ההסברים בבית הכנסת בקטורה נותנים תחושה שלמרות החילוניים שמעורבבים בקיבוץ, הדת והאמונה הפלורליסטית – יחד עם הסובלנות המכבדת – מביאים ערך מוסף גדול ויוצקים משמעות נוספת שעוזרת ומחזקת את השותפות.
החיים בקטורה, שנחשב לקיבוץ משגשג בערבה (שני רק ליטבתה), צנועים בהשוואה לשאר הקיבוצים השיתופיים (שאינם בערבה), אך התחושה שלי כמבקר מזדמן, שעל המחסור בגשמי – קיים פיצוי ראוי ברוח.
נסיעה קצרה ונכנסים לנאות סמדר.
תחושה חזקה של “אחר” ממלאת את כל החושים. הבעיות כאילו דומות, אבל הכול בנאות סמדר ממש-ממש מוזר (כי הרי ברור שאנחנו הכי נורמליים). ארוחת ערב אינטימית ומרתקת עם חבר וחברה ממייסדי נאות סמדר מרגישה לי כמו ילד מהעיר חדרה שמקבל הסבר בפעם הראשונה על קיבוץ גן שמואל.
עד כאן התפאורה של הכנס. נראה כי הרקע המסקרן של המקום השפיע לטובה על רמת הפתיחות ועל העומק שהמשתתפים אפשרו לעצמם לצלול.
מזכירים ומנהלי קהילה (וכמה מרכזי משק) הדמימו טלפונים ואפשרו לעצמם את השקט הנדרש כדי להתעמק בתכנים.
בהובלת משתתפי הכנס הועברו תכנים בכמה נושאים:
- תקשורת מיטיבה גם כשנדרש לומר “לא”
- פרקטיקה אקטיבית לגיוס צעירי הקיבוץ לעמדות ניהול במוקדי השפעה
- החשיבות בשימוש תכוף בכלי הפירגון
- מצגת (מעט מפונפנת) שמעלה על נס שיטות מעולם ההיי טק המאפשרות יצירת חיבור ומשמעות של עובדים גם בעסקי לואו טק ובכך מעלה את שביעות הרצון בארגון
והיה גם תיאטרון פלייבק ששיקף בתיאטרליות מגוון התמודדויות – פחות התחברתי…
בבוקר היום השני, הכנס עסק בהתמודדות של הנהגות הקיבוצים עם שינויים בכלל (יש עוד קיבוצים שטרם הפריטו את המזון) ושינויי אורחות חיים בפרט.
הפגישה הביאה גישות שונות ומעניינות של הקיבוצים, הנוגעים לניתוב תהליך בירור השותפות. הראש נפתח אל דרכים מגוונות להשגת הליך דמוקרטי המותאם לסיטואציות שונות ולקבוצות אנשים שונות.
בצהרי היום השני ניתן גם זמן איכות להחלפת ידע בצמדים בסגנון: כך זה אצלנו! איך זה אצלכם?
הידע הרב שבו “הופגזנו” מעט הימם, אך התחושה החזקה של סקרנות מסופקת אט אט שוקעת והדברים מתמיינים להם למגירות המתאימות כדי שנוכל להפיק מהם תועלת.
חזרו מנסיעה ארוכה לאחר ההשתתפות בכנס: איריס, עילם וארנון.
התרשם ורשם: ארנון