< דפדפו ימינה ושמאלה בגלריה >

ניתן להגדיל את התצוגה בתנועת צביטה נפתחת

קיבוץ גן שמואל נוסד בשנת 1921. מספר שנים מאוחר יותר, בראשית שנות השלושים (כמעט לפני 100 שנים), יוצרת צשקה רוזנטל עם בולק פגי את חג הביכורים.

באותה תקופה הישוב קטן, אין ממי ללמוד. עדיין אין חגים בארץ. הם יוצרים חג יש מאין. החג החדש בנוי על זיכרונות של צשקה מן הכפר בפולין, ובולק מוסיף קטעי מסורת יהודית. תחילה חגגו הילדים ולאט לאט נוספו החברים עם ענפי המשק. משלבים את הבאת בכורי המשק החקלאי לבמה עם מחולות ריקודי עם, ורונדו של החברים והילדים. עוצבו שמלות למחוללות, וחולצות חג לרקדנים ומובילי הביכורים, מקהלה ותזמורת.

נוצרה מסורת של הבאת הביכורים בגן שמואל.

החג נפתח בתרועת החליל שכתב דני פקטורי, אחריו נכנסת ל”דשא הגדול” תהלוכה של מובילי הביכורים בראשה נושאות הסל עם שבעת המינים ואיתם המחוללות. הילדים נכנסים עם תוצרת משק הילדים, רוקדים ומפריחים יוני שלום. עובדי ענפי המשק נכנסים בתהלוכה לרחבת החג. החג ממשיך עם הבאת הביכורים אל הבמה, את פני נושאי הביכורים מקבלות המחוללות בריקודים שעוצבו לאורך השנים, ע”י צשקה, גבריאלה, נורית שדה, אורה חנני, קטי סקוט.

בשנים הראשונות את התהלוכה הובילה התזמורת, התזמורת והמקהלה ומערכות ההגברה הם חלק חשוב מן החג. ילדי הגנים ואורחים מבאים סלי ביכורים לבמה. החג מסתיים ברונדו רב משתתפים של חברים, בני נוער, חברי אולפן (שפעם היה).

 שנים רבות נשא דברים מזכיר הקיבוץ, הרבה שנים כתבה את טקסט הקרינים עמירה הגני. את הבמה עיצבו דן פרנק ושלמה הגני ומתמלאת בביכורי הענפים וילדים (וסליחה אם שכחתי נוספים שהיו שותפים).

כ – 400 חברות, חברים וטף שותפים בהבאת הבכורים, בריקודים, בנגינה ושירה, בקרינות. קהל רב של כ – 3000 חברים ואורחים יושבים על הטריבונות וחוגגים עמנו.

לאורך השנים בעמל ודבקות אנו משמרים את החג העובר מדור לדור. מדי שנה מרעננים ומוסיפים קטעי מחול ומוזיקה מקורית בנגינה ושירה, מטפחים ומתאימים את הבאת הביכורים.

 חג זה הוא הפאר והגאווה של חגינו. צוות מסור, מטפח ומשקיע בו מחשבה וידע.

עבודות מספר נעשו על החג בבתי הספר ושל סטודנטים וכמו כן הוא תועד ע”י קול ישראל והטלוויזיה הלאומית ושודר ברדיו, בטלוויזיה וגם הוקרן  בחברת הטיסה הלאומית במטוסי אל-על.

תקוותי שנשכיל ונמשיך לטפח את החג. כחג שלנו פנימי וגם כחג ייצוגי. אין כמוהו לא בארץ ולא בעולם. דור לדור מביע אומר והשרביט עובר מיד ליד. חג שכולו טיפוח יצירה והזדהות על אף שהחקלאות אצלנו משתנה. חג של זהות יהודית מקומית, חג זה הוא אחד החוזקים שלנו היא ומשרה גאוות יחידה לכל המשתתפים, וקהל החברים והאורחים.

לא אשכח איך אחת מבנות משפחתי, עוד בהיותה בגן, וכמו ילדות רבות בזמן החזרות פיזזה עם הסל, מאחורי חבילות הקש. החלום שלה היה לצמוח ולרקוד עם בנות העיטור, ואכן כך היה.

כולנו שותפים לחג, מי על הדשא ומי על הטריבונות וזה מקור כוחו.

חג שמח גן שמואל

מיכל שבולת

התמונות צולמו ע”י דוד שני | מתוך אוסף הארכיון