1. מהם הגורמים המעודדים מוטיבציה לשינוי בקיבוצים השיתופיים?
התפרנסות
אולי הסיבה המרכזית הדוחפת כיום לשינויים בקיבוצים השיתופיים שנותרו. בקהילות שיתופיות, ככל שיש יותר חברים החושבים שהם יכולים להביא לביתם פרנסה גדולה יותר מהתקציב הפרטי המקובל בקיבוצם (כולל בונוסים ושכלול השירותים הניתנים ע”י הקיבוץ ללא עלות לחבר), כך עולים יותר קולות בקיבוץ הקוראים לתהליכי שינוי.
- אבטלה גלויה וסמויה – עוד נושא בהקשר זה הוא האבטלה הקיימת בקיבוץ השיתופי הגורמת לאלה המתפרנסים יפה לחוש מנוצלים שהם סוחבים על גבם את אלה שלא מתפרנסים או לא מתאמצים וזה גורם נוסף הדוחף מבפנים לשינוי. ההשפעה של כך גדולה עוד יותר במקרים בהם חברים בעלי כושר התפרנסות גבוה מתארגנים יחדיו ומפעילים לחץ על המערכת.
- עבודה ופרנסה – לעיתים ישנו בלבול בקיבוץ השיתופי בין עבודה לבין פרנסה. בקיבוץ השיתופי העבודה וחובת העבודה עומדים במרכז ולאו דווקא מיצוי כושר ההתפרנסות של החברים.
קליטה
תחת סעיף הקליטה ישנם 3 גורמים שונים המשפיעים מבפנים על הקיבוץ ועשויים לדחוף לשינוי (וגם גורם שהיה בעבר וכבר איננו רלוונטי):
- כניסה של נקלטים רבים שמקורם מחוץ לקיבוץ – אשר אינם מדברים את השפה הקיבוצית השיתופית ועל-כן מתקשים לוותר על העצמאות הכלכלית שהיו מורגלים אליה – ולכן דוחפים לשינוי.
- רשימות המתנה לקליטה – בחלק מהקיבוצים ישנה רשימת המתנה לקליטה המוגבלת עקב מצב הדיור ויכולות הקיבוץ לבנות (למרות שיש שטחים מוקצים לבניה). מצב של שינוי מאפשר פתיחה של רשימת ההמתנה ופותח את פקק ההמתנה. המשפחות של הבנים הללו מייצרות לחץ מבפנים לשינוי.
- הורשה ושיוך דירות – חברים וותיקים שעבדו כל חייהם בקיבוץ דוחפים לקידום השינוי על-מנת שתהיה להם האפשרות להוריש בית לילדיהם.
- גורם שהיה ואיננו – קושי כלכלי ברמה הקיבוצית היווה בעבר מרכיב משמעותי בדחיפת הקיבוץ לשינוי. בשנים האחרונות מצבם של הקיבוצים השתפר מאוד מבחינה כלכלית ומרכיב זה אינו מהווה יותר גורם משמעותי הדוחף את השיתופיים שנותרו לשינוי.
החופש לבחור
בשנים האחרונות הולך וגובר בתוך אוכלוסיית הקיבוצים השיתופיים הקול המבקש להגדיל את חופש הבחירה מתוך רצון לנהל את החיים באופן יותר עצמאי ולהפחית את התלות שלהם במערכת הקיבוצית (לא פעם אפילו על-חשבון מצבם הכלכלי). ככל שעולים בקיבוץ יותר קולות המבקשים להעביר יותר סמכויות לניהול החיים בקיבוץ ליידי החברים, כך מתגבר הלחץ בתוך הקיבוץ לשינוי.
2. האם חברים בקיבוץ המתחדש מאושרים יותר מאשר בקיבוץ השיתופי?
