקום

היא הולכת וקוטפת אור

מכל מה שהוכרז עליו: ויהי

ומכניסה לתיק הקטן שעל גבה

גם את יכולה לקטוף לך כאלו

גם את יכולה ליצור אותך בדמיונך

לנח בחיק עצמך,

העולם החליט לפעול בדרכו

החליט להתפרק מעליו

להתפורר מעצמו-

אני בחרתי לקבל את זה

זכותו של עולם להיחרב

את לא מוכרחה להתרסק איתו

את יכולה ללכת לגור בעולם אחר

כך אני בחרתי לעשות:

רגליי פשוט הולכות

אל המקום היחידי

שביכולתי להציל

---

מתפללת לימים טובים על כולנו,

שבת שלום,

ציפורה נוראל

---

קיבוץ יד- מרדכי עשה לו מנהג לעבור התחלה ותקופות קשות בצל המגונן של גן שמואל.

הרבה מאד שנים חלפו מאז הפעם השנייה ועוד יותר מאז הפעם הראשונה..

---

הפעם הראשונה

---

קבוצת הגליצאים גרעין "במעלה", 25 במספר, צעירים בני 21-23 חלוצים עושים את צעדיהם הראשונים בארץ ובין היתר עוברים הכשרה של כמה חודשים בקיבוץ גן שמואל.

בתאריך 10.8.1936 הם עוזבים ל"מצפה-הים" שם הם מתאחדים עם גרעין "השרון" הפולני המגיע ממשמר-זבולון (לעתיד- כפר-מסריק).

---

הפעם השנייה

---

ממש ערב הקרב על יד-מרדכי במלחמת-השחרור מפונים הילדים לקיבוץ גברעם ומשם לרוחמה שם הם שוהים ארבעה ימים מלווים בהפצצות מטוסים.

מפגש ראשון עם ההורים מתקיים ב"מצפה-הים" בו גם נודע לחלק מהילדים על אובדן האבות במלחמה. משם מועברים הילדים הגדולים בני 5-8 אל קיבוץ גן שמואל ואילו הצעירים אל קיבוץ מעברות.

---

הפעם השלישית

---

לא זכיתי להיות בין המפונים בפעמים הראשונות (עניין של גיל...) אבל זכיתי להיות תקופה משמעותית בפעם השלישית והצלחתי לעבור את התקופה הנוראית הזאת במקום כל-כך נחמד ומאיר פנים. כבר בשיחה הראשונה עם עילם קיבלתי את הרגשת הבית.

המילה ששבתה את ליבי הייתה מתארחים או אורחים במקום המילה מפונים.

בשיחה זו גם התברר לי כי עוד עשרות משפחות מן הצפון והדרום מתארחות בקיבוץ וזאת תוך פינוי ועיכוב מעבר של חברים וצעירים.

גם למדתי על כוחה החזק והמכיל של התנועה-הקיבוצית כולה מול המשבר הקשה העובר על הארץ כולה. חצי השנה הייתי, יחד עם חלק ממשפחתי, אורח בקיבוץ אחר, שונה משלנו. אנסה לסכם בקיצור כמה נושאים המייחדים את גן שמואל.

כמובן שלא שהיתי תקופה משמעותית באף קיבוץ אחר. יש להתייחס להרגשתי בלבד וברור שראיתי רק מעט מן הדברים... הכול נאמר לטובה.

בחרתי לקרוא לפרק זה רק בגן-שמואל (וברור שאין זה מדויק, וההתרשמות היא אישית בלבד).

---

רק בגן שמואל (להלן גש)

---

רק בגש – יש זוג כמו צ'שק וצ'שקה.

רק בגש - יש פטריוט מקומי כמו מאיר.

רק בגש - יש בר על שמו של רב.

רק בגש – יוצא יעקב חביב ברכבת לדמשק וחוזר עם שלוש פרות כל הדרך ברגל.

רק בגש- יש גיבור כמו אורי אילן.

רק בגש – קיימת טרבלינקה הקטנה.

רק בגש – יש סילו קטן אבל עם תוכן גדול.

רק בגש – יש מגוון עצים כה גדול ומרשים. במיוחד (עבורי) הפיקוס הבנגלי ליד המכבסה ופיקוס השקמה ליד בלוקונים ג. באזור זה גם שני ארנבים חמודים.

רק בגש – מוכרת הדרך הלבנה (או הכביש הלבן).

