“זכיתי בחברה נאמנה, שגם כשלא נפגשנו ידעתי ונוכחתי לא פעם שהיא רואה אותי, היא נמצאת בשבילי כאשר אני זקוקה לעזרה. אהבתי את האמינות שבה, הדבקות במטרה, היושרה הבלתי מתפשרת והדיסקרטיות המופלגת.

האיפוק והמופנמות היקית הקשו עלי לפעמים, אבל כיבדתי אותם. אני חושבת שאופן השזירה של רגישות לזולת ויכולת להעניק אהבה, תמיכה, ידע וחוכמה, ביחד עם שמירה על רגשותיה היותר קשים, אותם חלקה רק עם דוד והמשפחה, היה מיוחד ורב-עוצמה. המורכבות הזאת הייתה סוד קסמה וכוחה של דינה, ובעיני באה לידי ביטוי בדרך האצילית והמופלאה בה נפרדה מחייה, נתמכת על-ידי אהבתו ומסירותו האין סופית של דוד.”

קטע מדבריה של נירה שלח ביום השלושים.  

הספר לזכרה של דינה שני ראה אור השבוע, ומאגד בתוכו תמונות וקטעים שכתבו דוד – בעלה, דגן ודרור – ילדיה, שני – נכדתה, וחברים וחברות נוספים.

ניתן לקבלו בספרייה או ביצירת קשר עם דוד שני.