ניתן להגדיל את התצוגה בתנועת צביטה נפתחת
צילום: עמוס גיל
קוראות וקוראים יקרים,
אי אפשר להתעלם מהסמליות שבציון חג החירות בתקופה של מאבק היסטורי על זהותה הדמוקרטית של המדינה שלנו.
מעל דפי עלון החג, אני רוצה לומר: לכל מי שנסעו להפגנות ברחוב קפלן בתל אביב, למי שנסעה בקלנועית להפגין בצומת, לחבר שרכב על אופניו עם דגל ישראל, לנהגי הטרקטורים של הגד”ש, לצעירים ולצעירות בצומת כרכור, לעומדות בגשם השוטף ובשמש הקופחת, למרחיקים לכנסת ישראל בירושלים, לצופות בשידורים מהשטח, לדנים בפרלמנט בחדר האוכל, למפיצי התוכן ברשתות החברתיות, למארגנות ההסעות, הדגלים והשלטים: תודה.
אין לדעת כמה זמן יימשך המאבק ומה המחיר שהוא יגבה, אבל אנחנו התקווה – ונמשיך עד שיהיה כאן טוב יותר.
מילותיו של חיים באר, החותמות את הגדת החירות, מעבירות מסר נחוש ואופטימי:
“לשנה הבאה בירושלים שלנו, שתשוב להיות קריה נאמנה, עיר הצדק, החירות והשלום, עיר של בתי משפט שימשיכו להיות מבצר איתן ליושרה ציבורית. לשנה הבאה בה ישבו בכנסת שונאי בצע ודוברי אמת. לשנה הבאה עם ממשלה שבה יכהנו שרים ושרות אשר אהבת האדם, אהבת הארץ ואהבת השם האמתית ימלאו את ליבם. לשנה הבאה בה מנהיגינו יהיו ישרי דרך, ענווים ושליחי אמת של הציבור. לשנה הבאה של הערכה וכבוד ללימוד ולעברית, לעצמאות עולם התרבות והספרות. לשנה הבאה בה רחובות בירת הנצח ימלאו אור, שוויון וחירות לכול.”
חג חירות שמח
ורד גולן