ניתן להגדיל את התצוגה בתנועת צביטה נפתחת

04.10.25

היי מיכל,

ממשיכה לחפש תשובות לשאלה “מה את עושה שם”?

אחד העקרונות שבהקמת “עכשיו הזמן” ש”ש לבני 50+ הוא ש”בגילנו” נוכל להביא איתנו ניסיון חיים, ניסיון מקצועי, ומתוך כך נוכל לתמוך בא.נשי המקום.

השבוע, לאחר בוקר של עבודה מאומצת בניקוש ופינוי זבל מ“(ב)שביל הכדור” התיישבתי עם חברה ש”ינשינית במרפסת דירתנו, כשאנו אוספות כוחות לאחר עבודה פיזית מאומצת ומהנה.

אני מקבלת הודעת ווטסאפ ולאחריה בספונטניות באות שתי בעלות תפקיד להיפגש איתנו. הן ביקשו שנעשה יחד “סיעור מוחות” לגבי פעילות בסוכה המרכזית.

אחת מהן פותחת בנימה מתנצלת: מסבירה שלקח לה זמן להתארגן על האירוע הזה, כי היא עדיין מרגישה שהסוכה מה 6.10.23 לא סגורה. הרחיבה וסיפרה שהסוכה שהם בנו אז, עמדה שנה שלמה במרכז הקיבוץ (היא ידעה להוסיף בהומור שהחיילים שתו ונהנו מהבירה בחבית שנותרה על הדשא) וכל כך קשה לה לתכנן שוב העפת עפיפונים או הכנת קישוטים “כי הסוכה ההיא עוד חונקת את הגרון”.

יכולנו לא לעצור ולא להקשיב, יכולנו לתת רק פתרונות ורעיונות, אך השתהינו איתה, שמענו מעט ממה שהיה, מתי ואיך עזבה את ראש הנקרה. השיחה התמשכה ויחד הבנו כמה נכון לבנות שוב סוכה, ולהעיף שוב עפיפונים, אך גם כמה חשוב, לפחות השנה, לקיים מפגש סוכה קהילתי שיאפשר להיות יחד ולעודד שיחה. כך עזרנו בעצם “היותנו שם” לצידן של ממלאות תפקיד, לבנות פעילות לחברים, עם רימונים, קפה ועוגה, בה יתאפשר לשתף זה את זו בתחושות ברגשות ובמה שהיה.

אומנם בסוכות אני אמורה להישאר כאן בבית בגן שמואל (יש כאן לו”ז פעילות נהדר) אך מתוך הקשר והרגש שכבר נירקם עם א.נשי ראש הנקרה אעלה צפונה בחול המועד להיות איתם בפעילויות בסוכה ובכלל.

מצורף מטה לינק לאייטם קצר מחדשות 12 על ההתרגשות מהסוכה בראש הנקרה.

06.10.25

היי סנונית חברתי,

כמה שהותך משמעותית שם בראש הנקרה, הבנתי מסיפורך על משמעות הסוכה לאותה חברה.

הסוכה שננטשה ככה מהר בעיצומו של החג ונשארה על עומדה, מחכה לחברים שישובו וימשיכו בחייהם.

הסוכה הזאת כל כך סמלית עבורם! ואין לי ספק שאת בהיותך שם בסוכתם, את מחזקת אותם בקשב ובאמפטיות שלך.

אני שמה לב כמה הסוכה היא סמל לחברות שלנו. להשתייכותנו לקבוצת אנשים שרוצה לחיות ביחד. כמה עוצמה יש בבניה משותפת ובפעילות רב גונית עם כל שכבות האוכלוסייה – ילדים הורים סבים.

כשהייתי רכזת תרבות והיה רק חג אסיף, ככל שהיה מפואר, תמיד חסרה לי הסוכה, המקום להתכנסות בעת כל ימי החג.

אני שמחה שבשנים האחרונות אכן מקימים סוכה מרכזית על הדשא. וגם שמה לב שהסוכה המשפחתית תופסת יותר ויותר מקום.

מחזקת אותך בהחלטתך להיות שם לעזר.

תבורכי.

ממני חברתך,

מיכל שבולת