< דפדפו ימינה ושמאלה בגלריה >

ניתן להגדיל את התצוגה בתנועת צביטה נפתחת

התמונות באדיבות עמוס גיל ונתי גולדשטיין 

ביום ראשון (14.01) בשעה 11:00 הצטרפנו ליוזמה ארצית רחבה שעצרה כל שיגרה כדי לציין את הלא יאמן – 136 א.נשים עדיין חטופים בעזה !

עמדנו במעגל על רחבת הדוכן, הדלקנו נרות ועמדנו דקת דומייה. לאחריה הקראנו שיר (מצורף מטה) וערכנו סבב של הקראת שמות כל החטופים והחטופות – אחד אחת.

מתוך 136 השמות רק 100 נותרו בחיים וגם מתוכם נרצחו עוד שניים השבוע. שרנו יחד את ‘אלי אלי… ורק השמיים תפילת האדם’. ממש אפשר היה לחוש את הכאב המשותף ובאווירת ההתמסרות שנוצרה לעמוד לצידם של החטופים, צעדנו לעמידה שקטה מול הכביש הראשי, אוחזים בשמות.

על דרך הטבע | דליה רביקוביץ

אדם יוצא בבוקר או בצהרים

או בערב

מביתו נעלם

מה פרוש נעלם?

והרי מי שאינו כאן נמצא שם.

אבל נעלם כפשוטו נעלם.

פרושו נוטש פרוש נטוש

פרושו הלך לכל הרוחות.

וזה ההסבר על דרך הטבע:

חושך על פני תהום.

ושם המקום נקרא עולם

על דרך ההעלמות.

(מתוך: “דליה ריבוקוביץ – כל השירים”)