חברות וחברים
שבועיים עברו מאז אותה שבת ארורה והמערכה עוד כנראה רחוקה מלהסתיים.
שגרת החיים שלנו נדחקה לקרן זווית והחליפה אותה שגרת חירום המלווה בעשייה רבה למען קהילות המפונים מהצפון ומהדרום ולמען חיילנו הגיבורים.
עקב הפקרת יישובי העוטף לזוועות האיומות שעברו, חברות וחברים רבים נמצאים במתח ובתחושת אובדן של הביטחון האישי. העובדה שמרבית הציבור בקיבוץ (כמו גם בשאר יישובי המועצה שלנו) מתגורר בבתים ללא ממ”ד מגבירה עוד יותר את תחושות החרדה.
הצוות המשולב של המת”פים וצח”י נפגש מדי יום לניתוח המצב, שיפור הכוננות והשירות לחברים ועומל ככל שניתן לשיקום תחושת הביטחון האישי.
התחלנו לקיים שמירה חמושה בשער וברחבי הקיבוץ 24/7 ע”י חברי קיבוץ מתנדבים, הקמנו צוות כוננות גדול, הכשרנו את המקלטים ושיפרנו את אופן התקשורת של הקהילה עם מי שאמור לספק מענה בעת חירום.
עדכונים יוצאים ב’מקומי’ בתדירות גבוהה בקבוצות השונות ובווטסאפ של קבוצות ההורים במסגרת החינוך. קבוצות שכונתיות נפתחו לתקשורת בעת חירום כמו גם מספרי טלפון לעת חירום שאנו מבקשים מכולם שיהיו בחיוג מהיר.
אנו עושים מאמץ להקיף את כל זירות החיים שלנו ולפעול כמיטב יכולתנו במסגרת התנאים וההנחיות מפיקוד העורף, כאשר במרכז תשומת הלב עומדת מערכת החינוך. רק בכך אנו עסוקים בשבועיים האחרונים.
לצד כל ההתאמות לשגרת החירום, חשוב לנו מאוד שדווקא בימים קשים אלה, כאשר העצבים של כולם חשופים, נדע לשמור על מרקם החיים שלנו המשלב יהודים וערבים יחדיו במרבית מתחומי החיים שלנו: בחינוך, בענף המזון, בבית דורות, בבניין, בשמירה ועוד…
דלתנו פתוחה לשמוע כל צורך או קושי ואנו מבקשים מכל מי שמרגיש שזקוק לאוזן קשבת או מעבר לכך, לפנות אלינו או אל מערכת הרווחה.
שתהיה לנו שבת שקטה,
איריס ועילם