ניתן להגדיל את התצוגה בתנועת צביטה נפתחת

צילום: גיל אורן

הם עובדים איתנו כבר שנים רבות וטובות, הן דמויות מפתח משמעותיות עבור דורות של פעוטות, ילדים, נוער, מבוגרים וקשישים.

הם השותפים והשותפות שלנו, מלווים אותנו בענפי השירות והחינוך, מחזיקים בתפקידים חשובים וחייהם וחיינו שלובים אלו באלו.

השכירים והשכירות שלנו הם חלק בלתי נפרד מהנוף הגן שמואלי, והפינה הזו – מוקדשת להם ולהן.

תמי קסהון

תמי עובדת בגן שבולים כבר 22 שנה. מתגוררת בגבעת אולגה, עם בנה אוריאל בן ה-15. 

היא נולדה באדיס אבבה – בירת אתיופיה, ועלתה ארצה בשנת 1991 כשהיא בת 14, יחד עם אחייה ואימה. אביה נהרג בשירותו הצבאי באתיופיה. בבואה ארצה נשלחה יחד עם אחיה הקטן ללמוד באולפן בטירת צבי, ולאחר מכן הם התחנכו בפנימיית “כפר הנוער הדתי” בחיפה. בפנימייה תמי סיימה 12 שנות לימוד, והיא שומרת מסורת גם כיום. 

בתום הלימודים יצאה לשנתיים של שירות לאומי בחדרה, מתוך רצון לתת ולעזור לילדים מוגבלים ובעלי צרכים מיוחדים. לאחר מכן, כשהיא מחפשת עבודה, שמעה תמי על קיבוץ גן שמואל. באמצעות דודה שלה, שגרה כאן במסגרת פרויקט תל”ם בתקופת עודד רוטמן ז”ל, תמי שלחה קורות חיים והוזמנה לראיון עבודה.

תמי מספרת: “כשראיתי את המקום אמרתי לעצמי: זה המקום שבו אני רוצה לעבוד. שבוע אחרי הראיון עודד רוטמן הודיע לי שהתקבלתי. התחלתי בתור מחליפה ותוך חודשיים סידרו שאעבוד קבוע בגן שבולים. מאז אני פה, גידלתי הרבה דורות… עכשיו חלקם כבר אחרי צבא. אני מרגישה מאוד טוב בגן ושמחה לתת מעצמי”.

בעצם, לא רחוק היום בו הורים צעירים שהתחנכו אצל תמי כילדים בגן, יפקידו בידיה המסורות והאוהבות גם את ילדיהם שלהם.

היא ממשיכה: “כשאני הולכת בשבילים אני פוגשת המון אנשים וילדים שהכרתי בגן. אנחנו שומרים על כבוד ואומרים תמיד שלום! אני מרגישה ממש בבית”.

בנימה אישית – תמי עבדה בגן שבולים כשנכדתי, עדי בקר, גדלה בו.

כיום עדי כמעט בת 20, ותמי עדיין זכורה לי מאוד לטובה.

תמי, תודה על עבודתך המסורה והמקצועית, ושנזכה לעוד שנים רבות של שותפות וידידות.

שבת שלום,

מיכל שבולת