איגרותיו של צ’יקה רוזן | מן הארכיון


< דפדפו ימינה ושמאלה בגלריה >

ניתן להגדיל את התצוגה בתנועת צביטה נפתחת


שלום (צ’יקה) רוזן נולד בבוהומין, צ’כוסלובקיה, בשנת 1900.

בראשית דרכו כנער נקלע לתנועת הנוער המהפכני של “ברית ספרטקוס” ובפרוץ מלחמת העולם הראשונה שירת בצבא כקצין אוסטרי.

תוך לבטים קשים מצא דרכו את “השומר הצעיר”. והוא כבר “זקן” לעומת חניכי התנועה. הוא ייסד את קיבוץ “מעפילים” ועמו הכשיר עצמו לקראת העליה לארץ ולקיבוץ.

בשנת 1935 עלה עם גרעינו ארצה ולאחר הכשרה במשמר העמק הצטרף להשלמת גן שמואל. עבד בעבודות שונות ופעל רבות בתחום התרבותי והפוליטי.

בשנות מלחמת העולם השנייה שירת בבריגדה היהודית. בתקופה זו שלח צ’יקה מספר איגרות המתארות את קורותיו. כך הוא כותב לאחר שפגש שתי קרובות משפחה:


24.11.1945

“אני מאושר שביצעתי את הנסיעה הזו. כעת רובצת עלי אחריות: אני מוכרח להשיג סרטיפיקאטים בשביל שתי הנשים האלה אשר נשארו בודדות ובחוסר-כל. אמנם הבטיחו להן במשרד הארצישראלי בפראג שהן תקבלנה את הסרטיפיקאטים הראשונים, אבל מתי יגיעו הללו? אני רוצה להשיג את הסרטיפיקאטים על-ידי הסוכנות בתור חייל ששרת כמעט ארבע שנים. והריני מבקש אותך: אל תתני מנוח למזכירים שלנו, עד שיסעו לסוכנות ויובטחו להם שני הסרטיפיקאטים האלה.

תסלחי לי שלא כתבתי עד עכשיו, הרי הייתי בדרך ארוכה. ברצון הייתי מקבל את ההזמנה למסור את הרשמים שלי בעלון הקיבוץ, אבל בינתיים אינני מספיק אפילו לענות על כל המכתבים, שכמעט כולם נוגעים לחיפוש קרובים. המפקד שלי אמר שהדואר היומי שלי גדול יותר מאשר שלו במשך שבוע ימים…”

עם שחרורו שב צ’יקה לגן שמואל. 

בשנת 1947 פעל כרכז תרבותי במסגרת משקי גוש השומרון.

כשפרצה מלחמת השחרור נענה לצו השעה ולמרות גילו הצטרף לשורות צה”ל, ושימש כקצין תרבות.

נפטר לאחר מחלה ממושכת בשנת 1959.


תודה גדולה לעובדי הארכיון על הסיוע בפינה

שתפו :

Subscribe
Notify of
0 תגובות
Inline Feedbacks
צפייה בכל התגובות
0
נשמע לשמוע את דעתך!x
דילוג לתוכן