Noel Gallagher | Council Skies

מה משותף לסטטיק ובן אל, קלינסקי ונחמה, אברהם טל וכל יתר השוטים וניימאר ומסי?

אופס… התבלבלתי בפינה (סליחה גלעד).

אז כאן לא צריך לחכות שבוע וכמובן שאין פרס. כל החבר’ה הנ”ל נפרדו באמצע ההצלחה הגדולה שלהם, אבל הזוג שהפרידה לא החמיאה להם הם כמובן האחים גלאגר, נואל וליאם, הרי הם הסולנים של להקת אואזיס זצ”ל.

כן כן, בשנות התשעים היא הפכה אולמות והרעידה אדמות. אין ספור אלבומים, סינגלים שהפכו להמנונים וסטייל שלקח את הבריטפופ למרכז הצלחת של כל אחד ואחת בעולם.

מי לא למד גיטרה רק בשביל לדעת לנגן את ‘וונדרוול’ במדורת השבט שלו? מי לא התפאר בתסרוקת האייקונית של הסולן (רק בשביל להסתיר את האוזניים).

אז האמת שהיה לי חלום השנה. השניים ידועים כאוהדי מנצ’סטר סיטי מבטן ומלידה, כיאה לילידי העיר האפורה, והשנה הרגשתי שזהו – אם סיטי ממשיכה לדרוס את כל אירופה, הם חייבים להתאחד.

אבל חלומות לחוד ומציאות לחוד.

כן, סיטי פירקו והרכיבו מחדש את המושג ‘טוטאל פוטבול’ אבל האיחוד נדחה שוב למועד שלא יגיע כנראה.

ופתאום אני מקבל את אותה הודעה משני אנשים שטעמם המוסיקלי חביב עלי מאוד. את הראשון אתם לא מכירים, והשני הוא תובל בראון. בשתי ההודעות הוראה ברורה: תקשיב לזה ומיד.

נכון, האחים גלאגר הוציאו אלבומי סולו בעבר, אך שום דבר ששווה לכתוב עליו הביתה או לעלון. אבל הפעם – נואל הצליח.

אלבום חדש ונהדר שמרכז בו גם את האופיום להמונים שאואזיס ידעו לרקוח, וגם רוק ומקצבים שלא היו מזוהים עם הז’אנר.

אז הרי לכם: אלבום לשבת או ליום חול.

סופ”ש נעים ותבלו,

מתן