יניב ודניטו הציגו מחלוקת באשר לתשובה על השאלה הזו. הם הציגו תוצאות של מחקר שנעשה ובחן את הנושא אשר ממצאיו היו כי חברים בקיבוץ המתחדש מצביעים על רמת אושר גבוהה בחייהם יותר מאשר אלה שבקיבוץ השיתופי.
יניב ודניטו חלקו על ממצאי המחקר והשמיעו טיעונים שונים הסותרים אותו.
3. האם השיתופיות רלוונטי להיום?
השיתופיות מאוד רלוונטית להיום. אולי מאי-פעם. וריאציות שונות שלה הולכות וצוברות תאוצה ברחבי העולם ומילוני אנשים מתארגנים בקואופרטיבים שונים.
לא חייבת להיות שיטה “שיתופית על מלא” בשביל לקיים חיים שיתופיים ומלאי משמעות. החלק הטכני של איסוף כל ההכנסות לקופת הגזבר הוא לא המהות השיתופית וניתן, בתהליכים של הסכמות ציבוריות, להגיע להחלטות משותפות לרמת השיתופיות המבוקשת והמתאימה לכל קהילה.
לצד זאת, ניתן לראות ללא עוררין שבתחומים של מעורבות חברתית, ערבות הדדית (גם מחוץ לגדר) ומשימות חברתיות בחברה הישראלית – הקיבוצים השיתופיים “על-מלא” היו בשנתיים האחרונות הכי פעילים בתנועה הקיבוצית: אם באירוח מפונים, אם בפעילות בכיכר החטופים, בגיוס כספי תמיכה לקיבוצי ה- 7.10, הוצאת חברים להפגנות ועוד… במקומות אלו, בקיבוצים השיתופיים למערכת יש הרבה יותר כוח, שליטה ואמצעים מול המערכת המקבילה בקיבוץ המתחדש.
4. איך מתנהלים החיים בקיבוץ במקביל לקיום תהליך שינוי אורחות חיים?
החיים בשלבי התהליך השונים הם מורכבים ואף יכולים להגיע לרמת מתח גבוהה ומשבריות קהילתית. חוסר ביטחון מרחף באוויר ויש הרבה אי-וודאות.
חשוב מאוד לעשות תהליך בזמן קצוב על-מנת לשמור על המרקם של הקהילה. זה דרמטי!
חשוב מאוד שמקסימום חברים יהיו שותפים אקטיביים בתהליך ותוך כדי יגבשו את עמדתם תוך קיום שיח מכבד של החלפת דעות והקשבה הדדית.
5. האם ניתן לנסות ולחזור אחורה לאחר שינוי?
השינויים הגדולים הנערכים לאחר קבלת החלטה על שינוי אורחות חיים לא ניתנים להשבה לאחור. המודלים השונים הקיימים, הם לרוב שלבים בדרך לשינוי והקיבוצים בוחרים אותם מתוך חברות וערבות הדדית לכלל החברים במקרים בהם הקהילה חצויה.
בתום השינוי לא ניתן לחזור לאחור כיוון שכל ההסכמים הקיבוציים השתנו. זה כיוון חד-סטרי.
6. אילו פעולות ניתן לעשות בשביל לתחזק ולחזק את השיתופיות על-מנת להפחית קולות של שינוי בקיבוץ?
- סוגיית ההתפרנסות – ככל שהקהילה תמצא דרכים למקסם את פוטנציאל ההתפרנסות של החברים, לקהילה יהיו יותר מקורות כספיים ורווחת החברים תגדל. זהו אתר גדול שקיבוצים שיתופיים מתקשים למצוא את הכלים במסגרת השיטה הקיימת.
- הפרטות קטנות וטכניות – הפרטת שירותים טכניים ולא מהותיים כמו מזון, חשמל, כביסה, מים וכו’ יכולה לספק מענה חלקי של תחושת העצמאות שחברים מחפשים מבלי לפוע ברעיון השיתופי ובמערכות הליבה המשותפות.
