< דפדפו ימינה ושמאלה בגלריה >
ניתן להגדיל את התצוגה בתנועת צביטה נפתחת
רצף החגים והמועדים של חודשי ניסן ואייר היה מאתגר מאוד בשנה הזאת.
פסח, המסמל את הולדת העם וחג החירות העמיד אותנו בתחושת ניגוד קשה ליכולת לחוג אותו, לנוכח מצבנו הלאומי מאז השבעה באוקטובר, אתגר שהיה מורכב בעיקר מסימני שאלה ותהיות מה ואיך נכון.
ולבסוף, מה שהכריע הייתה הבחירה ביחד שלנו, כקיבוץ. המפגש הרב-גילאי והצניעות שבה ציינו את המועדים, היו התמהיל הנכון לנו כחברה בעת הזו.
יריד האביב וחלוקת השי האקולוגי, סיור פרפרים בשדות, שוק יד שניה, ערב בהפקת הנעורים לציון שנה למותו של יונתן גפן ואחר צהריים של מימונה– מילאו את ימי חול המועד פסח.
ראויה לציון הפרידה מרכזות התרבות היוצאות נתי גולדשטיין וקארן איזנברג, לאחר שנים של פעילות מבורכת, שנחתמה בהופעה מוזיקלית משובחת של “היעקובים” נועה בן-יעקב ויובל יעקובי.
אחרי פסח עברנו את ימי הזיכרון והאבל הלאומיים, ובסופם יום העצמאות. ימים מאתגרים לכולנו.
חשיבה רבה נערכה סביב השאלה איך לציין אותם השנה:
האבל הוא לאומי אבל גם אישי, והדעות היו רבות וחלוקות. אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה החלו עם זיכרון בסלון. השנה שיתפו בסיפורם האישי: פרדז’ה ודז’ובק רוטברד, ואחאי קורן מקיבוץ יד מרדכי שסיפר על אביו ניצול השואה. את המפגשים ארגן צוות זיכרון בסלון: רוני לפידות, גילי כנען, ליאורה אורן ונעמה בארי. יום השואה צוין השנה בטקס המסורתי בערב יום השואה, אותו העמיד צוות יום השואה: עינת ילין, זהר בן שימול, רחלי בית הלחמי, עומר ערמון ואייל בן שימול.
ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל נערך טקס ההתייחדות בבית העם, בשיתוף עם חניכי בית ספר “תום”.
בהובלת חגית קורן ואיריס טבת, הקמנו צוות חשיבה מצומצם. הנושא הנבחר ללוות את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום העצמאות היה “ערבות הדדית”.
חגית ואיריס לקחו על עצמן אתגר לא קטן, ובלחץ של זמן הצליחו להפיק אירועים בעלי תוכן ומשמעות מעוררי השראה:
את ערב יום הזיכרון לחללי צה”ל ואת יום הזיכרון, את טקס הדלקת המשואות ואת ערב יום העצמאות, וביום העצמאות עצמו, את אירוח קיבוץ חולית המפונה מעוטף עזה, ללונה-פארק וארוחת צהריים.
בערב יום הזיכרון בהובלת והפקת הנעורים נערך ערב “מעשי גבורה ביישובי העוטף” שהיה נוגע ללב ומרגש מאוד.
בצוות טקס המשואות היו אושר ציפרוט, איריס טבת, חגית קציר ונעמי יצהר שכתבה את הטקסטים.
תודה גדולה לעמית בן זאב, על שבע שנים של ריכוז צוות יום הזיכרון במסירות רבה, וקיום טקסים איכותיים ומרגשים במשך אותן שנים.
בערב יום העצמאות הפיקה נירית מזרחי את הארוחה הגדולה והמשובחת ואת התוכן על הבמה ליאורה אורן ונורית קישיק ביחד עם הלהקה המופלאה שלנו.
את יום העצמאות ציינו בהפנינג מושקע וכייפי לקטנים וגדולים.
ובעיקר תודות.
אירועים לא סתם קורים. אירועים נהיים כשיש אנשים שמרימים אותם.
לאנשים הרבים שהפיקו, הכינו ועמלו להצלחת כל האירועים: הרשימה ארוכה ואני חוששת לפספס מישהו. בלעדיכם זה לא היה קורה.
אני מבקשת להודות מעומק ליבי, לכל המתנדבים שנתנו יד, הטו כתף, או פשוט היו שם בשטח ככל יכולתם ועוצמתם, וגרמו לאירועים לקרות.
רוח ההתנדבות שלכם עשתה את החגים ואת מועדי הזיכרון למה שהם היו: מרגשים, נכונים לנו, עצובים, משמחים, טעימים, חגיגיים, מלכדים את החברים והילדים, את האורחים המפונים שבתוכנו ואת החצר הקיבוצית לחברה איתנה אחת.
תודה נוספת ומיוחדת לנעורים הנפלאים שלנו, הנענים, עוזרים ומסייעים, ואין כל ספק ששיתוף הפעולה איתם הוא אחד הדברים היותר משובחים שהם תורמים לקיבוץ .
לצד ימים ושעות לא פשוטים שעוברים עלינו, הערבות ההדדית המורגשת בינינו, שוברת את שיאי הרגש והחיבור.
אסיים בתפילה לימים שקטים ובהירים יותר ולחזרת החטופים והעקורים בבטחה לביתם.
גלי אורן