I wish I knew

how It would feel to be free

יום העצמאות חותם את תקופת המועדים המדברים על חירות ושחרור, ובכל שנה עולה אותה תהייה: מה זה חופש בכלל, והאם ניתן לקיימו בעולמנו ובמדינת ישראל בעת הנוכחית.

נלך רגע צעד פנימה, ונשאל את עצמנו: האם אנחנו בתוכנו חופשיים?

את השיר הבא כתב בילי טיילור (פסנתרן ג’אז ואקטיביסט ג’אז, לפי וויקיפדיה) בשנת 1952, והוא היה להמנונה של ’התנועה האפרו-אמריקאית לזכויות האזרח’ שפעלה בארה”ב בשנות ה-60.

השיר זכה לגרסאות כיסוי שונות במהלך השנים, שהמפורסמת שבהן היא של נינה סימון משנת 1967.

מדי פעם יוצא לי לתרגם שירים, בעיקר שירי מחאה, והחלטתי להביא לפרסום את השיר הזה, שהרגיש לי תואם לתקופה הזו.

מוזמנים לקרוא או להאזין, או גם וגם.

הלוואי והייתי יודע | בילי טיילור

הלוואי והייתי יודע איך זה ירגיש להיות חופשי, הלוואי ויכולתי לשבור את כל השלשלאות שמחזיקות אותי.

הלוואי ויכולתי להגיד את כל הדברים שאני צריך לומר, להגיד אותם בקול, ולומר אותם ברור, שכל העולם ישמע.

הלוואי ויכולתי לשתף את כל האהבה שיש בליבי, להסיר את כל הסורגים שמפרידים בינינו.

הלוואי ויכולת לדעת מה זה אומר להיות אני, ואז תראה ותסכים איתי שכל אדם צריך להיות חופשי.

הלוואי ויכולתי לתת את כל מה שאני משתוקק לתת, הלוואי ויכולתי לחיות כאילו אני משתוקק לחיות,

הלוואי ויכולתי לעשות את כל הדברים שאני יכול לעשות, למרות שאני ממש באיחור, הייתי מתחיל מחדש.

ובכן, הלוואי ויכולתי להיות כמו ציפור בשמיים, כמה מהמם זה יהיה אם אגלה שאני יכול לעוף,

הייתי ממריא אל השמש, מסתכל למטה אל הים, ושר, כי אני יודע, איך זה מרגיש להיות חופשי.