הם איתנו כבר שנים רבות וטובות, הן דמויות מפתח משמעותיות עבור דורות של פעוטות, ילדים, נוער, מבוגרים וקשישים.
הם השותפים והשותפות שלנו, מלווים אותנו בענפי השירות והחינוך, מחזיקים בתפקידים חשובים וחייהם וחיינו שלובים אלו באלו.
השכירים והשכירות שלנו הם חלק בלתי נפרד מהנוף הגן שמואלי והפינה הזו – מוקדשת להם ולהן.
רחל זגורי
רחל נולדה בארץ למשפחה טריפוליטאית. גרה בחדרה עם בעלה ובנם הצעיר, הבן הגדול נשוי ועזב את הבית.
רחל עובדת בבית דורות 30 שנה. תחילה כמטפלת, וכבר שנים רבות כאם הבית. “אני מרגישה כאמא של כולם”, היא אומרת לי בהתרגשות.
לאט לאט היא נפתחת ומשתפת אותי בהתרגשות בחוויית הנתינה הגדולה שלה ובסיפוק רב מעבודתה:
“אני לומדת הרבה מהקשר שלי עם המטופלים ומשפחותיהם. מקבלת מהם יותר מאשר אני נותנת. לאורך הרבה שנים נפגשתי עם הרבה אנשים ונקשרתי אל משפחותיהם. בהתחלה היה לי קשה והייתי נשברת מכל אובדן. קשה היה לי לחוות את המוות והפרידה. אבל למדתי להתמודד ולא להביא את זה אתי הביתה.
מצאתי דרך מיוחדת לפרידה ולסגירת מעגל. כאשר אדם נפטר אני נפרדת ממנו בלבי. מטפלת בגופו בכל הכרוך ברחצה בתכריכים ובמראהו המכובד. כאשר האמבולנס מגיע כל העובדים הולכים אחרי הנפטר לאמבולנס. אני עושה זאת בהתנדבות בכל שעה, וכך מרגישה שאני נותנת לנפטר מקום של כבוד וטוהר. זה עוזר לי לסגור מעגל.
אני מאוד קשורה לדיירים. נוצר קשר של כבוד בו הם משתפים אותי, סומכים עליי, ואני אוזן קשבת עבורם.
ומילה טובה וחמה על אורית המנהלת, שבזכות התנהגותה יוצרת אוירה חמה ומכובדת. היא דואגת לכל צרכי הדיירים והצוות ומהווה דוגמא אישית לכולם. אני מאוד מרוצה מעבודתי בבית דורות ומרגישה טוב ומלאת סיפוק”.
זוהי הזדמנות פז לומר תודה לרחל על שנים רבות ומסורות בבית דורות. אין ספק שהבית לא היה אותו הדבר בלעדיה.