משולחן המזכירים | עילם בר-לב
שלום לכולן וכולם,
ביום ראשון שעבר, ה- 8.3, הייתה אמורה להתקיים שיחת קיבוץ בה הייתה אמורה להגיע לציבור שאלה מטעם המזכירות אודות הקמת צוות לבחינת שינויים והתאמות באורחות החיים בקיבוץ במסגרת הקיבוץ השיתופי, המודל המשולב והמודל השיזורי.
עם פרוץ המלחמה, החלטתי כי ראוי לדחות את השיחה במקצת על-מנת להבין את המשמעויות שלה ועל-מנת להתפנות לביסוס שגרת מלחמה – משימות להן הורגלנו בשנתיים וחצי האחרונות.
המועד החדש שנקבע לשיחה: יום א' 22.3.
בשבועות האחרונים, לצד בנייה וגיבוש של שגרת מלחמה בקיבוץ, המשרד שלי והמזכירות כולה עסוקים בהדים הקהילתיים המגיעים אלינו בחלון הזמן שנפתח בעקבות דחיית ההצבעה.
ב- 25.2 קיימנו במזכירות דיון על נוסח ההצבעה ובעקבות פניה שהגיעה למזכירות מיפתח צפוני, ביצענו שינוי בנוסח על-מנת לקרב אליו את המתנגדים ופרסמנו לציבור את הנוסח המעודכן.
השבוע, ב- 11.3 קיימנו במזכירות דיון בעקבות פנייה נוספת, הפעם של ברק טבת, שביקש לשנות את אופי ההצבעה בין קיבוץ שיתופי וקיבוץ מתחדש. בקשתו נדחתה במזכירות (הפרוטוקול מצורף בהמשך הגיליון לעיונכם).
לאחר מכן הגיעו פניות לדחיית ההצבעה כולה עד אשר תסתיים המלחמה ועד אשר ייבחר מזכיר אחד לפחות ובהמשך הגיע הערעור שפורסם אתמול לכלל הציבור המבקש דחייה של ההצבעה על הקמת הצוות בשנה שלמה מתוך טיעונים דומים של קיום המלחמה וחוסרים בשדרת הניהול בקיבוץ.
לצד כל הפניות הללו הגיעו למשרדי ולמזכירות פניות מקבילות של כ- 20 חברות וחברים המבקשים להביע את תמיכתם במזכירות, בתהליך שקיימה, במועד ההצבעה המתוכנן ובנוסח שעיצבה להצבעת הציבור אודות הקמת הצוות.
ניתן לצפות בחומרים שנשלחו בפרוטוקול המזכירות האחרון מ- 11.3 מטה בגיליון זה של דף הבית.
8 שנים אני מזכיר קיבוץ.
משנת 2019 המזכירות קיבלה החלטה על קיומו של תהליך. ואז היתה קורונה ועצרנו לא רצנו. ואז קיימנו למידה פנימית (שלב א') וקיימנו סקר בו 71% מהמשיבים ביקשו להמשיך את תהליך הלמידה. ואז היה ה- 7.10. עצרנו. ועצרנו. ועצרנו.
ואז בדקנו עם הציבור שוב. מרבית הציבור ביקש שנמשיך (57%). ואז ב- 8.25 הגיע ערעור על החלטת המזכירות להמשיך. הוא נדחה. המלחמה הסתיימה ובמשך 4 חודשים קיימנו מפגשי למידה. עכשיו, בסופם, הגיע זמן ההצבעה של הציבור האם ברצונו להקים צוות שיבחן דרכים שונות ומודלים שונים לשיפור חיינו המשותפים.
אז עכשיו לדחות בעוד שנה? אין כאן כל הצבעה הרת גורל המשנה את אורחות החיים בקיבוץ. יש כאן הצבעה המביעה רצון אישי של החברים – כל חבר יוכל לענות לפי צו מצפונו האם הוא מעוניין שיוקם צוות או האם אינו מעוניין בכך.
הידעתם?
ביום ראשון הקרוב נקיים שיחת קיבוץ על חידוש מסלול דירות קבע מתפנות ועל כתב מינוי של ועדת חיות מחמד כולל נוהל גידול כלבים וחתולים – נושא בעל מורכבות חברתית גדולה.
בתום השיחה הציבור יידרש להצביע ולאשר מסמכים הדורשים קריאה והעמקה. מדוע אין אף פניה לדחות את השיחה על הנושאים הללו עד סיום המלחמה? הרי נדרשת כאן פניות ללמידה, קריאה, והבנה של החומרים לפני הצבעה.
השיחה המתוכננת ב- 22.3 מביאה שאלה מאוד פשוטה להכרעת הציבור. האם להקים או לא להקים צוות. מי שרצה להבין את המשמעויות – הגיע לתהליך הלמידה המתמשך שהובל ע"י המזכירות ב- 4 החודשים שקדמו לכך או צפה בחומרים שהונגשו בצורה שקופה לציבור.
כעת החבר רק צריך לנקוט עמדה. אין לו צורך בקריאת חומרים והבנתם. בעד או נגד. זה הכל. לא מכריעים בשינוי אורחות חיים ולא משנים דבר בהתנהלות שלנו. לכן, חשוב לדעת שמדובר בהצבעה רגילה עם רוב רגיל.
באשר לשדרת הניהול בקיבוץ – כל המשרות מאוישות למעט מזכירי הקיבוץ ויש צוות איתור שזו משימתו. בחודשים הקרובים גם המשימה הזו תושלם ועד שצוות כזה ישלים את עבודתו ויביא הצעות לציבור כל ממלאי התפקידים כבר יצברו ותק וניסיון. אין כל הגיון להמתין למזכיר חדש. הרעיון מאחורי הדחייה ברור לי ולכן אני מסרב לו בתוקף. הרי מי שירכז את הצוות יהיה חבר/י קיבוץ ולא מזכיר חיצוני. הצוות, אם יוחלט להקימו, שואב את סמכותו ישירות משיחת הקיבוץ ואינו תלוי במזכיר כזה או אחר או במזכירות. הוא אמור להיות עצמאי, עם כתב מינוי עצמאי ולוחות זמנים עצמאיים, וכפוף לשיחת הקיבוץ וייתן לה ולציבור דין וחשבון.
והכי חשוב!
אני מחויב לחברי הקיבוץ ולתהליך אשר עמד בראש סדר-היום שלי כאשר נבחרתי לפני 3 שנים לקדנציה שניה. לא הסתרתי זאת ואמרתי זאת באופן ברור בשיחת הקיבוץ. זו הייתה ההצבעה הכי גדולה בכל השנים האחרונות והשתתפו בה 80% בעלי זכות ההצבעה. 74% מהם תמכו בי ובסדר היום שלי שהוצג באופן בהיר בפניהם. זה המנדט שקיבלתי ואיתו אני והמזכירות עובדים.
כעת נשאר להשלים את השלב האחרון בתהליך והוא בירור רצון הציבור על הקמת צוות.
כל ניסיון לדחות את השיחה וההצבעה למועד רחוק או בלתי ידוע רק יקצין את הקוטביות החברתית, יגביר את חוסר האמון של חלקים לא קטנים בציבור ויעורר כעס ותסכול בכל הזירות החברתיות שלנו.
מציע לכולם – תומכים ומתנגדים – לסמוך על רצונות הציבור ולתת לו לקבוע האם ישנו צורך בהקמת צוות שיבחן דרכים לשיפור חיינו המשותפים. ממה כל כך חוששים?
שבת שלווה ושקטה לכולנו,
עילם
יש להתחבר כדי להגיב
