חברים יקרים

לפני כשנה חגגנו כולנו מאה שנים לקיבוץ גן שמואל. בין שאר האירועים שניתלוו לחג המאה, נתלתה על הגדר ההיקפית של הקיבוץ תערוכת צילומים מרשימה המבטאת מאה שנים של חיי הקיבוץ. התערוכה של הענפים והחברים העובדים בהם הצליחה לבטא ברגישות רבה את פעילות הקיבוץ לאורך השנים, מראשית דרכו ועד עצם היום הזה. הארכיון תרם את חלקו בהגשת התמונות שבתערוכה, ובהעברתם לידי מארגני התערוכה, ובאינפורמציה ותאריכים העומדים מאחורי התמונות.

חשבנו, עובדי הארכיון, שיש מקום שבמקביל לתערוכה יוצאת דופן זו, נתרום את חלקנו בהוצאת חוברת צילומים שתיתן ביטוי לאוסף נדיר של כמאה אלף תמונות שנאסף בחריצות בלתי מתפשרת של גידי סיוון לאורך השנים. תמונות נדירות שהם הורשה של חברים שצילמו את משפחתם והקיבוץ ונתרמו על ידי משפחתם לארכיון. חשבנו על חוברת כזו שחברים יוכלו להוסיף למדף הספרים שבביתם. חוברת זו עדיין עומדת לנגד עינינו, ומחכה למי שייקח על עצמו פעולה חשובה זו.

תוך כדי חשיבה על החוברת הזו, אמרנו לעצמנו שעד שיצא ספר זה, יש מקום להוציא חוברת שתנציח את חברי גן שמואל חלקם בודדים וחלקם משפחות שהלכו לעולמם או עזבו את הקיבוץ, מבלי שנשאר מי שיזכיר את פועלם. חשבנו שהיום כשהקיבוץ הולך וגדל יש ציבור גדול של צעירים מבני הקיבוץ ונקלטים חדשים בבחינת “דור שלא ידע את יוסף”. אותם משפחות שהקימו את המפעל הקיבוצי, לעיתים תוך חירוף נפש, נאבקים בתחלואי הקמת הקיבוץ, אנשים שחלמו, אהבו, נאבקו להשיג את הבסיס שממנו אנו חיים כיום. היה זה מאבק הרואי, ולעיתים חסר סיכוי. ולמרות זאת היש גבר על האין.

הוספנו לתמונות המשפחות כיתוב מינימאלי בכדי לציין כיצד הגיעו לגן שמואל, תאריכים, ופעילות. לא עסקנו בהספדים. חוברת זו הינה צילום מצב עכשווי. מתוך הנחה שבשנת ה-150 לקיבוץ יתכן ויהיו אי מי שישלימו את החוברת .(וכך הלאה).

בתקווה שבעתיד יהיה המשך לחוברת ויתעדו משפחות נוספות.

מראש, אנו מבקשים סליחה על אפשרות שאי מי מחוסר ידיעה נשמט שמו של בן המשפחה או החבר מרשימה זאת. אנו מדברים על משפחות וילדיהם, שנעלמו מהקיבוץ, ועלולים להישכח (יתכן וקיימות משפחות שהנכדים או הנינים עדיין חיים בקיבוץ, מצב זה הוא לטובה…אך לא הובא בחשבון לחוברת זו).   

שבת שלום,

עובדי הארכיון.