כשחזרתי מצרפת יענקל’ה אדוט פרס עלי חסות ועזר לי להקים את העסק שלי לברכות. בהמשך הצטרפה נירה רז, ושניהם היו אבן הדרך לעסק שלי. בשיאי עבודותיי נמכרו ב-35 מוזיאונים, גלריות וחנויות ברחבי הארץ, בינהן מוזיאון ארץ ישראל, מוזיאון תל אביב לאומנות, מוזיאון הילדים בחולון, בית התפוצות, מוזיאון חיפה לאומנות, הגלריה של יאיר רוטמן ביפו, רשת הבגדים קום אילפו ועוד.

לאחר מחלתו של יענקל’ה וסגירה של חלק גדול מהחנויות, לתמונה נכנס אורן סקוט. הכניסה שלו חייבה אותי לעשות חישוב מסלול מחדש, ואחרי תקופת הסתגלות מאתגרת עשיתי שינוי רדיקלי – הסכמתי לשנות סטטוס ולהפוך את האומנות שלי לעיסוק בשעות הפנאי. כיום אני מחויבת לשבוע עבודה מלא במחלבה ללא ימיי אומנות. עברתי לסטודיו יותר קטן וצנוע, אבל במקביל כל תוכנית יצירה מסודרת זוכה לתמיכה כספית מצד המוסדות, ואני יודעת שלמרות הכאב בזניחת החלום לעסק, והנוחות של ימיי אומנות – הדרך שלי ניצלה.

כלי העבודה המרכזי שלי הוא דף נייר במשקל 300 גרם, עליו אני יכולה לעשות כמעט הכול. אני עובדת עם צבעי מים, אקריליק, עפרונות מכל הסוגים, ומשלבת קולאז’ ותפירה. הרעיונות ליצירות באים מהחיים. אני קראת לזה מלאכת החיים (רפרנס למחזה מאת חנוך לוין).

לאחרונה עשיתי לוח שנה לגן-שמואל מזון, והיום אני עומדת בפני הוצאה של ספר בשיתוף עם אחותי רותם כרמי, על אובדן וחולי בעולם הילדים. הספר עצמו נולד לאחר התמודדות של 12 שנה עם מחלתו של גיסי זוהר כרמי, 12 שנה בהם הייתי שותפה בגידול שלושה ילדים, כולל הליווי, ההסברים וההכנות לקראת הסוף. הוגה הרעיון הוא נצר טבת (שמאז הפקת לוח השנה הפך להיות חבר לחלומות) בשילוב העריכה הגרפית מהמשובחות והאינטליגנטיות של החברה ליצירה שלי זה זמן רב – אפרת גולן.

אני מזמינה אתכם ואתכן לראות ולרכוש את היצירות שלי כגלויות וברכות במיניכל, וכמו כן ניתן גם לפנות אליי אישית בבקשות מיוחדות.