50 שנה שעברו מאז שארנון לפיד ביקש לבכות על “התיזות שהוכחו כחסרות בסיס”, 50 שנה לאחר שדורית צמרת לא הצליחה להבין “כיצד החיטה צומחת שוב”, והתנועה הקיבוצית בפרט ומדינת ישראל בכלל ניצבים מדממים, דומעים וכואבים מול משבר חסר תקדים.
לנוכח המצב החלטנו להיפגש (בזום) ולנסות לעבד את שלא ניתן לעיבוד, לעכל את שלא ניתן לעיכול, לשוחח עם חברי הפורום שלנו שחוו את גיהנום השבת השחורה בקיבוצם, ולשאול אותם ואת עצמנו: “מאין באנו ולאן אנו הולכים”.
נפגש עם:
אלון פאוקר (בן ניר עוז וחבר בארי)
נעמיקה ציון (מגוון)
ענת מרלא חפץ (נירים)
מנולו – מנחם טופל (מפלסים)
אלי צור (זיקים)
מוזמנים ומוזמנות להצטרף