התערוכה מוצגת במוזיאון הרצליה (אין כרטיסי מנוי של הקיבוץ אך כניסה עולה 25₪, ויש הנחות לחיילים ולגמלאים).

מוזיאון הרצליה הוא מוזיאון קטן ומעניין. במקור זה היה בית יד לבנים שנבנה ע”י האדריכל זוכה פרס ישראל לאדריכלות יעקב רכטר (אבא של יוני). מחוץ למוזיאון יש מספר פסלים, ופסל הברזל הגדול שהכי קרוב לכניסה הוא של יעקב דורצ’ין (זוכה פרס ישראל לפיסול).

אני אוהבת את המוזיאון הזה, כי הוא קטן, עם אוצרות מעניינת, ובד”כ יש מספר תערוכות במקביל. במקבץ כעת יש תערוכה קבוצתית של שמונה אמניות ואמנים צעירים.

התמקדנו יותר בתערוכה של בתיה אפולו. המבוגרות/ים ביננו זוכרים שהיא הייתה אשתו של דן בן אמוץ. ציירת נהדרת, שזו לה התערוכה הראשונה שאי פעם נעשתה לה, כחמש שנים אחרי מותה. בשלטי ההסבר לתערוכה נמסר שאת ציוריה היא מכרה או נתנה במתנה בעיקר לקרובי משפחה ולחברים, שמסרבים להעביר הלאה את הציורים, וכנראה שגם לא להשאיל אותם לתערוכה.

וכעת אענה על השאלה ששאלתי למעלה:
אלן שבר את הראש בניסיון להבין איך זה שציירת כל כך נפלאה נשארה מחוץ לקאנון והיא מוכרת רק ליודעי דבר, למרות שבעלה, בן אמוץ, היה כידוע מרכז הבראנז’ה והאליטה הישראלית, כתב מספר ספרים, טורים בעיתונים ואף עסק מעט באמנות פלסטית, עד שחברו הטוב אמנון דנקנר כתב עליו ביוגרפיה שבה התברר שאהב נערות צעירות ואז כל חבריו התנערו ממנו.

לדעתי יש לזה כמה תשובות:
נשים לא לקקו דבש בכמעט אף תחום אמנותי, אם זה קולנוע, ציור ואפילו ספרות. אפולו הייתה ניצולת שואה שעלתה לארץ בגיל צעיר, וכידוע גם ניצולי/ות שואה לא זכו פה ליחס הוגן בשנים הראשונות של קום המדינה ואף לאחר מכן.

נושאי חלק מהציורים חתרניים, במיוחד לתקופתם. זכורה עטיפת הספר של בן אמוץ “קריעה תמה” (היה לנו אותו בבית) עם הרצל כישו, יושב על ברכי המדונה. הציור המקסים שהקדים את זמנו בשנות דור, קריקטוריסטי וחתרני, וכשאר ציורי אפולו לא הובן בימי האנו באנו, כשלא הוטל שום ספק בציונות, בצבריות וכו’.

רוב הציורים קטנים (חלקם 4×4 ס”מ), ואני מניחה שאספני ציורים לא נוטים לאסוף ציורים כאלה, וזו אחת הסיבות לכך שאפולו לא נחשבת ציירת קאנונית (כמו במרקסיזם, מעניין לראות את ההיבטים הכלכליים חומרנים של יצירות האמנות).

ניחוש לא מבוסס נוסף הוא, שיתכן שלא אהבו פה גם איקונוגרפיה נוצרית, שמופיעה בחלק מהציורים, אך הייתה יותר פתיחות לאיקונוגרפיה כזו בשירה (יונה וולך למשל).

בימי שבת (וגם בשבתון הבחירות) המוזיאון פתוח מ10:00-14:00, וכל התערוכות, כולל הפסלים בחוץ, מומלצים בחום.

שבת שלום, אסנת.