במשך השנים נקנו ונמכרו אדמות בכל האזור. כשהקבוץ קם והתרחב קנתה גן שמואל יחד עם הקק”ל, כ-2000 דונם לפיתוח ולהגדלת הקיבוץ ועתידו. רוטשילד תרם מיליונים לנטיעת עצי אקליפטוס שהובאו מאוסטרליה במטרה לייבש את הביצות. הסתבר שהם לא עזרו והיה צורך בתעלות ניקוז. אנו אחרי סערה גדולה, ולשמחתנו העצים, סמלי המקום לא נפגעו, וכסמלים הוכח חוזקם וחוזק המקום.
היום יום חג נוסף לעצים ייחודיים בקיבוצנו: האקליפטוסים בחצר, שגובהם 75 מ’, הם מסמלי גן שמואל ובני 128 שנים! 23 עצי הזית שנשמרו בחצר, נשארו מתוך 2000 עצים שהיו וניטעו בהוראת הרצל וחוגגים 116 שנה. וכמובן – 1902 שנים לעץ השקמה המחודש במרכז בית הקברות! בעקבות תכנית התב”ע של שטחי הקיבוץ, נספרו 2,750 עצים!
ומשהו אישי-ציבורי: שלשום בערב ראינו את ביבי בערוצי הטלוויזיה, אירוע ציני ומדאיג, נוטע בטקס מביך עץ זית בהתנחלות בשטחים. ובמרחק לא גדול עוקרים המתנחלים עצי זית בני מאות שנים – תג מחיר.
ולסיום, זה החג בו מזכירים, מברכים ומוקירים את השתילים השורשיים, את המבוגרים בקיבוצנו. המבוגרות ביותר – בנות 95 – הן רחל שי וחדוה צפוני, מהבנות הראשונות של הראשונים בגן שמואל. אלכס אלטיזר הוא הגבר המבוגר ביותר- בן 92, ועמוס עמיר שהצטרף השבוע לבני ה-90!
שאלנו אותם, איך הגעתם לגיל הזה ואיך עשיתם זאת? והם ענו: “לקום כל בוקר ולעבוד!”, המון ברכות ובריאות!
צריך לזכור שהדור הראשון בנה את המקום, הדור השני והשלישי המשיך, פיתח והגדיל, ועל הדור הבא להמשיך ולקדם את המקום.
אנחנו ב”ימים נוראים”. ההיסטוריה תבדוק כל אחת ואחד מאיתנו – איפה היינו ומה עשינו בתקופה הזאת שבה קמו מתוכנו להחריב את הבית בפעם השלישית.
חג שמח ונטיעות לעומק של 10 האתרוגים בגן המחודש!
תודה לכל אלה שעשו את העבודה הנפלאה בהכנת החג וביצועו, ובעיקר לנתי גולדשטיין וקארן אייזנברג, צוות הנוי, ומשפחת בן זאב ששיקמו את גן האתרוגים.
העץ הזה
(מספרו של שאול קנז ז”ל)
הפיקוס הגדול בהצטלבות מזכירות-טלפון ציבורי, נשבר.
עצים גדולים לא נותנים שום סימן כשנשבר להם.
פתאום, יום אחד, ללא שום אזהרה, הוא נשכב לרוחב כל הכביש.
עד שהוא לא נשבר לא ידעו שבעצם בפנים הוא כבר כולו חלול.
מוטקה עם המסור הגדול ניסר אותו לחתיכות קטנות.
כולם עמדו מסביב ולא ידעו להחליט מה מלהיב יותר – הפיקוס הענק הזה או המסור המשוכלל שבקלות הופך אותו לבולי עץ קטנים.
אף אחד במעגל מסביב לא יודע ממתי העץ הזה ומי שתל אותו, כולם אומרים שתמיד הוא היה שם ותמיד יהיה פה.
עם מאות ענפים מתפתלים ואלפי ציפורים.
וכמה שהוא היה גדול תמיד גדל עוד ועוד, עוד ועוד הצמרת התרחקה מהשורשים, אולי בגלל זה הוא נשבר.