< דפדפו ימינה ושמאלה בגלריה >

ניתן להגדיל את התצוגה בתנועת צביטה נפתחת

צילם: אופיר נחמיה

אנחנו כבר בחודש יוני

ויש הרבה מה לספר

אחרי 20 שנות הפסקה, חזרנו השנה לגדל עגבניות תעשייה.

הסיבה שהפסקנו לגדל הייתה שהחלקות שלנו נהיו מאולחות בעלקת (צמח טפיל שמתלבש על שורשי העגבנייה), ו-וירוסים שונים שהתלבשו על הצמח, מה שהביא לירידה משמעותית ביבולים. היום יש פרוטוקולים של טיפולים והחלטנו להחזיר את הגידול למחזור שלנו בתקווה לעונה מוצלחת.

תקופה זו היא גם קו פרשת מים של יבול האבוקדו בעונה הקרובה: מטע האבוקדו פורח בעונת האביב, עונת מעבר המאופיינת בשרבים בשל הפרש טמפרטורות גדול בין הים התיכון לארץ (הסברים מפורטים אצלי בפרטי או בחיפוש גוגל קצר).

בחודשי האביב הפרחים של האבוקדו מופרים על ידי הדבורים והופכים לחנטים (פירות קטנים בגודל של אפונה). הבעיה היא שבשלב החנטה העץ מוציא הרבה אנרגיה, ובחמסין הוא עלול להפיל את החנטים.

אצלנו המצב בסדר ובעוד כשבועיים נדע להעריך את היבול הצפוי לעונה הקרובה.

בנוסף אנחנו מתארגנים לנטיעת מטע חרובים בדמיירה, בשבוע הבא נתחיל לשתול אבטיח, ותחמיצי הקיץ גדלים יפה.

השבוע נפרדנו מקבוצת פקאן

שמסיימים את המוסד

הפקאנים הגיעו אלינו בתחילת הקורונה לשתילות האבוקדו ומאז הם חלק מהענף.

חבורה מדהימה של מנהיגים קטנים, עם יכולת לסחוף ולהוביל אחריהם ותמיד בצורה נעימה וחברית. לנו בצוות הם נתנו תחושה של ביטחון ושאפשר לסמוך עליהם. וסמכנו. פעם זה להוביל צוות של מוסדניקים צעירים לעישוב או קיטום במטע, ופעם זה לשבת על טרקטור ולחרוש או לעשות משתת.

זילי, אלעד, ביטון, נועם וחנני היקרים, כבר דיברתי עם מש”א שאמנם אתם כבר לא במוסד אבל אתם לגמרי ממשיכים לעבוד איתנו עד שנת השירות.

תצאו, תחוו, תחגגו, תתגייסו ותחזרו הביתה לגד”ש.

סופ”ש נעים,

שחר