חברות וחברים – שלום
עוד שבוע עבר והחטופים עדיין בעזה.
במערכת הקהילתית אנחנו מאוד עסוקים עם אדוות המלחמה:
סיימנו לקלוט כ- 90 מפונים המתארחים אצלנו וצפויים להגיע עוד בודדים אחרונים מהצפון. כולם נרגשים מהיחס שהם מקבלים ומהבית החם והיציב שקיבלו אצלנו גם אם הוא קטן מאוד.
צח”י וצוות הכוננות ביצעו השבוע תרגיל גדול של מספר זירות ברחבי הקיבוץ שארך מספר שעות. ישר כוח לנירית מזרחי, ניר בנדק, אורן סקוט ועוד עשרות חברים המתנדבים על זמנם הפנוי לשמר כשירות מבצעית של הגנה וטיפול רפואי לכל תרחיש בקהילתנו.
ה- 7.10 באוקטובר מתקרב ומגרד לכולנו את קצות העצבים שרגישים גם כך. מעבר לטקסים הארציים, גם אצלנו נציין שנה לזכר הקורבנות של אותה שבת ארורה.
בזירה הארצית – חווינו כולנו בתדהמה והתפעלות את אירוע פיצוצי הביפרים והקשרים שכאילו נלקח מתוך תסריט הוליוודי שעדיין לא נכתב. המדינה כולה נמצאת במתח לקראת התגובות הצפויות. אנו מפצירים בכל החברים להיות ערוכים לתרחישים השונים, לדעת היכן המקום המוגן אליו רצים ולהכין תיק קטן שיהיה מוכן בכל שעה ליציאה מהירה מהבית.
אירוח צוות משייטת 13
השבוע אירחנו צוות בוגר של שייטת 13, המשרת בקבע.
הצוות הגיע אלינו במטרה לקיים סדנא בת 3 ימים לעיבוד שנת הלחימה שעברה עליהם.
ברצוננו להודות לליאורה אורן על הליווי החם והעוטף שהעניקה להם, לאביטל בר ומורדי חיימי שאירחו אותם במשך 3 ימים לאופר קאלך שסייעה עם ענייני האוכל, ליונת דומב, איילת גיל וצוות המפגש הבוגר שסיפקו להם את כל צרכי הלינה, לאסתי ספיר שאירחה אותם בבריכה, לשי אורן ונדב קישינייבסקי, רחל הרשקוביץ, נתי גולדשטיין, נועה אסייג וחברים נוספים שסייעו בהצלחת האירוח.
ילדי המפגש הבוגר המתוקים הכינו לחיילים ברכה יפה. ראו את התמונות המצורפות.
בסוף האירוח חיילי הצוות מאוד התרגשו מהיחס החם והעוטף שקיבלו מאיתנו וכתבו את הדברים הבאים:
לקיבוץ גן שמואל,
רצינו להגיד תודה רבה על האירוח של הצוות בקיבוץ.
כשהחלטנו לעשות את הסדנה הסתובבנו בכל הארץ לחפש מקום. עברנו בצפון ובדרום, באילת ובמושבים. מקומות שהציעו יותר או פחות.
בשום מקום לא מצאנו אנשים יותר חמים ונדיבים מכם, הרצון לעזור, לסייע והקשב והדאגה שלכם אלינו חיממו לנו את הלב והיה ברור מה המקום המדויק לבצע בו את הסדנה.
אנחנו כבר ארבע שנים בצבא, נשאר לנו עוד שנתיים ביחד כצוות. מהסוף מסלול שלנו לפני יותר משנתיים לא ניפגשנו כל הצוות ביחד, בטח שלא מתחילת המלחמה ולא מצאנו פסק זמן להיות אחד עם השני בשקט, לעבד ביחד את השירות והמלחמה.
נתתם לנו את זה בצורה מדהימה. במקום המדהים, השקט, המדשאות, העוגות והאנשים נתנו לנו את היכולת להיות קשובים אל עצמנו, מעט לעבד ולהיות מוכנים להמשך.
תודה רבה רבה – צוות רונכו