- חיזוק המערכות החברתיות החשובות בקיבוץ – מערכות הליבה כמו חינוך, בריאות, רווחה, תרבות הן הלב של הקהילה. יש לחזק אותן ולספק להן משאבים כך שיספקו מענה הולם לצרכים של החברים.
- שיח והדברות – הכי חשוב שאם עולים קולות של חוסר שביעות רצון מתוך הקהילה, לא לדכא אותם בכוחנות אלא להוביל למפגשים בהם משוחחים ומחפשים יחד את הפתרונות המשותפים.
7. מהם השינויים המרכזיים ההופכים קיבוץ למתחדש?
- שיוך נכסים
- שיוך דירות
- פרנסה אישית (במקרים בהם מעל 20% מהפרנסה הולך לכיס הפרטי של החבר)
8. איך קיבוצים שיתופיים מתמודדים עם ממלאי תפקידים מחוץ לקיבוץ?
יש עדיפות גדולה לממלאי תפקידים מתוך הקהילה המקומית של הקיבוץ ובתנאי שהם ראויים ומתאימים לתפקיד. חשוב מאוד שהנהלת הקיבוץ תעסוק בהצמחת הדור הצעיר בקיבוץ ותכוון אותו למשרות הניהול הבכירות ביותר בקיבוץ על-מנת שתהיה המשכיות ניהולית מתוך הקיבוץ.
לצד זאת, ניתן לראות כי בקיבוצים המשלבים ממלאי תפקידים מבחוץ, לצד ממלאי תפקידים מהקיבוץ, נוצר שילוב מצמיח ומפרה ולא בהכרח מוביל למצבים משבריים בקהילה.
יש כמובן משמעות אדירה לאיכויות האנשים לצד הסוגייה אם הם מבית או מחוץ.
9. איך קיבוצים חזקים וגדולים מתמודדים עם האתגרים השיתופיים?
לכל הקיבוצים יש אתגרים דומים הנגזרים מהאופי הדומה של צורת החיים השיתופית. יחד עם זאת, מאוד קשה לגזור נוסחה של התמודדות כיוון שכל קיבוץ מתמודד עם האתגרים שלו לפי האופי שלו, התקנונים וההחלטות שלו, התרבות הניהולית שלו, אופי הקהילה, הרכב האוכלוסייה, נהלים שונים שיש לו והתרבות הייחודית שלו. לכן גם הליווי שהקיבוצים מקבלים הוא מאוד אישי ומותאם לאופי הייחודי. כשאנו מקיימים למידת עמיתים יש הרבה עניין כיוון שהבעיות דומות אך הפתרונות ודרכי הפעולה מאוד שונים מקיבוץ לקיבוץ.
10. תפקידו של המטה השיתופי:
יניב ודניטו הציגו את תפיסתם כרכזי המטה השיתופי: עבודת המטה מתרחשת במספר מעגלי עבודה. במעגל הרחב של כלל הקיבוצים השיתופיים פועלים באמצעות קבוצות ווטסאפ של ממלאי תפקידים מקבילים מכלל הקיבוצים השיתופיים, כנסים, זומים וימי עיון בנושאים רוחביים הרלוונטיים ומפגשי למידה של “מטה מו מטה” של מספר קיבוצים ללמידת עומק של ממלאי תפקידים מקבילים. במעגל הפרטני, הם מלווים כל קיבוץ וקיבוץ באופן אישי בתהליכים שהוא מקיים, מסייעים לו לקיים את התהליך על הצד הטוב ביותר במטרה שהתהליך יחזק את הקיבוץ.
הם לא פועלים באופן מיסיונרי להפצת הרעיון השיתופי. כל קיבוץ מקבל את הליווי והתמיכה שהוא זקוק מהמטה השיתופי על-מנת לסייע לו לקבל את ההחלטות הכי טובות עבורו.
להמשך קריאת הסיכום כולו לחצו בקישור מטה
להקשיב, ללמוד, להכיר