השבוע התלבטתי על מה לכתוב. ניכר שכל המילים כבר נכתבו. בכל פעם צץ איזה משפט נבואי בשיר כזה או אחר, במילים שנאמרו בעבר – בסרט, הצגה, ספר… ולפעמים, היום יותר מתמיד אני מרגישה שפשוט נגמרות לי המילים, באופן הכי מוחשי שיש.
מה יש להגיד | ניסים מנחם
מה יש להגיד, שאין מה לומר?
החמוץ עם קמצוץ מלוח, והמתוק עם מעט מר.
יש להגיד, מעבר לגשר בנהר, ההר הוליד עכבר,
שבעצם בכל דבר ודבר, כלום כבר לא אותו דבר.
למזרח ומערב, מחכה ערב רב, דרך הים במדבר,
העתיד המוזר, לא לומד שום דבר מלקחי העבר!
גם יש לציין, שאף אל פי כן, מקטאר לבחריין,
יש כיעור ברור בכל דופי, לפי עיניי המתבונן,
דם נשפך על רצח אופי, עם או בלי להתכוון!
שוב ושוב, מה יש להגיד, מהיום לאתמול ואמש,
אין מה לומר מלבד, שאין חדש תחת השמש!
ישראל מתגבשת, המגל מגייס את החרמש,
נלחמת באש, על מה שיש, ומתכוונת לממש!
מוציאה את הטוב מכל רע, גדלה ביחס למאורע,
האהבה מנצחת שנאה, וקורעת לה את הצורה!
לחושך אין סיכוי נגד שבטים של רסיסי אור,
ויש מצב שנסכים לזכור לאן אסור לחזור!
מה יש להגיד, שאין מה לומר, לאויב האכזר,
רצוי שתדע, כי הסוף המר, בידי הטוב נגזר!
אולי בעצם הכל כבר נכתב, אי שם, לפני שנים, במקומות רחוקים, או דווקא קרובים. בספרי הנביאים מופיע אחד, ירמיהו, שלרוב איך נאמר? היה פסימיסט ללא תקנה.
פעם ב- הוא היה יוצא מגדרו ואומר משהו קצת יותר אופטימי מבדרך כלל.
אני חושבת שכאשר מישהו שאותו אנחנו “רגילים” לשמוע באותה התבנית המוכרת, פתאום אומר דברים בצורה קצת אחרת, יש לכך ערך אדיר ועלינו להעריך זאת.
בפרק לא’ בספר ירמיהו נכתב:
‘עוֹד אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית‘,
שניתן לפרש במספר כיוונים. את השיר הבא כתב ניסים בהשראת הפסוק הזה –
עוֹד אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית | ניסים מנחם
“עוד אבנך ונבנית”,
ולמרות שהשתנת,
דעי לך, אמת זה ממגנט.
אפילו שבמו ידייך את הורסת,
בכל דבר נכנסת, תוססת, כועסת,
נבנה בניין חדש, נחליף את הכנסת,
כי הבית עומד להתמוטט והתקרה קורסת.
ונבנך מחדש על תל חורבותייך,
נשנה מנגינה, נחליף את מילותייך,
בלבן שבעינייך, בחומותייך ובשערייך.
נבנך מצאת החמה, עד צאת הנשמה.
יום ועוד יום, עד שנממש חלום בהגשמה,
תבני בקול גדול, תבני בדממה, בהסכמה.
כמעט חודשיים עברו מאז שהחיים שלנו התהפכו ואילצו אותנו להתגמש מחשבתית ואולי אפילו להגיע להסכמות שלא חשבנו שנסכים להן.
מי יודע מה עוד נוכל עם זה לבנות?
שתהיה שבת שקטה ורגועה לכולם,
שכ-ל החטופים והחטופות ישוחררו במהרה, ושכל החיילים והחיילות ישובו במהרה.
ליאן