עברו כבר למעלה ממאה ימים מאז שחיינו וחיי המדינה כולה התהפכו במתקפת מחבלי החמאס על יישובי העוטף, כשהם רוצחים, חוטפים ואונסים אזרחים ומותירים את כולנו המומים וכואבים.

מאותו היום, כ- 150 אלף איש נעקרו מבתיהם – בדרום ובצפון כשהם מנסים לקיים את שגרת חייהם במקומות חליפיים. אצלנו, 110 איש מצאו בית: קורת גג, מסגרות חינוכיות לילדים וקהילה עוטפת.

בשבוע האחרון נפרדנו מ- 3 משפחות מקיבוץ גברעם, שהיו מבין הראשונות שהגיעו אלינו, שבחרו באומץ גדול לחזור עם ילדיהן לקיבוץ כשאפילו אין עדיין מסגרות חינוכיות בקיבוץ עבור ילדיהן.

אנו מאחלים להן חזרה מוצלחת לקיבוץ והרבה שקט ושגרה בטוחה.

בסוף החודש משפחות נוספות מהצפון ינסו לחזור לבתיהן אם לא תהיה הסלמה בגזרה הצפונית.

במקום המשפחות הללו מגיעות מתוך רשימת המתנה משפחות חדשות המחפשות בית ושגרה.

מדי שבוע אנו מקבלים עוד ועוד פניות חדשות ממשפחות מפונות שאין לנו היכן לשכן אותן.

אם בתחילת המלחמה הייתה תקווה בקרב המשפחות לחזור לביתן תוך חודשים ספורים, כעת מרביתן מבינות שהן כנראה ישלימו את שנת הלימודים מחוץ לביתן ולכן מחפשות, גם בשלב זה, קורת גג המשלבת מסגרות חינוך וחיי קהילה – כי זה עוד הולך להיות ארוך…

מסגרות החינוך שפתחנו עבור ילדי המשפחות המתארחות אצלנו פועלות באופן סדיר ומאפשרות להורים אוויר לנשימה ופניות לעבוד ולהתפרנס. החינוך משקיע מאמצים להאריך את שעות פעילות הגנים עד 16:00 על-מנת לספק שירות מיטבי עבורן.

למרבית המשפחות יש משפחות מאמצות מהקיבוץ והן כבר הפכו מזמן לחלק בלתי נפרד מהנוף הקהילתי שלנו בחדר האוכל ובמיניכל, בשבילי הקיבוץ ובפעילויות התרבות.

צוות יקר של חברות וחברים מטפל במשפחות היקרות שלנו במסירות גדולה כבר תקופה ארוכה, בראשם ליאור גולדשטיין ואיילת גיל שדואגים לכל צרכי הדיור שלהן. ברצוננו להביע את תודתנו והערכתנו לכל מי שמסייע לכל המתארחים אצלנו להרגיש בבית ולדאוג לכל צרכיהם.

שבת שלום, איריס ועילם