בעניין החטופים אם-כך יש לישראל שתי אופציות. האופציה הראשונה נבחנת כל פעם מחדש אל מול חמאס, ותוכנה: הסכמה לדרישותיו לשחרר אסירים רבים מן הכלא הישראלי, להפסיק את המלחמה בעזה לזמן רב, ואולי לצאת זמנית מן הרצועה. תמורת המהלכים הללו ישוחררו מספר מצומצם של חטופות וחטופים. זהו הכיוון שישראל כאמור מנסה אותו כל פעם מחדש, וכל פעם מחדש היא מתבדה. ישנה אשליה, ישנה תקווה, אך שוב ושוב אלו נגמרות במפח-נפש גדול למשפחות.

האופציה השנייה היא כלל אזורית – יוזמה ישראלית להחזרת כל החטופים תמורת השטחים הכבושים ותמורת הסדר שלום בין כל מדינות האזור: מצרים, ירדן, סעודיה, האמירויות, הגדה המערבית + רצועת עזה – וישראל. האופציה הזאת אומרת שאנחנו מוותרים על שליטה בשטחים, למעט שליטה ביטחונית זמנית, עד אשר נבטיח יחסי שלום, תוך כדי פיתוח כלכלי מואץ. על האופציה הזאת יסכימו לחתום קרוב לוודאי מרבית מדינות העולם.

האופציה הראשונה אומרת חידוש הלחימה לאחר סיום עסקת החטופים. מרבית החטופים יישארו אחרי השלמת העסקה בידי חמאס – שכן הם משמשים מגן אנושי לבכירי הארגון – והמלחמה נגד החיזבאללה בצפון תתחדש אף היא. החלטה שלנו להעביר את המלחמה גם לרפיח תיצור קשיים נוספים רב-ממדיים, יחד עם הרוגים ופצועים רבים אצלנו, ויחד עם שנאה גוברת כלפינו מכיוון מדינות העולם. האופציה השנייה כרוכה בשאלות לגבי גבולות המדינה הפלסטינית בגדה, אבל זהו נושא שאפשר להגיע בו להסכמה. הממשלה שתחליט על כך תיתקל כמובן בהתנגדות של מרבית המתנחלים, אבל בתמיכה של מרבית אזרחי המדינה.

ברגע שנסכים אנחנו לאופציה השנייה – שחרור הגדה המערבית והעברת השליטה על רצועת עזה לידי הרשות הפלסטינית ומדינות ערב המבקשות הסדר שלום – ישראל תדרוש כינוס מיידי רב-משתתפים לדון בסוגיית החטופים. היא תסביר לנאספים מכל העולם, את דרישתה לשחרור כלל החטופות והחטופים מיד. במקרה שהחמאס יסרב – ראשיו יוכנסו כולם לכלא היכן שהם נמצאים, כולל טורקיה – ומדינות נוספות יצטרפו ללחימה שלנו בעזה. העולם כולו יעביר את תמיכתו לישראל כנגד חמאס, על היותה שוחרת שלום. המלחמה בעזה תיעצר בתוך זמן קצר, והיא תיעצר גם  בצפון לטובת הסכם 1701. המפונים מדרום ומצפון יחזרו סוף-סוף לבתיהם, שהביטחון שב לשכון בהם.

לפנינו אפשרות ליחסי שלום ארוכי טווח, הכוללים שחרור החטופים. זה לא חלום באספמיה, אלא תכנית ריאלית, שהאלטרנטיבה לה היא מצב מלחמה בלתי פוסקת, קורבנות ופינויים. מעולם לא היינו קרובים כל כך למימוש חזון כה נפלא וכה אפשרי. עלינו רק לרצות בכך – וליזום.

והערה אחרונה פנימה: החזון שהצגתי כאן הוא התנאי להישרדותה של ישראל – מבלי לעסוק ללא הרף במלחמות, מבלי שיעזבו המונים ומבלי שנדעך צבאית וכלכלית. אם מנהיגות המחאה תתחיל לעצב לה כיוון – דרישה להשבת החטופים, הכרה בעצמאות השטחים – היא יכולה להגיע לעוצמות כבירות כפי שהיה לפני השביעי באוקטובר ואף יותר. את נתניהו צריך לסלק סופית מהפוליטיקה הישראלית ואת המחנה הממלכתי לחבר מחדש אל גוש השינוי. אני סבור שאם נצליח בכך, אכן עוד לא אבדה תקוותנו.

טורי דעה ב”דף הבית” | הסבר

נשמח לתת במה לטורי הדעה שלכם ושלכן!

הדעות המפורסמות אינן מייצגות את המערכת ומטרתן להרחיב ולקדם את השיח. כל דעה תהיה חתומה בשמו או בשמם של המפרסמים.ות, ולא יתפרסמו דעות אנונימיות או בזהות בדויה.

הניסוח יהיה הולם ומכובד, עם טיעונים לגופו של עניין ולא לגופו של אדם.

לא תהיה התערבות בתוכן. הדעות יקראו ויערכו לטובת בהירות, דיוק, שפה נאותה וארגון של הטקסט, במידת הצורך.

מותר ורצוי להגיב! ניתן להשתמש במנגנון התגובות הפנימי של העלון (שם המשתמש והסיסמה הם מס’ החבר.ה שלכם.ן), ו/או לשלוח טור תגובה שיתפרסם בעלון העוקב. תגובות לא ענייניות – לא יתפרסמו.

במידה וישלחו טורים בעלי תוכן שנוי במחלוקת מזכירי הקיבוץ יפנו אל הכותב ויכריעו לגבי הפרסום.