חברות וחברים
ביום ראשון האחרון התקיימה שיחת קיבוץ בנושא תקנון הקליטה החדש.
ברצוננו לשתף את הציבור בתחושות, מחשבות ודאגות שלנו שעלו בעקבותיה.
במהלך השיחה, שהתנהלה פרוצדורלית באופן תקין (עלתה הצעה לסדר היום ועליה התקיים הדיון), חשנו מותקפים הן באופן אישי והן על התנהלותנו.
חלק מהנוכחים בשיחה בחרו לקרוא קריאות ביניים רמות בזמן שענינו לטענות מדוע יש לדחות את הדיון, צעקו באופן בוטה ואף השתמשו במילים אישיות ומעליבות.
לא כך ניתן וראוי לנהל שיחת קיבוץ.
זכותו של כל חבר להתנגד לתוכן המובא לשיחה, לציין ליקויים בתהליך, במסמך או בהתנהלות שלנו, וכמובן שגם להעלות הצעה לסדר היום. לאורך הכהונה בתפקיד, קורה לנו לא פעם שפספסנו משהו או אפילו שקיבלנו החלטה מוטעית. אנו לא חפים מטעויות וגם יודעים להודות בכך כשאנו מכירים בהן. אנו גם חושבים שהכי קל זה לא לעשות – כי אז לא טועים.
בדיון על ההצעה לסדר היום לא הסכמנו עם הטיעונים ולא ראינו סיבה מספיק טובה לדחות את השיחה. יחד עם זאת, היינו קשובים לקולות, לעוצמות ולאילוצי הזמן (משחק של ספרד-גרמניה) ולכן מטעמים של אחריות כוללת (הנדרשת מתפקידנו) שיתפנו פעולה עם הבקשה, למרות שחשבנו אחרת.
לצד זאת, יש לנו קושי גדול עם הסגנון שבו התנהל הדיון: האופן שבו הדברים נאמרו, הניסיון רק להוכיח אותנו כמה אנחנו לא בסדר, להקטין אותנו ואולי אף להשפילנו בפומבי. זו חוויה קשה, שאנו חווים לצערנו, לא בפעם הראשונה. הפעם החלטנו לא לשתוק. לא לקיים עוד דיון גינוי רק במזכירות. החלטנו שאם כך נוהגים בנו מעל במה ציבורית, אנו נשמיע את קולנו חזרה מעליה.
אבל התחושות האישיות שלנו הן רק קצה הקרחון, שכן להתנהגות שכזו השפעות רוחב מרחיקות לכת על הציבור שלנו שהפך למשותק וחושש להשמיע את קולו פן יותקף.
זו דאגתנו הגדולה.
השיחות הפתוחות ושיחות הקיבוץ שלנו הפכו לזירה משתקת ומשותקת בכל פעם שיש נושא המעורר מחלוקת. התבטאויות כוחניות ואף פוגעניות שאינן לגופו של עניין אלא לגופו של אדם, לצד התנהלות של צעקות וקריאות ביניים שלא מכבדות את הדובר מול המיקרופון, מצמצמות את מגוון הדוברים ומשאירות רק את אלה המסוגלים לכך. אותנו זה מדאיג. ואתכם?
בנוסף, אם כך נוהגים בממלאי תפקידים ציבוריים, אין פלא שאנו מתקשים לאייש את המשרות הללו (במיוחד בתפקידים החברתיים).
אנו קוראים מכאן לכל הציבור הגדול שמאמין בניהול שיח על נושאים מעוררי מחלוקת ציבורית באופן המכבד את כל הדעות ואת כל הדוברים, להפסיק לשתוק ולצאת נגד התנהלות כוחנית ופוגענית המתרחשת במהלכן.
בסופו של יום, כולנו חלק מהקהילה הזו וצריכים להמשיך לחיות יחד גם לאחר ניהול מחלוקת סביב נושא כזה או אחר.
לאווירה החברתית שלנו כאן יש משמעות אדירה וכולנו צריכים לקחת עליה אחריות משותפת. אנו עושים מאמץ גדול לקחת אחריות על החלק שלנו – אך גם זקוקים לכם: לרוב הדומם.
נמשיך להביא נושאים בעלי ערך ומשמעות אל הציבור ונמשיך לעדכן החלטות ותקנונים הדורשים חידוש והתאמה לימינו תוך תקווה שנוכל בהמשך לקיים שיחות המכבדות את כולם גם אם בדרך נעשות שגיאות או נאמרים דברים שיש עליהם מחלוקת.
שבת שלום,
איריס ועילם
מצטרפת ומגבה את הנכתב כאן ובתגובתו של חובב בהקשר לארועים בשיחה האחרונה. לגיטימי שיהיו חילוקי דעות, אבל אין מקום לצעקות והכפשות אישיות. אף אחד מאיתנו לא רוצה, ולא צריך להיות חשוף לסגנון תקשורת כזה. בכל מקרה, לדעתי על מנחה השיחה מוטלת חובה לא לאפשר את המשך השיחה ללא התנצלות של מי שפוגע מילולית וצועק.
יש לנו ועוד יהיה נושאים רבים לדיון והכרעות בכל תחומי החיים וחשוב שנעשה זאת באופן מכבד ומתוך הקשבה.