שלום לכולם,

אתחיל מכך שלשמחתי הדברים שכתבתי ביום שלישי השבוע השתנו מקצה לקצה עד היום, יום שישי, וטוב שכך..

מאז שפרצה מלחמת “עם כלביא”, שיצרה עבורנו מציאות חדשה, אפילו חמורה יותר מהמציאות אליה “התרגלנו” מאז ה-7 באוקטובר, השתדלנו בחינוך לתת לאוכלוסיית הילדים של הגיל הרך וההורים מעין מסגרת חלופית של פעילות, שאפשרה לקיים סדר יום לילדים הרכים.

בהובלת מתן קופרשטיין מהתרבות, ובעזרת עובדי חינוך מהקיבוץ, סטודנטיות ונערים מהמוסד, הצלחנו לפתוח מדי יום מרכז פעילות באזור גן פרפר. מדי יום שחלף ראינו שהמרכז מבוקש מאוד, וענה על הצרכים מבחינת תעסוקה ומפגשים חברתיים לקטנטנים ולהורים.

אני מודה מאוד מאוד לאנשים היקרים שעזרו בביצוע הפעילות . הפעילות היתה סמוכה מאוד למקלט של תובי (תובל בראון), ופעמיים ירדו כולם כשנשמעה ההתראה.

במהלך השבוע ניסינו לאפשר פעילות גם לילדי המפגשים. חשוב לציין שהיינו בצוותים חסרים, ובכל זאת המדריכים המקומיים נרתמו בחפץ לב למשימה. אלא שהפעילות בתוך המקלטים, שנדרש בה ליווי של הורים, נתקלה בקושי משום שלא ענתה על הצורך של הילדים לשחק בחוץ ולפרוק מתח ואנרגיה, ובנוסף הורים רבים העלו קושי בשהייה בסמוך למקלט היות שפעמים רבות יש יותר מילד אחד בבית וחלק מההורים מחוייבים למקומות העבודה. החלטנו לעצור פעילות זו במתכונת שהייתה כי לא ענתה על צרכי הילדים ולא על הוראות הביטחון.

לעומת זאת לילדי מפגש אלה הייתה פעילות מוצלחת עם המדריכים בתוך המקלט.

חשוב לי לציין שכדי לקיים פעילות לילדים במציאות כזאת, היה צורך להפעיל כל הזמן שיקול דעת ולעשות התאמות..

הייתי שותפה לישיבה היומית של המת”פים וצח”י וביחד גיבשנו החלטות. הכוונה של כולם הייתה לאפשר, ככל הניתן פעילות, ויחד עם זאת לא לחרוג מהוראות הביטחון.

גם ספריית הילדים שימשה השבוע מקום חשוב לאוורור וזמן של הנאה מעולם הספרים. תודה לעינת, לאיריס ולצילה.

בנעורים התקיימה פעילות בקבוצות קטנות ובסמוך למקלט הג’ונגל.

תודה לאנשים שהעירו, הגיבו ופירגנו. זה חשוב לנו מאוד ומאפשר עוד נקודות מבט על הסיטואציה המורכבת.

לשמחתי הדברים שכתבתי פה הם נחלת העבר (כרגע לפחות…) ואתמול חזרו כל הילדים לבתים לשגרה הרגילה והמוכרת.

תודה לכל המחנכות והמחנכים.

שתהיה לנו שבת של שקט ושלווה

זהר