דברים שנאמרו על הבמה בערב יום העצמאות | עילם בר-לב ויניב הגי (מקיבוץ בארי)

עילם: ערב מורכב.

מציינים עצמאות עם חור בלב.

אתי על הבמה יניב הגי מקיבוץ בארי המתגורר עם משפחתו זה מספר שבועות אצלנו בקיבוץ הודות לנדיבותו הגדולה של עומר גרביה.

את יניב הכרתי שהיה מזכיר קיבוץ בארי וכיום הוא מרכז את פעילות המטה השיתופי יחד עם דניטו מזיקים.

ב- 7.10 כל מזכירי הקיבוצים השיתופיים דאגו רבות לשלומם של השניים הנדירים האלה – עד שלבסוף התקבלה הבשורה שהם ומשפחותיהם יצאו ללא פגע פיסי אך עם לב שבור…

עילם: עצמאות מורכבת מהרבה תחומים של החיים.

לקיים בית משלך מהווה תחום מרכזי בניהול חיים עצמאיים.

בית.

• בית, הוא מושג שאנחנו עוסקים בו הרבה בחודשים האחרונים.
• הבית מורכב מהמון חלקים:
• הבית הוא המקום בו נמצאת המשפחה הגרעינית שלי.
• הבית הוא המקום בו נמצאת המשפחה המורחבת שלי.
• הבית הוא הקהילה, החברים איתם אנחנו חולקים את חיי השיתוף.
• הבית הוא כל מקום בגבול השער הצהוב.
• הבית הוא האדמה – השדות, השטחים הפתוחים, הנחלים והחורשות באזור
• והמבנה: הבית הוא המקום הזה שנכנסים בו בדלת ואנחת רווחה משתחררת. המקום הבטוח שלי בעולם.

יניב: בשבעה באוקטובר הבית שלנו התנפץ לאלף רסיסים.

המשפחה הגרעינית שלי נפרדה, כמו גם המורחבת. לא ניתן לקיים חיים מלאים בגבולות השער הצהוב. הקהילה התפזרה לכל עבר, ובשדות האהובים שלנו קרו דברים איומים – כמו גם בבתים שלנו פנימה, שהפכו ללא בטוחים.

קיבוץ עין גדי קיבל בזרועות פתוחות את צללי האדם שהיינו, כשירדנו מהאוטובוס, וקיבלנו שם מעטפת מלאה לשיקום הראשוני. כשהרגשנו צורך לנוע – הגענו לגן שמואל מתוך כוונה להישאר כאן שבועיים-שלושה.

אבל משהו קרה ברגע שהגענו לכאן. הרגשנו בית. אולי הקיבוץ השיתופי על דרכיו המשונות, הכל כך מוכרות לנו. אולי חברי הקיבוץ שמישירים מבט, מחייכים ואומרים בוקר טוב. אולי הבית הנהדר בו אנחנו גרים, שמאפשר לנו תפקודים בסיסיים של בית כמו מטבח עם פינת אוכל למשפחה.

נכנסנו בשער האפור שלכם, אנשי גן שמואל, ולמרות שלגמרי לא ציפינו- יצאה אנחת רווחה.

מסתבר שבית הוא באמת הרבה דברים, והוא גם רגעים, ואנחנו מודים לכם על הרגעים האלה, שבהם אתם מאפשרים לנו להרגיש- בית.

עילם: כבר למעלה מ-7 חודשים גן שמואל מהווה לא רק קורת גג עבור כ-100 איש אשר פליטים בארצם אלא בית בכל מובן אפשרי. קיבלנו אותם עם חיוך וחיבוק חם, עם חבילה של דיור וחינוך ועם המון אמפתיה ורצון לסייע. מהר מאוד בנינו מערך שלם ומרגש הדואג לכל צורכיהם בקיבוץ.

פתחנו את הלב, והלב התמלא.

כמו שבית מתמלא במשפחה ובחברים, כך הלב שלנו התמלא מנוכחותכם כאן אצלנו.

השתלבתם בפעילויות התרבות ובחגים, רקמתם קשרי חברות והילדים מתרוצצים בשבילים כאילו תמיד היו כאן…

הפכתם לחלק מהנוף שלנו ואנו שמחים שבנסיבות הקשות שנוצרו – הגעתם אלינו. לביתנו.

יניב: אבל יש גם מי שמייחל כבר תקופה ארוכה להגיע הביתה, לתוך גבולות ישראל ונבצר ממנו.

עילם: בערב מורכב זה ליבנו קודם כל איתם. עם החטופים ועם משפחותיהם.

יחד: מקווים ומצפים לשובם הביתה. עכשיו.