“מה יש בִּמְקוֹם?” הייתה השאלה הקבועה בחדר-האוכל בארוחת הצהריים, כשהייתה רק מנה עיקרית אחת, וכל מי שלא אהב אותה, התפלל בליבו שיהיה משהו “בִּמְקוֹם”, כלומר אפשרות נוספת במקומה. מטבע לשון גן-שמואלית נפוצה, שנמוגה מחיינו ככל שהמגוון בחדר-האוכל הלך וגדל. לזכר הטבחיות הראשונות, לזיכרון הימים הצנועים ההם, בחיוך גדול ובאהבה והערכה רבה על המאמצים הגדולים שהשקיעו בהאכלת כל הילדים והחברים, מוקדש להן שם המדור.

באותן שנים, הכנת תה בצריף/ בחדר או פרוסת לחם על תנור הנפט היו שיא הקולינריה הקיבוצית במסגרת המשפחה. היום, כשאנחנו רחוקים כמעט שנות אור מהמקום ההוא, נפתח מדור חדש בכוונה שיתמלא במאכלי חברים שיהיו ה”בִּמְקוֹם” לכולנו, יעשירו ויגוונו את הארוחות הביתיות שלנו, כמו גם יגלו לנו דבר או שניים שאיננו יודעים על החברים.

והשבוע, סלט החצילים של אפרים כץ, הוא סלט נפלא, בטעם של שריפה ועשן שאין כמוהו, בדיוק כמו שהיו עושים פעם על האש ולא בתנור.

החצילים נצרבים/נקלים על האש של כירת הגז. אפרים לצורך העניין משתמש בלוח פח. כדי לא ללכלך את הגז, ניתן להשתמש בחציליה ייעודית, או מחבת/ סיר ישנים, ללא שמן (להרבה מאוד שימושים חוזרים).

להניח את הכלי על הגז, להדליק את האש, לתת לו להתחמם מאוד ורק אז לשים את החצילים.

מצרכים:

2 חצילים קטנים או 1 גדול

3-4 כפות שמן זית

½ לימון קטן עד בינוני

1-2 שיני שום כתושוֹת, לפי טעמכם

הוראות הכנה:

1. לנקב מספר חורים בשני צידי החציל ולהניח על הכלי הלוהט (פח/ מחבת/ חציליה).

2. לצלות 10-15 דקות על צד אחד ולהפוך על הצד השני, עד שיוצאים אדים מהחורים בצידי החציל.

3. בשלב זה יש לבדוק אם החציל רך מספיק, בעזרת לחיצה עם כף על חלקו העליון.

4. רק כשהחציל רך מאוד – לכבות את האש, להעבירו למגש, לחתוך אותו לאורך למספר חלקים ואת תוכנו (ללא הקליפה) להעביר לקערה.

5. להוסיף את שמן הזית, מיץ הלימון והשום.

6. להמתין שיתקרר ולאכול בתיאבון.

כולם כולל כולם: ילדים, נוער, חיילים, מתארחים מפונים, חברים, וכל הקוראים מדור זה – מוזמנים בשמחה לשלוח מתכונים למייל של העלון