< דפדפו ימינה ושמאלה בגלריה >

ניתן להגדיל את התצוגה בתנועת צביטה נפתחת

שנת המצוות של קבוצת קוקוס הייתה בשבילי שנה מלאה בעשייה, התבוננות, שיח וגם לא מעט אתגרים.

הפעילויות של שנת המצוות מתבססות על שלושה צירים מרכזיים: פעילויות של המועצה האזורית, פעילויות שיזמו ההורים (ובאמת הייתה להם נוכחות מדהימה השנה),

והמפגשים שאני ויניב הובלנו – שהתמקדו בעיקר סביב מעגלי השייכות שיש לנו: אני, המשפחה שלי, הקיבוץ, המדינה והזהות היהודית.

בכל מעגל כזה העמקנו דרך שיחה, הקשבה, שיתוף, משחקים וכלים מעולמות של פסיכודרמה וקלפים טיפוליים.

חלק מהפעילויות שעברנו השנה היו – טיולים שארגנו ההורים. טיול לקיבוץ מגן ולאזור עוטף עזה שם שמענו גם את סיפורם של חלק מהישובים בשבעה באוקטובר. היה לנו טיול לדגניה שם שמענו על ראשית ההתיישבות בעמק הירדן, הייתה פעילות של מרוץ משימות בקיבוץ על מנת להכיר את הקיבוץ שלנו יותר טוב ועוד..

אחת הפעילויות הכי זכורות לי הייתה סביב תכונות אופי – כל אחד כתב תכונה שהוא פחות אוהב בעצמו, ותלה אותה על הקיר. לאחר מכן, הנערים היו צריכים לבחור תכונות מתוך התכונות שהדביקו. פתאום נוצרה הבנה שיש תכונות שמישהו אחר היה רוצה דווקא לפתח – וזה פתח שיח עמוק ומשמעותי על קבלה עצמית והסתכלות על האחר.

למרות שלא תמיד פשוט לעניין קבוצת נערים ולגרום להם לשתף פעולה, בטח לא בשנה כל כך אינטנסיבית ומאתגרת שעברה עלינו, הרגשתי שהילדים היו מאוד צמאים למרחב הזה. כשהצלחנו לייצר סביבה בטוחה, הם ידעו לקחת את זה למקומות עמוקים. היה מרגש לראות אותם משתפים, מקשיבים, לפעמים אפילו “מעזים להסתכן” רגשית. זה לא מובן מאליו.

ניסינו ללמד אותם הרבה על הכוח שלהם כקבוצה, ועל האפשרויות שיש להם להישען אחד על השני וניתן היה לראות את היחסים ביניהם מתחזקים.

חשוב לי גם להודות למערכת – קיבלנו ליווי צמוד, תמיכה, גיבוי, משאבים וכל מה שהיינו צריכים. תודה לזהר בן שימול, ליונת דומב, לשובל מנהלת הנעורים ולכל שאר צוות הנעורים.

וגם תודה גדולה להורים, שהיו שותפים אמיתיים ועשו פעילויות מדהימות, מושקעות ומרגשות – אלה הרגעים שהילדים הכי זוכרים, ובצדק.

לסיום, אני מאחל לקוקוסים הצלחה גדולה בהמשך הדרך – בנעורים, בקיבוץ ובכל מקום שבו יבחרו להיות.

אני ויניב מקווים שתמשיכו להביא את עצמכם לידי ביטוי כמו שעשיתם השנה.

היה לי לעונג ללוות אתכם.

תובל