ינואר, חודש חורפי לכל הדעות, רק שנראה שהשנה במיוחד, קורה משהו מאוד לא סביר – יום גשם, יום שמש.
זה לא החורף שאנו מכירים.
ונכון יגידו לי עכשיו – ‘בישראל לא יודעים מה זה חורף’, ועדיין כזו שמש בינואר אני לא זוכרת, עד כדי כך שלפני שבועיים מצאתי את עצמי יושבת על חוף הים בשבת קיצית במיוחד.
מזג האויר | ניסים מנחם
מזג האויר לא סביר
זז ומשתנה תדיר באופן מהיר
גשום וסגריר מתחלף לחם ובהיר
החורף הקיץ אביב וסתיו
אומרים שעכשיו זה המצב
ומה שניצב שוב הולך ושב
יותר ופחות מיותר ולשווא
רצוי להרפות לפניו ואחריו
מעבר למזג האוויר המוזר, אני מוצאת שהשבועות עוברים מהר, אפילו מהר מאוד. הבשורות משבוע לשבוע יותר ויותר קשות, ומאה ואחד ימים שישנם 136 חטופים וחטופות בעזה שבשבילם הזמן לא עובר, וכל דקה נראית כמו נצח.
האובדנים הם רבים וכל כך כואבים, במלחמה שלא כולנו באמת מבינים, והעצב הוא עצום ולא ניתן להכלה, ואני משבוע לשבוע שואלת את עצמי לא מעט שאלות קיומיות יותר ופחות (גם לכם זה קורה?)
עוד אובדן | ניסים מנחם
עוד אובדן, ועוד אובדן,
ואתה שואל, מכאן עד לאן,
דם אדם אותו דם, משחור ולבן.
אהבה של האחד, שנאה של האחר,
ואין לאן למהר, ולשון הרע אל תדבר,
ברגע שניקבר, מעניין מה אחרינו יישאר?
דת מהכל עושה סלט, ומפרידה בן מבת,
נאמין שהכל זמני ומשתנה, מכאן ועד למוחלט.
מאחלת לימים שקטים ולהשבתם המיידית של כל החטופות והחטופים, וחזרתם של כל החיילים בריאים ושלמים בגוף ובנפש.
שבת של שלום,
ליאן