רק בגש –יש רפתות משני צידי הקיבוץ.

רק בגש –ניתן לבצע תצפית מצוינת על האזור כולו ממרומי המגדל של גרנות.

רק בגש- נמצאת החצר הקטנה עם שלושת האקליפטוסים המרשימים והחצר הגדולה.

רק בגש – המכבסה רועשת מעבודה וממוסיקה והקומונה מקפלת ומסדרת במאור פנים.

רק בגש – מפעל ענק המפרנס את הקיבוץ.

רק בגש – מרכז מסחרי גדול, מרשים ונוח.

רק בגש – נרכשות אדמות פרטיות לאורך עשרות שנים.

רק בגש- יש הכול בריכה מחוממת, אולם ספורט, מגרשי-טניס, אולם מופעים (כניסה חינם למתארחים) רק בגש- ציורים של יוחנן סימון על קירות חדר-האוכל לתיאור חיי הקיבוץ וקירשלם של עבודת קרמיקה מרשימה.

רק בגש – כרזות ושלטים של מחאה על הגדר.

רק בגש – נבנה גן אלדן על המתקנים והעצים הייחודיים שלו.

רק בגש – ניתן למצוא מקום מקסים, חם ואוהב כמו גומות חן.

רק בגש – יש תיעוד רב על העבר המוצג בספרים –"לבנות ולהבנות", "אדם, אדמה", "בראש וראשונה –ידיים", "גן שמואל זה-"

רק בגש - אפשר ללמוד טניס עם מאמנת כל-כך נחמדה.

רק בגש – לקחתם לכם את אחד הבנים המוכשרים שלנו.

רק בגש – גולת הכותרת-חג השבועות המהולל ברחבי הארץ. על התרוממות הרוח, ההשקעה, המסורת, השירים, הריקודים, הופעת הענפים.

---

תודות

---

בראש לעילם ולמזכירות שפתחו את ליבם ובתי הקיבוץ אלינו ולמפונים מכל קצוי הארץ.

לחברים בענפי הקיבוץ - המרפאה, הספרייה, הארכיון, המכבסה, הקומונה, המיניכל, חדר האוכל, המוסך, המסגרות החינוכיות, השכרת הדירות, המסבירים וכל מי ששכחתי חס וחלילה, אשר שירתו אותנו במאור פנים ולא נתנו לנו כל הרגשה של זרות. למשפחות המאמצות, לחברים וחברות אשר ניגשו אלינו, התענינו בנו, ניסו לעזור במה שיכלו ונתנו לנו הרגשה של בית.

---

תודה רבה על הכול זהבה, איתן, תמר, גל, בן, יותם ודני התינוק וכן מכל המשפחות הצעירות ששהו (ועדיין ממשיכות..) בביתכם החמים.

---

שלושה שירים וכמה מילים אישיות בסיום ארבע שנים כחברת מזכירות (מי שארוך לו/לה – השירים יספיקו).

---

מֵעֵבֶר לְרַעְיוֹנוֹתֵינוּ

עַל רַע וְעַל טוֹב

מִשְׂתָּרֵעַ שָׂדֶה.

אֶפְגֹּשׁ אוֹתְךָ שָׂם.

(ג'לאלדין רומי)

---

האתגר הגדול בפורום רחב והטרוגני כמו המזכירות, הוא הקשבה אמיתית וכנה למי שחושב.ת שונה ממני.

תמהיל הא.נשים בפורום מכיל מגוון דיעות ועמדות וזה הרעיון: לקבל החלטות משותפות למרות השונות בצרכים, ברצונות, ובתפיסות העולם.

יש בי הערכה גדולה למזכירות הנוכחית, ולהובלה העניינית והמקצועית של איריס ועילם כמזכירים, על היכולת להשקיע שעות רבות בהקשבה, להעמיק בהבנת המחלוקות, ובניסיון המתמיד למצוא את 'דרך האמצע' שמבוססת על חשיבה של 'גם וגם' (בשונה מאו/או, דרך כוחנית ומעוררת התנגדות בקרב מי שדעתם נדחתה).

בדרך הארוכה הזו, יש לעיתים כעסים, תוקפנות, רגישויות וכד', ובכל זאת – היכולת 'להיפגש בשדה' כל פעם מחדש, משכללת את ההקשבה, מורידה אגו ומגדילה את האמפטיה בפורום.

