< דפדפו ימינה ושמאלה בגלריה >

ניתן להגדיל את התצוגה בתנועת צביטה נפתחת

התמונות באדיבות שלומית אלוני

מרדכי אלוני נולד בצ’ורטקוב (גליציה) ב-1 במאי 1903 ועלה ארצה בגיל 17, אחרי מלחמת העולם הראשונה.

את רעייתו פנינה הכיר בנהלל. הוא היה בין מקימי קבוצת “ברנר”, לימים כרכור (עין שמר), ובשנת 1927 עברו מרדכי ופנינה עם בנם בכורם לגן שמואל.

אלוני הצטרף מיד ל”הגנה”. ב1936 התגייס לחיל הנוטרים, לפו”ש (פלוגות השדה), ובמשך שנים היה פעיל במחלקת החימוש של ה”הגנה” וביחידת “תובל” (“הטרנספורטרים”) שם עסק בציוד ישובים בתחמושת ובנשק, להגנתם ולשמירה על חייהם ורכושם.

עם מכוניתו המיוחדת בעלת לוחית הרישוי L307M, חרש את דרכי העפר וכבישי הארץ. במכונית הותקן סליק, מסתור לנשק ותחמושת, שהיו דרושים ליישובי הנגב, העמקים והגליל. קיבולת הסליק הייתה 20 רובים או 200 רימוני-יד או 10,000 כדורים או 5 מרגמות 2 אינץ’ (51 מ”מ).

הסוואתו של הסליק הייתה מושלמת. בקור רוח עבר אלוני את נקודות הביקורת של המשמר הבריטי, חמק מידיהם והגיע ליעדו. מעולם לא נתפס.

שלומית אלוני, בתו, מספרת:

אבא היה נתון לסכנות רבות. עקבו אחריו ועצרו אותו בכבישים, וכששאלו אותו מה יש במכוניתו – תמיד אמר את האמת: BOMBS, פצצות. כששאלו אותו היכן הן, ענה: “חפשו”. הבריטים נהגו לחפש מתחת לארגזי הירקות, הפרי והביצים – תוצרת המשק. אחרי זמן מה, כשלא מצאו, חשבו שהתבדח ושיחררו אותו לדרכו.

לא פעם, כאשר הסכנה גברה, הוא והמכונית היו יורדים למחתרת לכמה ימים. באחת הפעמים, אמא שלי, פנינה, ילדה אותי. בזמנו, רק לבעל היה מותר לבקר את היולדת, ורק פעם אחת. מכיוון שאבא היה במחתרת, בא שלמה ברונשטיין לבקרה, אמר “אני הבעל” ונכנס. אחריו, הגיע למוש (חיים גביש), הציג עצמו כבעלה ונכנס אף הוא.

כעבור מספר ימים אבא שלי, שיצא בינתיים ממחבואו, הגיע אף הוא וביקש לבקר את אשתו. או אז אנשי בית החולים שאלו: “כמה בעלים יש לאישה הזאת?” ולא נתנו לו להיכנס. לבסוף, ד”ר חיים שיבא התערב, והכניס אותו.

אבא, מיום היוולדנו מברכים אותנו בכל יום-הולדת בברכת עד מאה ועשרים. והנה, בעוד שלושה ימים, באחד במאי 2023, תגיע לרגע הזה. אתה ודאי עטוי גלימה לבנה, יושב בכורסה שם למעלה ומקבל את פני המברכים.

ואני מכאן שולחת לך איחולי מזל טוב, ושיהיה לך הכח לשמור עלינו ועל מדינת ישראל הדמוקרטית.

אוהבת, שלומית

מכוניתו המפורסמת של מרדכי אלוני נתרמה ומוצגת במוזיאון האוספים של צה”ל, שנסגר למבקרים וממתין למעבר למבנה קבע.

לאחר קום המדינה חויל אלוני לחיל החימוש של צה”ל, בדרגת רב-סרן.

בקיבוץ עבד בפלחה ובמסגרייה, ובמשך שנים היה מרכז הקניות של המשק המתרחב ומתפתח.

נפטר בפברואר 1978.