קיבוץ יד- מרדכי עשה לו מנהג לעבור התחלה ותקופות קשות בצל המגונן של גן שמואל.

הרבה מאד שנים חלפו מאז הפעם השנייה ועוד יותר מאז הפעם הראשונה..

הפעם הראשונה

קבוצת הגליצאים גרעין “במעלה”, 25 במספר, צעירים בני 21-23 חלוצים עושים את צעדיהם הראשונים בארץ ובין היתר עוברים הכשרה של כמה חודשים בקיבוץ גן שמואל.

בתאריך 10.8.1936 הם עוזבים ל”מצפה-הים” שם הם מתאחדים עם גרעין “השרון” הפולני המגיע ממשמר-זבולון (לעתיד- כפר-מסריק).

הפעם השנייה

ממש ערב הקרב על יד-מרדכי במלחמת-השחרור מפונים הילדים לקיבוץ גברעם ומשם לרוחמה שם הם שוהים ארבעה ימים מלווים בהפצצות מטוסים.

מפגש ראשון עם ההורים מתקיים ב”מצפה-הים” בו גם נודע לחלק מהילדים על אובדן האבות במלחמה. משם מועברים הילדים הגדולים בני 5-8 אל קיבוץ גן שמואל ואילו הצעירים אל קיבוץ מעברות.

הפעם השלישית

לא זכיתי להיות בין המפונים בפעמים הראשונות (עניין של גיל…) אבל זכיתי להיות תקופה משמעותית בפעם השלישית והצלחתי לעבור את התקופה הנוראית הזאת במקום כל-כך נחמד ומאיר פנים. כבר בשיחה הראשונה עם עילם קיבלתי את הרגשת הבית.

המילה ששבתה את ליבי הייתה מתארחים או אורחים במקום המילה מפונים.

בשיחה זו גם התברר לי כי עוד עשרות משפחות מן הצפון והדרום מתארחות בקיבוץ וזאת תוך פינוי ועיכוב מעבר של חברים וצעירים.

גם למדתי על כוחה החזק והמכיל של התנועה-הקיבוצית כולה מול המשבר הקשה העובר על הארץ כולה. חצי השנה הייתי, יחד עם חלק ממשפחתי, אורח בקיבוץ אחר, שונה משלנו.
אנסה לסכם בקיצור כמה נושאים המייחדים את גן שמואל.

כמובן שלא שהיתי תקופה משמעותית באף קיבוץ אחר. יש להתייחס להרגשתי בלבד וברור שראיתי רק מעט מן הדברים… הכול נאמר לטובה.

בחרתי לקרוא לפרק זה רק בגן-שמואל (וברור שאין זה מדויק, וההתרשמות היא אישית בלבד).

רק בגן שמואל (להלן גש)

רק בגש – יש זוג כמו צ’שק וצ’שקה.

רק בגש – יש פטריוט מקומי כמו מאיר.

רק בגש – יש בר על שמו של רב.

רק בגש – יוצא יעקב חביב ברכבת לדמשק וחוזר עם שלוש פרות כל הדרך ברגל.

רק בגש- יש גיבור כמו אורי אילן.

רק בגש – קיימת טרבלינקה הקטנה.

רק בגש – יש סילו קטן אבל עם תוכן גדול.

רק בגש – יש מגוון עצים כה גדול ומרשים. במיוחד (עבורי) הפיקוס הבנגלי ליד המכבסה ופיקוס השקמה ליד בלוקונים ג. באזור זה גם שני ארנבים חמודים.

רק בגש – מוכרת הדרך הלבנה (או הכביש הלבן).

רק בגש –יש רפתות משני צידי הקיבוץ.

רק בגש –ניתן לבצע תצפית מצוינת על האזור כולו ממרומי המגדל של גרנות.

רק בגש- נמצאת החצר הקטנה עם שלושת האקליפטוסים המרשימים והחצר הגדולה.

רק בגש – המכבסה רועשת מעבודה וממוסיקה והקומונה מקפלת ומסדרת במאור פנים.

רק בגש – מפעל ענק המפרנס את הקיבוץ.

רק בגש – מרכז מסחרי גדול, מרשים ונוח.

רק בגש – נרכשות אדמות פרטיות לאורך עשרות שנים.

רק בגש- יש הכול בריכה מחוממת, אולם ספורט, מגרשי-טניס, אולם מופעים (כניסה חינם למתארחים) רק בגש- ציורים של יוחנן סימון על קירות חדר-האוכל לתיאור חיי הקיבוץ וקירשלם של עבודת קרמיקה מרשימה.

רק בגש – כרזות ושלטים של מחאה על הגדר.

רק בגש – נבנה גן אלדן על המתקנים והעצים הייחודיים שלו.

רק בגש – ניתן למצוא מקום מקסים, חם ואוהב כמו גומות חן.

רק בגש – יש תיעוד רב על העבר המוצג בספרים –”לבנות ולהבנות”, “אדם, אדמה”, “בראש וראשונה –ידיים”, “גן שמואל זה-“

רק בגש – אפשר ללמוד טניס עם מאמנת כל-כך נחמדה.

רק בגש – לקחתם לכם את אחד הבנים המוכשרים שלנו.

רק בגש – גולת הכותרת-חג השבועות המהולל ברחבי הארץ. על התרוממות הרוח, ההשקעה, המסורת, השירים, הריקודים, הופעת הענפים.

תודות

בראש לעילם ולמזכירות שפתחו את ליבם ובתי הקיבוץ אלינו ולמפונים מכל קצוי הארץ.

לחברים בענפי הקיבוץ – המרפאה, הספרייה, הארכיון, המכבסה, הקומונה, המיניכל, חדר האוכל, המוסך, המסגרות החינוכיות, השכרת הדירות, המסבירים וכל מי ששכחתי חס וחלילה, אשר שירתו אותנו במאור פנים ולא נתנו לנו כל הרגשה של זרות.
למשפחות המאמצות, לחברים וחברות אשר ניגשו אלינו, התענינו בנו, ניסו לעזור במה שיכלו ונתנו לנו הרגשה של בית.

תודה רבה על הכול
זהבה, איתן, תמר, גל, בן, יותם ודני התינוק
וכן מכל המשפחות הצעירות ששהו (ועדיין ממשיכות..) בביתכם החמים.