הי”בניקים מסכמים תקופה
כמה שנים אתם עובדים בגד”ש?
עידו אלעד ורן חנני: 4 שנים
נועם ניב נחמיה: שנתיים וחצי
עומר ביטון: 3 שנים
איך הייתה החוויה? מה אתם אוהבים בעבודה בגד”ש?
עידו: חוויה ממש טובה, אתה לומד הרבה מאוד. אתה עם הרבה חבר’ה כל הזמן וכל פעם יש עבודה אחרת, לא כמו גנים או רפת. אני אוהב את העבודה עם הידיים ואת זה שהיא משתנה כל הזמן, ואת ארוחת הבוקר..
נועם: אני אוהב את הגד”ש כי זה לעבוד עם כל החבר’ה, זה לעשות חיים ולהתגבש, וגם כשקשה עוזרים אחד לשני. הבוסים הם הכי גברים והכי טובים בעולם, וזה פשוט כיף לעבוד בגד”ש.
רן: חוויה טובה מאוד, הגד”ש הופך לבית של כולם ועובדים כל המוסדניקים ביחד. אני אוהב את הצוות של המבוגרים, שמנהלים את הענף בצורה מדהימה שנותנת רצון לבוא לעבוד אצלם.
עומר: חוויה מטורפת, הצוות מדהים. אוהב את האווירה הטובה שיש בזמן העבודה והיחס של הצוות לנערים.
רגע הכי משמעותי, סיפור או אנקדוטה מעניינת, פדיחה שקרתה לכם או לחבר בעבודה ואיך התמודדתם איתה…
עידו: כמעט הפכו אותנו עם העגלה ושמעון הגיע והציל.
נועם: הייתה פעם אחת שהיה ממש קשה. קטפנו אבוקדו, הייתה שמש חזקה, עבדנו עד מאוחר והיה לכולם קשה. נעזרנו אחד בשני ועברנו את זה, היינו שם אחד בשביל השני.
רן: הרגע הכי משמעותי בשבילי בגד”ש היה כשבאתי לעשות שעות לחו”ל והעבודה שנתנו לי זה לקחת טרקטור גדול לבד ולנסוע לעשות עבודות בשדה.
עומר: אחד הפועלים התאילנדים שם עכבר מת בארגז הכלים של הקלאב-קאר. זרקתי את העכבר על שאר החבר’ה שעבדו והוא התעצבן כי רצה לאכול אותו..
על מה אתם רוצים להגיד תודה והאם אתם רואים את עצמכם חוזרים לעבוד בגד”ש בעתיד?
עידו: תודה על התמיכה ועל הסבלנות. אני רואה את עצמי חוזר אחרי צבא לשנה שנתיים עבודה.
נועם: אני רוצה להגיד תודה לכולם על התמיכה ועל הצוות הנדיר שהיה לנו שם, גד”ש זה משפחה.
רן: אני רוצה להגיד תודה לכל הצוות שאחראי על הגד”ש. על זה שאתם יודעים לעזור כשצריך, לתת לנו אחריות כשאתם סומכים עלינו, ועל זה שנהייתם בית בשבילי ובשביל כל שאר העובדים.
עומר: תודה על הכל. על רגעים מצחיקים ומלמדים שלא היו יכולים לקרות בשום מקום אחר, על היחס שתמיד הרגשנו רצויים ושאנחנו חלק אמיתי מהצוות שתורם לגד”ש. מקווה מאוד שתהיה לי הזדמנות לחזור ולעבוד עוד בגד”ש ובכל מקרה בטוח שאשמור על קשר עם הצוות.
מרגשים ואלופים,
תודה על שיתוף הפעולה,
שבת שלום ובהצלחה בהמשך!