מביקור במטה התנועה שבאזור המשרדים שהוקם בסמוך לקיבוץ יקום, התרשמתי מאוד מהמבנה החדש והצנוע של התק”צ. העזיבה של בית התנועה ברח’ לאונרדו דה וינצ’י בתל אביב הייתה מתבקשת ונראה כי הבית החדש מתאים בהרבה.

נציגינו בתנועה הקיבוצית, או כפי שנקראים “הצירים מטעם גן שמואל”, שהם בעלי זכות ההצבעה במועצת התנועה הם: מאיר בראון, דוד עמיר ואני שהצטרפתי אחרון לפני כשנתיים.

מאז תחילת הקורונה הישיבות עברו לזום והן מתקיימות אחת לרבעון. הגיל הממוצע של נציגי הקיבוצים הוא כ-70 (אין לי נתונים מדויקים, אבל זו הערכתי בהתחשב בפרצופים בחלוניות במחשב).

מאז שנכנסתי כציר במועצת התנועה כל ההצבעות עברו ברוב גדול, בעיקר מכיוון שלא עלו נושאים שנויים במחלוקת. בתאריך 7.4.2022 התקיימה הצבעה בנושא שינוי אופן בחירת המזכ”ל באמצעות צירים ולא באמצעות כלל חברי התנועה. בניגוד להצבעות קודמות, לא התקבל רוב נדרש. המשמעות היא שאופן ההצבעה למזכ”ל התנועה נשאר כשהיה וכל חברי הקיבוצים הרשומים בפנקס הבוחרים יוכלו להשפיע על זהות המזכ”ל הבא. החלטה זו היא בניגוד לרצונו של ניר מאיר שקידם את השינוי באופן ההצבעה.

לפני כשבועיים הוזמנה סגנית מזכ”ל התנועה הדס דניאלי ילין (יגור) למפגש עם המזכירות המורחבת (יחד עם רכז אזור גרנות, אייל אלקלעי – מעגן מיכאל), הדס הציגה צילום מצב של התנועה הקיבוצית על שלל ארגוניה ופעילויותיה המגוונת והתייחסה לשאלה הבסיסית: “כיצד חברי קיבוץ גן שמואל מושפעים מהתק”צ?” הדס ענתה על כך בהרחבה.

בתמצות שלי אומר שההשפעה עלינו פחותה בחיי היומיום ומתרחשת בעיקר סביב הפעילות של תל”ם וסיוע פוטנציאלי לתמיכה כספית לפעילות שלנו עבור משפחת הפליטים מאוקראינה.
כמו כן, אנו נעזרים מעת לעת בשירותי הגישור של התנועה ובשלל הדרכות, קורסים וימי עיון של התק”צ למגוון רחב של ממלאי תפקידים.

התנועה מסייעת רבות לקיבוצים בקשיים תוך שילוב כוחו הכלכלי של שולחן הארגונים (לדוגמא סיוע לקיבוץ ניר דוד בפרשת נחל האסי). מוסדות התק”צ עומדים לרשות כל קיבוצי התנועה במשברים שונים באמצעות הדובר שמסייע מול אמצעי התקשורת ובאמצעות תיאום בין קיבוצים במשברים ביטחוניים, שריפות וכיו”ב (האירוח שנתנו לילדי קיבוץ בארי ב-“שומר החומות” לדוגמא).

פעילות מסייעת שפחות מורגשת ביומיום היא הפעילות תחת הכותרת “קשרי ממשל” או מה שכונה בעבר המחלקה הפוליטית. התק”צ הבינו שחייבים לבזר את המאמץ הפוליטי בין המפלגות השונות, ועם נוכחות שיא של 7 חברי קיבוצים בכנסת ישראל (כן, גם עמיחי שיקלי נחשב קיבוצניק), התק”צ משתמש בכל הכלים הקיימים להשפעה על מקבלי ההחלטות בנושאי חקלאות, קרקעות, מיסוי ועוד.

בשבוע שעבר נסענו מורן, עילם ואני לכנס המטה השיתופי במשמר העמק. הכנס עסק באופן רשמי בשמירה על ממלאי תפקידים והתמודדות עם ביקורת, אך בעיקר נתן הזדמנות לשיחות ישירות ומובנות בתוך הלו”ז בין ממלאי תפקידים בקיבוצים שיתופיים במגוון סוגיות שמעסיקות את כולנו.

עבורי היה זה מפגש מעשיר ומעניין בהרבה מפורום עמיתים של קיבוצי גרנות שבו ישנם רק שלושה קיבוצים שיתופיים. בסיום המפגש העלה מזכיר קיבוץ עין חרוד איחוד, עמיר פיין, את נושא שינוי אורחות חיים שחברי הכנס הרבו לעסוק בו בשיחות האישיות, אך לא נכנס לתוך הלו”ז באופן רשמי. ניכר כי יניב (בארי) ודניטו (זיקים), מנהלי המטה השיתופי ומארגני הכנס, לקחו את ההערה לתשומת ליבם והנושא יקבל התייחסות שונה בכנסים הבאים.

הכנס במשמר העמק הסתיים בביקור במערת הפלמ”ח. מודה שמעט קינאתי ביכולת של משמר העמק להרים מיזם תיירותי נחמד וצרם לי מאוד שאנחנו, עם תנאים אובייקטיביים טובים בהרבה, לא מסוגלים למנף את האוצרות שיש לנו מתחת ליד למשהו דומה או אפילו טוב משלהם.

ארנון