שוב יצאנו לטייל, והפעם לעמק יזרעאל.

אוקטובר, הימים אמורים להיות קרירים ונעימים אך אנו “זכינו” ליום חם ולמרות זאת לא וויתרנו וטיפסנו כולנו! לפסלו של אלכסנדר זייד המשקיף על העמק ומספר את סיפורה של ההתיישבות, וההגנה על היישוב העברי. שמחתי ללמוד מפלו שלח על גביע זייד בליגת הכדור עף שבה נבחרת גן שמואל זכתה לפני עידן ועידנים (1948/1950).

התחלנו את היום באתר רכבת העמק המשוחזר להפליא בכפר יהושע, ולאחר הסבר מעמיק ומרחיב דעת נסענו לשדרה במרכז הכפר, בה עבודת פסיפס המתארת את פועלו של הארכיטקט ריכרד קאופמן, התפעלנו מפסליהם של בתיה לישנסקי “התקומה” ושל אלי שמיר “ונוס אוספת בצל” למדנו על חשיבות מגדל המים במרכז היישוב, אבל הכי שמחנו לראות ינשוף גבוה גבוה על עץ הברוש (כל הכבוד לצביקה בן משה שזיהה ראשון).

הופתעתי מהעונג שבביקורנו בחוות דרך התבלינים שבבית לחם הגלילי, הרצאה קצרה של אבי ציטרשפילר דור שני לחקלאים שתיאר בגעגוע ובהערכה את הוריו בשנים הראשונות בהם פיתחו את ענף גידול התבלינים, עבדו עבודת כפיים קשה שנעשתה באהבה ותוך למידה מתמדת. אבי מספר ממש כסטנדאפיסט על טיבם של התבלינים ואת יכולתם לשפר את איכות חיינו בבריאות או בחולי. כמובן כולנו חזרנו עם שלל תבלינים טריים ומועילים ואני נשארתי עם המשפט המסכם של אבי:  “לא מצאתי תרופה או תבלין שישפרו את חיינו כמו מילה טובה“.

תודה לחבורה נפלאה של א.נשים היוצאים איתנו לטייל, זה ישמח ליום קצר, זו ממש רוצה טיול הליכה מאתגר וארוך, אחד מחפש את הפריחה ושנייה לקצר במלל והסברים, אך כולן.ם יוצאים, נהנים, תומכים זו בזה, ושואלים לאן הטיול הבא?

שבת שלום

נתראה בהמשך,

סנונית