ה-1 בספטמבר תמיד היה תאריך עם משמעות, טובה יותר או פחות (תלוי את מי שואלים – את ההורים, את הילדים או את הפולנים).

עם השנים, כאן בארצנו הקטנה, התחילו לשים על ה-1 בספטמבר סימן שאלה, תקליט שבור שחוזר ואומר – שביתה או לא שביתה.

האמת, זו כבר מזמן הפכה להיות מלחמת התשה, לא רק בין ארגון המורים למשרד האוצר, אלא על מהות הרבה יותר גדולה.

השיר הבא נכתב בהשראת הביטוי ‘מכל מלמדיי השכלתי’ (תהילים קי”ט), שבא ומזכיר לנו שלמידה מתקיימת תמיד ומכל אחד.

מכל מלמדיי השכלתי | ניסים מנחם

מכל מלמדיי השכלתי, גם מאלו שלא סבלתי.

כל מפגש הוא שיעור, שהופך מיום ליום ברור.

לכל דבר סיבה קדומה, על מה ומה המהומה.

מכל מלמדיי לקחתי דבר אחד, או שניים,

למשל, מאחד את הדרך, מהשני ת’שוליים.

מה פחות מה יותר, ומה יותר מכפל כפליים.

דגמתי, טעמתי, שאפתי, נשפתי.

ידעתי את מה שידעתי, יצרתי, שיחקתי, צחקתי,

יצאתי חופשי, נכנסתי, צפצפתי, ולבסוף נפנפתי.

השכלתי להבין, שרק מה שטוב לי טוב,

שהיחס “זמני ומשתנה” ,מרחוק לקרוב.

כמו שצריך להרגיש, ככה צריך לחשוב.

למדתי שפעם זה לא, ופעם זה כן.

תמיד לצפות לפחות, ופחות לתכנן,

ייאוש הוא קשקוש, התקווה באהבה, ונאמר אמן.

השיר הבא מוקדש לנוער.

בכל כמה זמן יוצא שאני מגיעה ל”סיבוב” בנעורים. בחופש הזה הצטרפתי אל המוסדניקים, דור העתיד שבעיקר נמצא בהווה, ואפשר ללמוד מהם כל כך הרבה.

וזה לא שיש דור טוב יותר או פחות, אלא בעיקר שונה ומשתנה, ואת השיעורים של החיים הם לומדים בכל מיני דרכים, שמובילות אותם למסקנות והשלכות.

נערים בשיעור | ניסים מנחם

נערים בשיעור מתעוררים אל החיים.

עוברים דברים מורכבים ומסובכים.

רוצים לבדוק גבולות, ולאן הולכים,

יוצרים את הרצון, מתוך הצרכים.

מתעוררים למציאות, יוצרים חלום,

ברצינות עם משמעות, להיות יהלום,

שואלים לשלום, לומדים לבלום, ולנשום.

יורדים ועולים, חוקרים, ומה הם מגלים?

עדיף להשאיר בצד את אמא, ואת אלוהים.

ואם שולפים רק ו’ מאלוהים, מקבלים אל הים,

רק שם השיעור מושלם, ומתחברים אל הקיים.

שנת לימודים מוצלחת ושבת שלום,

ליאן