חברות וחברים שלום,
בימים אלה אנו סוגרים עוד טבעת בגזע החיים המשותפים שלנו וביום שלישי נתכנס בדשא של בית-אורי לציין את כניסתה של השנה החדשה.
אין ספק שהמלחמה הבלתי פוסקת בעזה, לצד 12 הימים המתוחים של המלחמה עם איראן, מהווים גורם מרכזי הצובע את השנה שחלפה.
החטופים שעדיין נמקים במנהרות החמאס כשהתקווה להשבתם הולכת ומתפוגגת וחיילנו הלוחמים מלחמת שרידות פוליטית של ראש ממשלתנו אשר מקריבים את נפשם ואת לב משפחותיהם לשם כך, מעיבים על כולנו וליוו אותנו לאורך השנה שחלפה כצל גדול ושחור.
האווירה הכללית במדינה נותנת את אותותיה גם בכפר הקטן שלנו ואנו עדים במזכירות למספר הולך וגובר של פניות ואירועי פרט הקשורים ליחסים של בין אדם לחברו. אני קושר אותם באופן ישיר למתח הכללי במדינה הגורם להפחתה ניכרת בסבלנות ובעיקר בסובלנות של כולנו.
אז פתח השנה החדשה, אני רוצה לאחל לנו שנדע לאזן, ולראות בתוך המציאות המורכבת שלנו שלעיתים אף מייאשת ומדכאת את התקווה – את הטוב הגדול שיש בבית שלנו ואת הכוח הגדול של היחד שלנו.
אני מאחל לנו שפחות נסובב את הראש שמאלה וימינה במטרה לראות מה האחר עשה או קיבל ויותר נסתכל ישר ונפעל להרגיש טוב עם עצמנו ולעשות טוב לאחרים. שנגלה סובלנות אחד כלפי השני, שנדע לנהל שיחות מורכבות של מחלוקות תוך הקשבה וכבוד הדדי ושנמשיך לטפח את הקהילה שלנו, בשביל שלכולנו יהיה נעים יותר לחיות כאן יחד.
שנה חדשה מביאה עמה תקוות חדשות ובמקרה החטופים – זו תקווה ישנה שמקבלת במקרה הטוב איזה משב רוח מחודש. מספיק. שיחזירו אותם כבר ודי.
שנה טובה,
עילם.