התוצאה מיטיבה לכולנו, א.נשים וקיבוץ – ההחלטות טובות יותר, מרביתן מקבלות הסכמה רחבה בקלפי וזו עדות ליצירת הסכמות.

---

מְעַנְיֵן

שֶׁבְּעִבְרִית

אֵין חַיִּים   בְּיָחִיד

(סבינה מסג)

---

זה לא סוד שאני 'תומכת שינוי' ונכנסתי למזכירות כדי לקדמו – וכך אכן עשיתי, כשהבעתי דיעה ושיקפתי את הפערים שאני רואה בין 'היש' ל'מוצהר' בדיונים השונים ואת הצורך להתאים את עצמנו למציאות המשתנה, ומתוך בחירה ופרואקטיביות (ולא מתוך משבר או קביעת עובדות בשטח).

בדרך, הקשבתי לעומק לקולות האחרים והייתי מעורבת בעיצוב תהליך ציבורי שיפגיש את כולנו בשדה, לשיח אמיתי וכנה, מתוך הבנה שאורחות המקום צריכים להתאים לכולם ולכולן, ולא להתמשך רק מכח האינרציה או בשל חשש משינוי. בנוסף, אני מאמינה שעצם התהליך תורם ומפתח תקשורת בינינו וחוסן קהילתי ושהאלטרנטיבות – שיש נסיון מעשי רב לגביהן בקיבוצים רבים - ראויות להבחן באמת.

ראוי לקחת השראה מניסיוננו במזכירות. דיונים מורכבים שהתקיימו בה באורך רוח ובכבוד הדדי (דוגמת סוגיית הקליטה לאחרונה ממש), מוכיחים שהקשבה אמיתית ואמפתית, כבוד לצרכים השונים וחשיבה משותפת ויצירתית – כל אלה מניבים הצעות חדשות שהתפתחו תוך כדי התהליך ומסייעים לכולם.ן לצאת ממנו אחרת מאיך שנכנסנו. נדמה לי שכולנו השתנינו בדרך. וזו עוד השפעה מבורכת: השתנות/התפתחות פנימית ומוביליות בעמדות בתוך המזכירות. כלומר, העובדה שאין היתקעות בעמדות הראשוניות מלמדת על הקשבה אמיתית ועל חשיבה פתוחה, ואלה חשובים בקהילה חיה ורב-דורית כשלנו.

---

אַחֲרָיוּת

בֶּחָצֵר הָאֲחוֹרִית

פּוֹרֵחַ הַיּוֹם

(לְיוֹם)

הַקַּקְטוּס הַזֶּה שֶׁשְּׁמוֹ

לֹא יָדוּעַ לִי

וְאִם אֲנִי לֹא אֶרְאֶה אוֹתוֹ

מִי יִרְאֶה ?

(אגי משעול)

---

לסיום, משהו שהתנסח לי ממש לאחרונה, ובמיוחד לנוכח המציאות הקשה בארץ והתחושה של התקיעות והאין-אונים.

שהנטייה האנושית היא להתמקד ב'מה לא' וכמה רע המצב ולשים את האחריות מחוצה לי. ואולם, באותה מידה לפחות (בעיני יותר), צריך להשקיע ב'מה כן'. אחריותנו כמזכירות גם לראות תמונת עתיד, לשרטט אסטרטגיה, להמחיש מה ניתן לקדם ולפתוח מרחבי יצירה ותקווה של מציאות אלטרנטיבית חדשה. זו אנרגיה הרבה יותר סוחפת ומחייה, והיא גם תנאי לעתיד טוב יותר וליכולת המשותפת להפוך משבר להזדמנות.

בקיבוץ – מתוך הכרה בטוב הקיים, בהון האנושי רב הפוטנציאל, במשאבים משותפים רבים (כולל רוחניים, תרבותיים, קהילתיים), בערכים חברתיים שחודדו בשנה זו, ממקום של עוצמה אני חולמת ומאחלת לנו שנדע להקשיב למגוון הקולות ולראות אופק פתוח.

למזכירות יש אחריות להתרומם מעל השוטף (שתמיד מציף ובולע), ולהוביל באומץ תהליך ששואל שאלות, ולא ממהר לסגור. תהליך שמפגיש את כולנו בשדה כדי לנסח את הרצון האישי והמשותף. איך זה יקרה? מה נכריע להיות? אין ידיעה מוקדמת, היא תתבהר מתוך התהליך. היא תתגלה מתוך פתיחת הראש ופתיחת הלב אחד.ת לשני.ה, ובהמשך גם הרצון יפתח. וכידוע, אין דבר העומד בפני הרצון!

