חברות וחברים יקרים

חרתה של חירות

בערבו של יום שני הקרוב יתכנסו קהילות ומשפחות מהעם היהודי בארץ ובתפוצות לחגוג את חג הפסח. חג שבמרכזו עומד סיפור הפיכתנו מעבדים בארץ זרה לעם בן-חורין בארצנו.

זהו ללא ספק החג החשוב והמרכזי מבין חגי העם היהודי.

אך יחד עם זאת, ככל שליל הסדר הולך ומתקרב, הבטן מתכווצת ומתהפכת.

איך מתכנסים סביב שולחן עמוס כל טוב, שותים יין, שרים ומציינים את חירותנו יקרת הערך כאשר 133 חטופים, בשר מבשרנו, מוחזקים בתנאים שלא ניתן לדמיין במחשכים של עזה.

יש כאן דיסוננס שלא ניתן ליישב. כנראה שהשנה נציין את החג אך לא נחגוג.

כי בליל הסדר הזה לא חירותנו תעמוד במרכז, לא סיפור יציאת מצריים ולא עשרת המכות.

הלב שלנו עם החטופים ותפילותינו מכוונות להחזרתם הביתה – מיד!

גם כשנשיר ונשאל “מה נשתנה” – לא ניתן להתנתק מהמציאות ומיד עולה תשובה אחרת לשאלה מה שונה הלילה הזה מכל לילות הסדר האחרים שעשינו עד כה.

וגם אל נשכח שבערב החג עשרות אלפי אזרחים העקורים מבתיהם יציינו את “חירותם” בבתים שאינם שלהם. כאן, אצלנו, ישנם כ-100 מתארחים מ- 15 ישובים שונים מהצפון ומהדרום.

רגע לפני החג ברצוננו לשלוח לכל המתארחים היקרים שלנו – שתזכו במהרה לחזור לביתכם ולשגרת חייכם שביום בהיר אחד הופרה ועד היום לא שבה.

בימים אלו אנו עסוקים בשאלות כבדות על המשך יכולות האירוח שלנו בשנת הלימודים הבאה החל מ- 1.9. יש כאן סוגיות מורכבות של דיור וחינוך ואנו מבצעים את החשיבה בפורום רחב שהמלצותיו יגיעו בשבועות הקרובים למזכירות.

בחצי השנה שחלפה גם אנחנו עברנו כאן, באי הקטן שלנו, טלטלות רגשיות של כאב אדיר, פחד, חרדה ואובדן של תחושת הביטחון. עם התקרבותם של הימים הלאומיים (יום השואה, יום הזיכרון ויום העצמאות) עוצמת התחושות הקשות תעלה ותציף את כולנו.

לאור כל זאת, המזכירות מתכננת ב- 17.5 (שישי, בשעות הבוקר), מפגש קהילתי שיכלול ארוחת בוקר מפנקת, הרצאה מעניינת המתייחסת למצב במדינה ומעגלי שיח לשיתוף מחשבות ותחושות של החברות והחברים שיונחו ע”י קבוצת המנחים המקומית שלנו.

פרסומים מסודרים על המפגש יצאו בהמשך.

עד כאן להפעם, ושנדע בחג הקרוב להעריך את היחד הקהילתי והמשפחתי שלנו בעודנו חושבים על משפחות החטופים המייחלות כבר למעלה מחצי שנה להתאחד עם יקיריהם.

שבת שלום,

איריס ועילם.