< דפדפו ימינה ושמאלה בגלריה >

ניתן להגדיל את התצוגה בתנועת צביטה נפתחת

מְגִלַּת אֶסְתֵּר היא אחת מחמש המגילות בתנ”ך.
מסופר בה איך אסתר ודודה מרדכי, הצליחו לבטל את תוכניתו של המן האגגי להשמדת יהודי ממלכת פרס, תחת שלטון המלך אחשוורוש.
לזכר הצלחתם זו, הנתפסת כנס, נקבע חג הפורים.

במחקר המודרני מקובל לתארך את המגילה לסוף התקופה הפרסית או תחילת התקופה היוונית, בין השנים 400–200 לפנה”ס לערך.

המגילה מתרחשת בזמנו של המלך אחשורוש, המזוהה עם חְשְׁיָרְשָׁ הראשון שמלך במשך כעשרים שנה במאה החמישית לפנה”ס וממלכתו השתרעה מהודו ועד כוש (צפון סודן – דרום מצרים של היום).

ובהמלצה אישית: מגילת אסתר היא מן הספרים היותר מרתקים בתנ”ך/במקרא כולו: היא הספר היחיד ששם אלוהים לא נזכר בו אלא לכאורה ברמז, לשונו מורכבת מעברית, אכדית, פרסית ושורשי שפות עתיקות נוספות והוא מתכתב עם ספרים ודמויות נוספים במקרא ועם חלק מהספרים החיצוניים.

במחצית הספר, הכל מתהפך בו מרעה לטובה ליהודים והפוך מזה להמן האגגי ולכל הגויים שנענו לקריאתו להשמדת יהודי הממלכה.

שלוש מצוות לחג:

משלוח מנות, מתנות לאביונים ועריכת משתה.
את עניין התחפושות כנראה שאלו הדורות הקודמים מהגויים בקרבם חיו (לפחות באירופה) ששם בעונה הזו חוגגים בקרנבלים ובתפילות את גירוש החורף ובוא האביב והקיץ.

שתיית היין בפורים אינה לשם שמחה בלבד, אלא בכמות מוגברת כדי שיזכרו את הנס ולא ידעו להבדיל בין “ארור המן” ל”ברוך מרדכי”.
הקיצר: הלגיטימציה להשתכר פעם בשנה כמו הגויים שחיו בקרבם (עוד באירופה…).

מאכלים מיוחדים לפורים:

שני סוגי מאכלים עיקריים מופיעים בדרך כזו או אחרת ברוב עדות ישראל:
1. זרעונים: גרעינים וקטניות, הן בצורתם הטבעית והן כמילוי במאכלים שונים – סמל לכך שאסתר, מטעמי כשרות, הייתה טבעונית (לא אכלה בשר וחלב) בארמון המלך.

2. כל מיני הממולאים: מאוזני המן האפויים דרך הקרעפלך והרביולי המבושלים או הלביבות ממולאות הבשר המטוגנות. כל עדה, טעמיה ונימוקיה עימה.
ואצלנו, הפולנים, היו נוהגים להכין מרקחת (ריבה) מאתרוג הסוכות, שתהיה מילוי לאוזני המן של פורים.

הכי חשוב חברים: הכינו משלוחי מנות למשפחות החטופים, לחיילים, לאהוביכם. נתפלל או נקווה כולנו, כל אחד בדרכו, שיהיו כאן מיד. עכשיו. הרבה לפני הפסח, כי אחרת החג לא יהיה באמת שמח.

בתמונות מעלה (בהתאמה):  1. קיר בית הכנסת “דורא אירופוס” ,סוריה. 244 לס’. משמאל- המן מוליך את מרדכי על סוס לבן ברחוב. מצדיעים לו מספר אנשים בלבוש יווני. מימין- אסתר על כס המלכות לצד אחשורוש. 2. מגילת אסתר, איטליה, המאה ה-18. 3. אסתר מעידה בעד עמה אצל המלך. הצייר גוסטב דורה, צרפת, המאה ה-19. 4. צלחת משלוח מנות לפורים צרפת המאה ה-18.