אני מאמינה שזרעי העתיד כבר כאן. אנחנו רק צריכים להסכים לגלותם. אני מודה מעומק הלב לכל חברי וחברות המזכירות על המסע המשותף, שגילה לי עוד על עצמי ועל שסביבי, ואפשר לי לפעול מתוך אהבה למקום ודאגה לעתידו המיטיב.

---

שני

---

טרמפ מציל חיים

---

עמותת 'בדרך להחלמה' היא עמותה שעוסקת בהסעת חולים פלסטינים (בעיקר ילדים) לטיפולים מצילי חיים בבתי החולים בישראל.

גם אני מתנדב בעמותה זו כשבע שנים, יחד עם עוד מספר חברי קיבוץ.

אני לוקח את הנוסעים מהמחסום לבתי חולים ברחבי הארץ, לרוב באוטו גדול כדי לקחת כמה שיותר אנשים שאוכל.

זה מאמץ בשבילי אבל אני מרגיש שזה שווה את זה מאוד ונותן לי הרגשה טובה. אני מרגיש שאני עושה מעשה טוב של עזרה לאנשים וילדים חולים שהחיים שלהם קשים.

ביום חמישי (11.7) התפרסם בפודקאסט 'אחד ביום' פרק שמספר יותר על העמותה. (מצורף בקישור מטה).

בהזדמנות זו, רוצה לעדכן שהעמותה מחפשת מתנדבים נוספים.

לשאלות והרשמה ניתן לפנות אליי,

ישראל רפפורט.

---

כיצד לשמר את טעמי הקיץ

---

---

הרעיון של הפינה הוא להציע טקסט זמין בשלוף שיהיה בעת הצורך, שלא מאחסנים במוח, אלא בכיס. מוזמנים לשמור הן בכיס הפיזי, מודפסים דרך האתר, והן בכיס הוירטואלי, בכל מקום בו תבחרו לשמור (טלפון נייד, טאבלט, מחשב הנייד, מחשב הנייח).

---

שבת שקטה ושיבת כל חטופינו בשלום

נעמי

---

שלום לכולם

---

ספריית ילדים נמצאת בפגרה בעקבות אילוצי המערכת.

נבקש מההורים והילדים לא להוציא ספרים מהספרייה בזמן זה ללא אישור.

תודה על שיתוף הפעולה.

---

תודה ולהתראות,

עינת בן-זאב

ניתן להגדיל את התצוגה בתנועת צביטה נפתחת

---

חברות יקרות וחברים יקרים

---

גם אם אינכם מבאי הבית הקבועים, אנו מזמינות אתכם להצטרף אלינו בכל עת לאתנחתא קלה.

התוכנית אינה מחייבת הגעה לכלל הפעילויות - ניתן לבחור לאלו פעילויות להצטרף.

---

עותק מודפס של לוח הפעילות החודשי ניתן לקבל אצלנו.

---

שבת שלום,

צוות בית נחמה

---

חידת תרתי משמע

---

הדב ביצירת הווידאו

מלווה את קלר שיצאה מהבית.

הפעילות הגופנית והצבע

יוצרים את הכינוי של משחק הכדור.

(6, 4)

---

שלחו את התשובה למייל שלנו:
AlonGS@ganshmuel.co.il

בין הפותרים.ות נכונה יוגרל שי צנוע
שיחכה לזוכה בתא הדואר

---

פתרון החידה הקודמת: איבד את הצפון

השיבו נכונה וזכו בהגרלה:

עמרי כנען ובארי שטיינבוק.

שישי-שבת, 12-13.07.24

---

השיבוץ הבא | שיבוץ ח'

שישי-שבת, 19-20.07.24

---

תודה לכל מי שנתנו יד להוצאת העלון

---

ככל והדבר אפשרי, העלון מנוסח
באופן המתאים לכל המינים.
במקרים בהם הנוסח איננו כזה,
אנא קבלו זאת בהבנה.

---

תגובות, שאלות, רעיונות ושאר ירקות
יתקבלו בברכה כאן או במייל:
AlonGS@ganshmuel.co.il

להתראות בעלון הבא,
איילת ייטב