מיגון מבני הגיל הרך
לאחרונה התקיימו פגישות בנושא מיגון מבני הגיל הרך, בעקבות דרישת הורי הילדים.
מדובר בנושא טעון ורגיש, וחשוב לנו להציף אותו למודעות הציבור ולשיח הקהילתי.
נכון להיום, לילדים במסגרת הגיל הרך – מבית התינוקות ועד גיל 6 – אין מרחב מוגן תקני שאליו ניתן להגיע בזמן אזעקה.
עד לאחרונה ההתנהלות בעת אזעקה של צוותי החינוך הייתה לאסוף את הילדים לחלל מסוים בגן, וכל שנותר היה לקוות לטוב.
לפני למעלה משנה, כאשר כבר היינו כשנה לתוך המלחמה, פנתה קבוצת הורים גדולה לגורמי ההנהלה בקיבוץ – מרכז המשק, מנהל הכספים, הנהלת החינוך ומזכירות הקיבוץ – והעלתה בפניהם את הצורך הדחוף במיגון. הצורך התחדד במיוחד לאחר מספר אזעקות שבהן רמת החרדה לשלום הילדים של הצוותים, וכמובן של ההורים, הייתה גבוהה במיוחד.
בעקבות אותה פנייה הוצבה בטונדה שנועדה לשמש כ”מיגון זמני”: חדר אחד עם חלון שצופה בניילון מיוחד למניעת שברי זכוכית. ההנחיה כיום היא לרכז את הילדים בזמן אזעקה באותו חדר. עם זאת, חשוב להדגיש – אין מדובר במרחב מוגן תקני, וזהו אינו פתרון קבוע או מספק.
חלפו יותר משנתיים מתחילת המלחמה. המדינה מאפשרת כיום הקלות בירוקרטיות משמעותיות לצורך בניית ממ”מים (מרחב מוגן מוסדי). בקיבוצים סביבנו כבר נבנו ממ”מים לכל מערכת החינוך, בהתאם לצרכים.
בגן שמואל, נכון לשיחה שהתקיימה לפני כשבועיים, טרם תוקצבו ממ”מים.
נמסר לנו כי בדצמבר האחרון התקבלו אישורים לבניית ארבעה ממ”מים, וכי ניתן לבנות ממ”מ אחד במסגרת תקציב השנה הנוכחית.
עם זאת, דרישתנו כהורים היא לבנות את כל ארבעת הממ”מים יחד, בהקדם האפשרי, ולהכניס את הפרויקט לתקציב הוצאות הקיום.
עד כה טרם נענינו לבקשה זו.
אנו מאמינים כי ביטחון ילדינו הוא אחריות משותפת של כולנו, וכי ראוי שהנושא יזכה לעדיפות המתבקשת.
אנו מבקשים לקדם שיח פתוח ומכבד, ולהוביל לפתרון שיבטיח מיגון מלא למסגרות הגיל הרך בקיבוץ.
לוטם אהרון והורי הגיל הרך